משך חכמה/במדבר/כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה במדבר כח

ב

לחמי לאשי. הנה הלחם סועד לבב האדם ומקשר הנפש להגוף, כן הקרבנות מקשרין משכן כבוד השם עם עמו ישראל, לכן נקראים לחם. וכתוב ברמב"ם הלכות שבועות נשבע שלא יאכל ז' ימים הוי שבועת שוא, לכן בתמיד ובפסח שכתוב כאלה תעשו כו' שבעת ימים כתוב לחם, שהוא מקיים משכן השי"ת תוך ישראל, כמו הלחם המוכרח בתוך ז' ימים. ובשלמים בפ' ויקרא כתוב לחם אצל צאן לא אצל בן בקר, משום דמרמז שמותר פסח הבא מן הכשבים ועזים, שעקרו לאכילה בפסח, ולכן נאכל בטומאה, ממנו מקריבין שלמים. ודו"ק.

בחגיגה בעי מי קרינין ויעלו עולות כבשים כו' או אידי ואידי פרים. פירוש בתוס' דאליבא דמ"ד עולת תמיד הואי, דאישתני יעו"ש, והקשה הטו"א בא"מ דנבעי אם ויעלו עולות עופות כו'. ולק"מ עפ"י מה דמבואר בספרי כאן עולת תמיד העשויה בהר סיני כו' כשם שעולת התמיד טעונה נסכים כן עולת הר סיני ריה"ג אומר כו' לריח ניחוח הקישיתיה ולא לנסכים, ובעופות ליכא נסכים, וע"כ דאו פרים או כבשים, ומדמיעטיה קרא מנסכים מזה יליף ריה"ג דאינה טעונה הפשט ונתוח. ודו"ק.

י

עולת שבת בשבתו. העולה מכפרת על הרהור הלב (ירושלמי סוף יומא), וחטאת מכפרת על מעשה של חטא. והענין כי כאשר נגדר האדם ממלאכת רשות, מלאכת עבודה, אז אינו מצוי לבוא לידי חטא, לכן בשבת אשר האדם נגדר מכל מלאכה ועבודה אינו בא לידי חטא ואינו צריך להביא חטאת, רק שהרהור מותר בכל מילי דרשות, כמו שאמרו שבת קמ"ט, לכן צריך להביא עולה, שבזה מצוי לבוא לידי עבירה וחטא, לכן אמר עולת שבת בשבתו, לא כן ביו"ט, שהמעשה של רשות, אוכל נפש מותר, לכן חייבים להביא חטאת. ודו"ק.

יא

ובראשי חדשיכם כו' ועשרון עשרון סלת מנחה בלולה כו' לכבש האחד. בכולה פרשה כתיבא לכבש האחד לשבעת הכבשים, וכאן בר"ח לא סיים לשבעת הכבשים, והנראה, דמרמז לנו מה שלימד לנו יחזקאל, כמו דדריש במנחות דף מ"ה וביום החדש תקח פר בן בקר וששה כבשים כו' מנין שאם לא מצא שבעה יביא ששה כו' ואפילו אחד ת"ל ולכבשים מאשר תשיג ידו, וכן קמ"ל כאן דאם לא מצא רק כבש אחד שמביא אחד, לכן אמר לכבש האחד לחודיה, אעפ"י שאין כאן רק אחד, ועיין היטב בתוס' שם ודו"ק. וכפי הנראה דמזה דריש ר"מ שהיו שני עשרונות במקדש, ורבנן לחצי עשרון.

ופוק חזי דבראש חדש שני פרים, בפסח שני פרים, בשבועות שני פרים כתיב לפר האחד ולא מסיים לשני הפרים, לבד בחג הסוכות כתיב לפר האחד לשלשה עשר פרים, לאיל האחד, לשני האילים, והיינו כמו דאמרינין במנחות מ"ה דחג כמשפט כמשפטם כתיב בהו, וכן אמרינין בסוכה דף מ"ז הפרים והאילים והכבשים מעכבין זא"ז, וכרבנן דפליגי על ר' יהודה, לכן ע"כ מוכרח להיות שני אילים, שלשה עשר פרים ודו"ק בכ"ז. ונכון.

טו

ושעיר עזים אחד כו' על עולת התמיד יעשה. דריש בפ"ק דיומא דשדי מילי דחטאת על עולת התמיד כו'. והנה לרבנן דפליגי על ר"ש אה"מ נראה, דמרמז לנו הכתוב דאברי מוסף של ר"ח ניתנין מחצי המזבח ולמעלה, מה שכל אברים של תמידין ומוספין ניתנין למטה מחצי המזבח, כדי לפרסם שהוא ר"ח, יעוין סוכה דף נ"ה, ולכן קמ"ל אע"ג דתמידין קודמין למוספין ואברי עולה קודמין לחטאת, בכ"ז גם אברי השעיר נתנין למעלה מחצי המזבח למעלה מן התמיד, וזה על עולת התמיד שהוא למעלה מן אברי התמיד יעשה. ודו"ק.

חטאת לד'. הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח. חולין ס'. פי' דאמרו במ"ר פ' בראשית לא נברא להאיר אלא גלגל חמה כו' שעתידין לעשותן אלדות כו' ומה שהם שנים מתכחשין זה את זה כו', ובעו"ג אמרו בשלש שעות ראשונות שמלכי מזרח כו' ומשתחוין לחמה כו' כועס, ומי גרם להטעיות שעובדין לחמה, מה שהוא המאור הג', הפועל היותר גדול בעולם, אבל אם היה שוה אור הלבנה לאור החמה לא היה הטעיות, ולא היו עובדין לחמה, לכן ישראל בני אברהם שעקרו עו"ג מעולם, המה מצווין ליחס כל מפעלות הטבעיים ליוצרם ובוראם האחד ולעקור עו"ג, ועל כל הפעולות לתת תודה להיוצר אשר שכן שמו במקדשו, וע"ד זה בעצרת שנידונין בפירות האילן, והשמש הוא הפועל היותר גדול בפירות, שחומו מבשל, ליחס זה אל השי"ת צוה להביא שתי הלחם עם חטאת על הוראה זו. ובית ישראל הם המשלימים בידיעת השי"ת ואחדותו והשגחתו, אשר הטעיות מעו"ג ליחס להשמש אשר הוא מוכרח כגרזן ביד חוצבו. ודו"ק. ולכן הגם כי ביום הבכורים לא נזכר חטאת, בכ"ז גבי שתי הלחם כתוב חטאת להוראה הנ"ל.

טז

ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לד'. בכל מקום דכתיב הקרבת פסח כתיב בין הערבים, וכאן לא כתוב, משום דדריש בספרי (והובא בירושלמי פ' תמיד נשחט) הא דכתיב כאן בתמיד קרא יתירא ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, פירוש ולא פסח שני, אע"ג שבא מן הצאן איננו שני לקרבן תמיד רק אחר התמיד הוא קרב, א"כ ידענא דזמן הקרבתו הוי בין הערבים אחר התמיד. ובירושלמי פרק מקום שנהגו הלכה ו' על משנתינו הלילה ב"ש אוסרין וב"ה מתירין כו' הא יום אסור אר"ל כו' יום פסח הוא לד', פירוש, שאסור במלאכה אף קודם בין הערבים, לכן לא כתיב בין הערבים. ודו"ק.

ויתכן עוד לבן בתירא דאמר פסח ששחטו שחרית כשר, ובין הערבים הוא בין שני הלילות, היינו, ביום י"ד, פירושו ברור, דבין הערבים במובנו האמיתי הוא, מכי ינטו צללי ערב, רק דאינו מעכב, אע"ג דתנא ביה קרא כמה זימני, משום דמתקיים בין הערבים במובן הבלתי מדויק בין שני הלילות, ולפ"ז מדויק היטב הא דכאן כתיב ובחדש הראשון בארבעה עשר יום, פירוש, ולא בלילה, לחדש פסח לד', ולא כתוב בין הערבים, דאינו מעכב רק שיהא ביום. ובאמור כתיב בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח כו', ולא כתוב יום, שמתקיים בין הערבים בין שני הלילות. ואמנם במדבר שקודם ירושה וישיבה לא נתחייבו בפסח, יעוין קדושין ל"ח, רק שעשו עפ"י הדבור, א"כ אם יקיימו כההלכה, שיעשו מכי ינטו צללי ערב כשר, אבל אם לא יעשו כפי הדין, רק יקריבו בבקר, ועל אופן זה לא צוה הש"י להוראת שעה, רק שחזר כאילו הקריבו בשנה אחרת קודם שעברו הירדן, והפסח פסול והוי שלמים, לכן כתוב בארבעה עשר יום כו' בין הערבים, פירוש, שמוכרח להיות ביום בין הערבים, היינו כמובנו הפשטי מכי ינטו צללי ערב, ואם לאו פסול. ודו"ק.

הנה בתוספתא וירושלמי פסחים פליגי אם ניתן להם לישראל לבנות בית הבחירה, היינו שניתן להם רשות לבנות בהמ"ק, וכמו שהי' בימי ר' יהושע בן חנני' (מ"ר פ' תולדות), ואם ניתן הרשות אחר הפסח, ונבנה בהמ"ק קודם פ"ש סבר ר' יודא, דהצבור עושין בפסח שני, דאם הן טמאים עושין הראשון, אבל כיון שלא היה בהמ"ק עדיפא מאילו היו זבין בפסח ראשון, ואכמ"ל, ומביא מיחזקי' המלך שעישה הצבור לעשות פסח שני, יעו"ש היטב, וכיון שלא יכלו לטהר הבית בראשון הוי כמו שלא נבנה עד לאחר הפסח. ונראה לי דזה הוי דריש חזקי' מה דכתוב ובחדש הראשון כו' פסח לד' ובחמשה עשר יום לחדש הזה, ולא כתב בחדש הראשון וכתוב הזה (דלא כמו בחדש השביעי), וכן כתוב באמור, הוא להורות דאם כל ישראל לא היה להם בית הבחירה בניסן, ואז עושין כל ישראל הפסח בחדש השני, ובזה הזמן שכל ישראל עושין פסח בחדש השני גם כן אז עושין כל ישראל חג המצות בשני שבעת ימים, אף ע"ג דפסח שני של יחידים נאכל על מצות רק בליל ט"ו, אבל כשכל ישראל עושין אותו אז עושין חג מצות שבעת ימים, לכן כתוב ובחמשה עשר לחדש הזה, פירוש לחדש שנעשה הפסח מכל ישראל, אז חג המצות שבעת ימים, אף אם הוא אינו בחודש הראשון, רק בי"ד של חדש השני, אז בט"ו הוי חג המצות שבעה ימים, לזה עשה חזקי' חג המצות בחדש השני וכמו דכתוב בדברי הימים ויאספו כו' לעשות חג המצות כו'. ודו"ק בזה.

יז

חג שבעת ימים מצות יאכל. לא כתוב שום דבר רק קרבנות, ולכן לא כתב סוכות רק כאן, משום שכתב אלה תעשו לד' במועדיכם כו' ולשלמיכם שקרבין תוך החג, יעוין תמורה י"ד ע"ב סד"א דתודה נמי מביא תוך חג הפסח, דמשעה שהקדיש אינו עובר בבל יראה, וכי עבר אחר זריקה והותרו לאכול, סד"א דמצוה דאכילת קדשים דוחה ל"ת שיש בה כרת דחמץ, דאיכא נמי לאו דל"ת, לכן אמר שבעת ימים מצות יאכל ולא תודה נאכלת, ואינו מביא תודה בפסח, יעוין ביצה י"ט ודו"ק. וכפי הנראה דמגלה לנו הטעם שנתרומם נפש הישראלי עד כי כל מה שאוכל השבעת ימים הוי מהפסח ואילך כמו שירי מנחה ואסורים לחמץ. וזה שאמר משה שבעת ימים תאכל מצות על הפסח ודו"ק.

יח

ביום הראשון מקרא קדש. לפלא שבכל הפרשה כתוב מקרא קדש יהיה לכם, ובעצרת תהיה לכם, לבד ביום ראשון של פסח לא כתוב יהיה לכם. והנראה, שבא להורות שלא נטעה ממה שכתוב לא ילין לבקר זבח חג הפסח הא כל הלילה כולה ילין, באמת הוא חלבי חול ואין קרבין ביו"ט, אע"ג דהבשר נאכל בלילה, מ"מ דמו כבר נזרק בחול, וכמו דפריך בפרק תמיד נשחט, יעו"ש, וזה בא להורות, דהוא מקרא קדש אע"ג שאינו לצרכיכם, וזהו אעפ"י שאינו לכם, לכן כתוב מקרא קדש, והוא כי אף הפסח אינו נקרב חלביו ביו"ט, ואעפ"י שהוא לד'. ודו"ק.

ובזה א"ש מה שבפ' אמור כתיב ביום ראשון של פסח מקרא קדש יהיה לכם, הוא מפני ששם נאמר על פסח ראשון שעשו במדבר, והמשכן הוקם בראשון למעשי בראשית, והוי פסח בשבת, וחלבי שבת קרבין ביו"ט, וא"כ היה הפסח קרב בליל יו"ט ולכך כתיב יהי' לכם, הא צרכי גבוה מותר. ודו"ק. ובזה יבואר מה שלא כתוב שם יהיה לכם בשביעי של פסח, משום ששביעי הוה בשבת, ואין חגיגה וראיה דוחין אותו, לכן אף לצרכי גבוה אסור. אולם מה שלא נאמר בפ' אמור בראשון של סוכות צ"ע עוד בזה. ולפי דברינו הוא כמו שאמר לכם הוא לדברים הנוגעים אליכם יהיה מקרא קדש לבד מלאכת אוכל נפש. ודו"ק בכ"ז.

יט

והקרבתם אשה לד' פרים כו' ואיל אחד ושבעה כבשים ב"ש תמימים יהיו לכם. כתוב בואוי"ן, לבד בתמימים יהיו לכם בלא וא"ו. ונראה משום דעשרה קרבנות יש כאן בעולה פרים שנים ואיל ושבעה כבשים, וכל ז' ימי הפסח מקריבין אותם, סד"א דהוה שבעים כנגד ע' אומות, וכמו פרי החג דאמרו סוף סוכה, לכן אמר תמימים יהיו לכם ולא לעו"ג. ופשוט.

תמימים יהיו לכם ומנחתם. דריש במשנה בפרק ט' דמנחות, דסולת שהתליעה פסולה וכן שמן שרוי של שמרים כו' פסולים כבעל מום. יעו"ש. וזה מהסמיכות. ונראה דגם דהמנחות והנסכים, דבעי שיהיו ממשקה ישראל, המותר לישראל, נפקא לן מהך סמיכות דכתיב יהיה לכם ומנחתם, ולכם בעי היתר אכילה לישראל, כמו דדרשינין גבי אתרוג, כמו דפי' בתוס' שם דף ל"ה. ומזה ידענא מה דתניא זבחים דף פ"ח אין מביאין מנחות ונסכים מן המדומע ואצ"ל מן הערלה כו', דבעי לכם. ולפ"ז א"ש מה דכתוב גבי פסח ובגבי יום הכפורים תמימים יהיו לכם ומנחתם, דבששה עשר בניסן קרב העומר, אע"ג דלהדיוט אסור, יעוין מנחות דף ו' ע"ב, וכן ביוהכ"פ דאסורין לאכילה להדיוט משום זמן דיוהכ"פ, לכן הוי אמינא דבהם לא בעי בקרבנות שלהם שיהיו ראוים לאכילה להדיוט, לכן אמר קרא תמימים יהיו לכם ומנחתם, דיהיו ראוים לאכילה להדיוט, וטרפה וערלה וכלאי כרם פסולין לקרבנות ולמנחות ודו"ק.

כא

עשרון עשרון תעשה לכבש כו'. בשום מועד לא כתב תעשה רק כאן בפסח. נראה דמלמדנו, דסלת העשרון ביום ראשון דפסח קודם הקרבת העומר ודאי בא מן הישן, דחדש אסור להדיוט, רק בימים האחרונים אחר הקרבת העומר הוי אמינא דבאין מן החדש כמו להדיוט, לכן אמר תעשה, שיהיו כל עשיות שוין (כדדריש ריש התדיר), דלגבוה בעי שיקריב שתי הלחם, הגם דממנחה חדשה שתהא חדשה לכל המנחות ידענא, אפשר דהו"א דדוקא למנחות הבאין בפני עצמן לא גלל זבח, או יליף לן, דהנך דזרעינהו בין עומר לשתי הלחם אינם מתירין השתי הלחם והעומר שלא כסדרן, דאם יתירו נמצא דאחר הקרבת העומר יביאו מחטים חדשים, ואין כל העשיות שוין. ודו"ק.

כג

מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד. צריך טעם מדוע לא כתוב עולת הבקר בשום מקום רק גבי פסח. ויתכן עפ"י מש"כ האחרונים, דהעיקר דבמנין שעות כהזוה"ק, שי"ב שעות נחשבין ליום וי"ב שעות נחשבין לילה, וזמן תפלה הוא עד שני שעות קודם חצות לא זמניות, א"כ עד ד' שעות מיחשב בקר, כדאמרו פרק תפלת השחר, וא"כ בריש תקופת ניסן, היינו ניסן דתקופה, שאז היום ולילה שוין, וכמו שאמרו בפ' כיצד מעברין (עירובין דף נ"ו) בתקופת ניסן ותשרי, ואז מכוון ד' שעות ביום משעה שהאיר המזרח, דכיון דהיום והלילה שוים, והוי עדיין בקר, אבל בשאר חדשים שאין היום והלילה שוה יכול להיות שהאיר המזרח ד' שעות אחר חצות הלילה, נמצא דעד עשרה שעות אחר חצות הלילה שהוא חשבון ד' שעות על היום, וכמו שאמרנו לשיטת הזוה"ק יהיה אז ששה שעות על היום ואין זה בקר לענין אור היום, שכבר עבר ששה שעות זמניות, אם כי מיקרי בקר לענין תמיד כמו לענין תפלה, ולכן לא כתיב בקר רק בפסח לבד, שמעברין על התקופה של ניסן, כדאמר בפ"ק דר"ה, אבל לא על תקופת תשרי. ודו"ק.

כו

וביום הבכורים כו' שעיר עזים אחד לכפר עליכם. הנה בירושלמי רה"ש אמר טעמא דלא כתיב חטא כיון שקבלתם עול תורה הנכם לפני בלא חטא. ויתכן כמו דאמר ר"ש בפ"ק דזבחים שני שעירי עצרת למה הן באין לכפר על טומאה שאירע בין זה לזה, וא"כ רחוק שימצא חטא חלילה בשעה קלה כזו, לכן לא כתב חטאת, כיון שהביאו חטאת על לחם הבכורים על טומ"ק כו'. אמנם ברה"ש כתיב חטאת ושם איכא שני שעירים, וזה א"ש לר"ש דסבר דשל ר"ח מכפר על טהור שאכל טמא, ושל רגלים מכפר על טמא שאכל קדש באין בה ואין בה, וא"כ שפיר כתב חטאת. וכן איתא בירושלמי שבועות ה"ז ולא ר"ש היא דר"ש חולק כפרות כו'. יעו"ש. אמנם לר' מאיר דסובר דכולן מכפרין על דבר אחד נראה, דבעצרת דרוב ישראל המה בירושלים אינם עלולים לחטוא, וכמוש"א צדק ילין בה, ולכן כיון שהקריבו שעיר לשתי הלחם רחוקין הן מהחטא, אבל ברה"ש דהמה בגבולין צריכים חטאת בכל שעה, אלא שחיסך עליהן הכתוב. ודו"ק. ובירושלמי פ"ק דשבועות אילו ישראל כשרים שמא אינן מביאין מה שקבעה להן תורה.

וביום הבכורים וכו' מלבד עולת התמיד ומנחתו תעשו וכו'. הפסיק בין המנחה לנסכיהם משום שנסך התמיד שוה עם נסכי החג, אבל המנחה יש בה חלוקים, שמנחת תמיד של בקר צ"ל מן הישן ומנחה של ערב כשר מן החדש, שכבר התיר השתי הלחם, וכן מנחות קרבנות החג באין מן החדש.

הגה באמור ובפנחס כתוב מוספים ושתי הלחם וקרבנותיה שאינן רק ביו"ט עצמו ואין להם תשלומין, לכן לא כתוב בשבועות חג, משום שאם חל בשבת אין כאן חגיגה ביו"ט עצמו רק יש לה תשלומין ויום טבוח, לכן במשפטים ותשא וראה, ששם לא נזכר קרבנות כתוב חג הקציר חג השבועות, אבל פסח וסוכות ששבעת ימים כתוב בהן חג. ולפ"ז החגיגות הררים התלוים במאמרו של השי"ת. ופשוט. ומוכח דממחרת השבת הוא ממחרת יו"ט, דלכן משכחת עצרת בשבת.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.