נחל קדומים/במדבר/ו

נחל קדומים במדבר ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר וגו'. בפרשת נזיר יש י"ג פסוקים שמתחילין בוי"ו וכן י"ג ווין בפרשת נח. פרשת נזיר בין פרשת סוטה לברכת כהנים לרמוז כי ע"י יין קלל נח את כנען והפורש מן היין מבורך. רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל. ובש"ר פרשה ט"ז אמרו טעם סמיכות פרשת נזיר לפרשת סוטה וז"ל האשה נקראת גפן שנאמר אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך אמר הקב"ה אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה הריני תופסה ואין לי עון או שאני מגפפה ואין לי עון או אני נושקה ואין לי עון אמר הקב"ה כשם שאם נדר נזיר לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר שכן שלמה אומר היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה לכך סמך הקב"ה פ' נזיר לפ' סוטה שהן דומים זו לזו וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו שנאמר כי רבים חללים הפילה וכתיב רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו עכ"ל ופשט המאמר הזה נראה כדעת הרמב"ם בס' המצות לאוין (שנ"ג) ובחיבורו הלכות איסורי ביאה דנגיעת ערוה אסורה מן התורה אלא דהרמב"ם כתב דהוא בלאו רלא תקרב וממאמר הנז' לא משמע הכי. ויש לדחות. אמנם לא ראיתי כעת להרמב"ן שם לאוין (שנ"ג) ולאחרונים שהזכירו מאמר זה כלל ואכמ"ל והחי יתן אל לבו. ולהבין כפל הכתוב דנראה דתיבות לנדור נדר נזיר יתירות. ותו דפתח איש או אשה ואח"כ כי יפליא לשון יחיד הן אמת דאורחיה דקרא הכי וכמ"ש בברכי יוסף בריש קונטריס אחרון לי"ד ע"ש. ואפשר במה שחקרו המפרשים דקי"ל אין האשה מדרת בנה בנזיד ואיך חנה הדירה לשמואל בנה וחתרו להשיב בזה והרב קול הרמ"ז תירץ דכשגדל שמואל מדעתו קבל הנזירות. ואפשר דרמוז בקראין מלבד פשטו וה"ק איש או אשה יכולים להדיר את בניהם בנזיר והדר מפרש כי יפליא האיש לנדור לבנו נדר נזיר דהאיש מדיר את בנו בנזיר. והאשה יכולה אבל צריך שהוא יקבל וזהו להזיר לה' ומשום הכי לרמז זה הוצרך הכתוב לבא בכפלו"ן ודוק היטב:

י

וביום השמיני יבא שתי תורים. יבא חסר כתיב גימטריא י"ג בן י"ג שנה נעשה נזיר מן העבירות כי קודם לכן ענשו על אביו מכאן ואילך על עצמו ולכך מפריש עצמו מן העבירות שחושב שהקולר תלוי בצוארו. רבינו אפרים ז"ל:

כד

יברכך ה' וישמרך. אמרו רז"ל יברכך ה' בממון וישמרך מן המזיקין. ופירשו המפרשים שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין ואמרו דהמזיקין אינם שולטים במידי דצייר וחתים ודבר המנוי וז"ש יברכך ה' בממון וצריך שיהיה סמוי מן העין בלי מנין וכיוצא וא"כ יש לחוש דישלטו המזיקין לז"א וישמרך מן המזיקין כי הכל בידו יתברך עכ"ד. ובכלל יש לפרש ברוחניות כי הכתוב מדבר בכלל בין בגשמי בין ברוחני והכונה יברכך ה' בממון דהיינו עושר האמיתי וממון רוחני מהמצות כי הוא יתברך יעזרך לעשות חיל ממצות ומעשים טובים וישמרך מן המזיקין הן הסט"א אשר גונבים וגוזלים שפע וניצוצי המצות. לבל ישלטו עליך. וכמ"ש דהוו מכריזי ברקיעא הזהרו בר"מ ובתורתו. וגם אמרו רז"ל וישמרך מן החטא ובזה אתה נשמר מן המזיקין. א"נ אפשר במ"ש הרב ראשית חכמה בשער היראה בפסוק האותי לא תיראו אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול שהרואה דיוקן המלך צריך לירא מפניו ולשמור עצמו שלא יחטא וזהו אם מפני לא תחילו שהתורה היא דיוקן המלך וצריך לירא ממנו ע"ש באריכות. וז"ש וישמרך מן החטא. וזה כי יאר ה' פניו אליך בתורה כמשז"ל וזהו פניו דיוקן המלך שהיא התורה והיא חותם המלך כמ"ש הרב הנז' ועל ידי זה וישמרך מן החטא. ואפשר במ"ש בנדרים (דף מ"ט) דאמרו ליה לרב יהודה פניך דומין למלוי ברבית ומגדלי חזירין ומטרוניתא א"ל מורה ורוי והוא השיב דביהודאי אסירן אך חכמת אדם תאיר פניו ע"ש וזה רמז וישמרך מן החטא ובכלל הני מילי דרבית ואביזרייהו ועכ"ז יאר פניו אליך ויהיו לך פנים מאירות ומזהירות בתורה חכמת אדם תאיר פניו. ועוד אפשר לומר כי הנה אמרו במדרש יברכך ה' ברכת המפורשת בתורה ברוך תהיה מכל העמים וישמרך ישמור ברית אבותיך. ונקדים מ"ש רז"ל לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור דוד ודניאל נתברכו מפי שני הדיוטות ארונה ודריוש וכו' ומקשים ממשז"ל שרבקה היתה עקרה שלא יאמרו ברכתנו עשתה פירות ומחלקים דכשהמתברך הוא גדול כגון דוד ודניאל אז היא מתקיימת דכל שידעו העולם שהמתברכים הם גדולים הס כי לא להזכיר דברכת הדיוטות נתקיימה אבל רבקה קטנה ואכתי לא שמיע צדקתה ויושר לבה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לא מצד צדקתה רק מברכת לבן ובזה פירשו כת הקודמים פסוק ברוך תהיה מכל העמים וכי תאמרו דברכתם לנו למוקש דיאמרו שברכתם עשתה פירות לז"א לא יהיה בך עקר ועקרה עכ"ד. ובזה אפשר יברכך ה' בברכה המפורשת ברוך תהיה מכל העמים וכי תימא כשאני מבורך מכל העמים יש חשש דלא תתקיים שום ברכה שמא יאמרו הגוים ברכותנו עשתה פירות לז"א וישמרך ישמור ברית אבותיך שאתה מלא וגדוש ומוחזק בברכת אבות וגבורות ואין להם פה לומר כי ברכתם עשתה פירות ומה גם בהיותך ברוך מכל העמים דכיון שהם רבים המברכים וכל העמים יחד כלם יברכוך אין שום אחד יכול לומר ברכתי עשתה פירות דנודע דכלם מברכים ושאני רבקה דלבן ודעמיה ברכוה ולבן ראש להם. אבל כל העמים שנא ושנא. ואם ס"ס תחוש ישמור ברית אבותך ואתה מוחזק וגדול. והנה בא"ר יאר ה' פניו אליך ויחנך ואמרו במדרש יאר ה' פניו אליך בתורה ויחונך לגאול אותך כמד"א ה' חננו לך קוינו עכ"ל. ואפשר בפשיטות במשז"ל אין הגליות מתכנסות אלא בזכות התורה וז"ש יאר ה' פניו אליך ויחונך יאר בתורה ובזכות התורה יחנך לגאול אותך כמשז"ל מדכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם:

כז

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.