משנה למלך/גירושין/ז

משנה למלך ‏ גירושין ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שליח שהביא גט ממקום למקום בא"י כו'. (א"ה מכאן פסק הריב"ש דה"ה לשינה שם העיר ועיין מ"ש הרב המחבר לעיל פ"ג דין י"ד):

ב

בא הבעל וערער וכו' ואם [לא] נתקיים וכו'. (א"ה עיין מ"ש הרב המחבר לעיל פ"ו מהלכות אלו דין ז'):

ג

ואלו הן הנשים כו'. (א"ה עיין בדברי הרב המחבר לקמן פי"ב מהל' אלו דין ט"ז):

ד

המביא גט ממקום למקום בא"י וכו'. (א"ה משנה בפרק המביא תניין ואמרינן בגמרא (דף כ"ד) דהיינו טעמא משום דבעל לא קפיד ועיין מ"ש הרב המחבר לעיל פ"ז מהל' אישות דין כ'): וכן השני אם חלה משלחו ביד אחר ואפילו מאה. נסתפקתי במי שעשה שליח להוליך גט ואח"כ ביטל השליחות ועשה שליח אחר אם זה השליח השני רוצה לעשות שליח כגון שחלה או נאנס או שנתן לו הבעל רשות שיעשה שליח מהו שיעשה שליח לאותו האיש שביטל הבעל שליחותו. מי אמרינן נהי דיש לו כח לעשות שליח למי שירצה מיהו שאני הכא שכבר גילה הבעל דעתו דלא ניחא ליה שיהיה זה האיש שליח להוליך הגט או דלמא מכחו הוא דלא רצה שיהיה שלוחו אבל מכח שלוחו אינו מקפיד ומן הסברא נראה הצד הראשון אך לא מצאתי דין זה מבואר:

ה

שליח שהביא גט ממקום למקום בח"ל כו'. כתב ה"ה ז"ל אע"ג דקי"ל כרבא דאמר דטעמא דמתניתין לפי שאין עדים מצויין לקיימו וכו'. לשון זה אינו מדוקדק דאדרבה משום דקי"ל כרבא הצריך רבינו ממקום למקום בח"ל לפי טעמא דאין עדים מצויין לקיימו ולא הצריך במדינה עצמה ממקום למקום ולרבה אף במדינה עצמה צריך משום דאין בקיאין לשמה ולשון מקוטע הוא ודוק:

ז

ואם אין השליח עומד כו' ואם בא הבעל וערער ולא נתקיים אינה מגורשת. הרא"ש ז"ל בריש גיטין כתב בשם רבינו דאם בא הבעל וערער ה"ז ספק ממזר וכתב מרן בכ"מ ואפשר שהיה גורס כגירסא דידן אלא דמשמע ליה שא"א לומר דכשאבד הגט וערער הבעל שתהיה אינה מגורשת בודאי דשמא אם היה הגט בפנינו היה מתקיים כו'. ולא ידעתי מהו דגירסת מרן שכתובה בספרינו אם היתה בספרי הרא"ש היכן מצא בדברי רבינו דכשבא הבעל וערער ואבד הגט שאינה מגורשת וזה לפי גירסתנו בל יראה ובל ימצא בדברי רבינו דהוא כתב דאם בא הבעל וערער והגט בפנינו מאחר דלא נתקיים אינו גט ובאבד אפילו ערער ה"ז ספק דאפשר דאם היה בפנינו היה מתקיים וכ"כ בפירוש בריש פרקין. ואפשר דהרא"ש נתכוון למ"ש רבינו לפנינו בשליח שהביא בא"י. אלא שאין גירסתו נכונה דאבד הגט שהרי היא ספק מגורשת במאי מוקי לה אי בלא ערער זה אינו רמוז כלל בדברי רבינו ואי בערער מה זה שכתב לגירסתו ואם בא הבעל וערער הרי זה ספק ממזר והלא עד השתא בערער הבעל קאי וצ"ע:

יז

ואם לא נטלו ממנה הרי זה פסול עד שיתקיים בחותמיו. נראה לי דמאי דמשמע מדברי רבינו ז"ל דאם נתקיים בחותמיו אינו צריך כלום היינו לומר דאינו פסול. אבל לכתחלה צריך ליטלו ממנה ולחזור וליתנו בידה היכא שנתנו בינו לבינה דנקט ברישא שהרי כתב רבינו לעיל בפ"ו וז"ל עבר השליח ונתנו בינו לבינה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ואם מת השליח הואיל והגט יוצא מתחת ידה מקויים הרי זה גט כשר ע"כ. משמע דדוקא כשאי אפשר הא לאו הכי צריך לכתחלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף