מנחת שי/במדבר/כח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

ואמרת להם זה האשה. סימן כל אורייתא ואמרת אליהם בר מן חד ואמרת להם זה האשה וחד באורייתא ואמרתם אליהם דדברו אל בני ישראל דזב וע"ש במסורת:

ה[עריכה]

כתית רביעת. בהעתק הללי כתוב רביעת וחברו וכן הוא בכל ספרים מדוייקים מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה והכי מוכח במסורת דסוף יחזקאל וכמ"ש בפרשת שלח לך והמדפיס טעה שכתבו בהפך:

ו[עריכה]

העשיה. היו"ד רפה:

ט[עריכה]

וביום השבת. פתוחה:

תמימם. התי"ו דגושה:

י[עריכה]

ונסכה. הסמ"ך בשוא:

יא[עריכה]

חדשיכם. החי"ת בקמץ לבד:

יז[עריכה]

פסח לה' ובחמשה עשר וגו'. עיין מ"ש בפרשת כי תשא בויחל משה בשם התוספות:

הזה. הזי"ן בדגש:

יט[עריכה]

תמימם דפסח. וכן תמימם דשבועות ודראש השנה כולם מלאים יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה כחביריהם וכ"כ הרמ"ה ז"ל שנים תמימם דתצוה מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תניין כתיב וכל תמימם באורייתא דכותייהו והמדפיס נשתבש באלו ולא הלך בדרך תמים כי במסורת תלים ל"ז וריש משלי נמסר כל תמימם דבעירא חסר יו"ד בעקבא בר מן חד ואיל מן הצאן תמימים יעשו (יחזקאל מ"ג) וכל דגברי מלא בר מן חד יודע ה' ימי תמימם:

כד[עריכה]

על עולת התמיד דפסח. בהעתק הללי ובמנחת כהן נמסר לית מלא בתורה ובמסרה קטנה כתיב עליו ג' מלא בלישנא ועיין סימנם ביחזקאל מ"ו והא והא איתא וכן כתב הרמ"ה ז"ל עולת תמיד דפסח דכאלה תעשו ליום מלא וא"ו כתיב וכל שאר אורייתא עלת חסר וא"ו כתיב:

כו[עריכה]

בהקריבכם. אין בבית געיא בספרים מדוייקים וגם בקצת דפוסים:

בשבעתיכם. טרחא בעי"ן ובלא מאריך בשי"ן:

כז[עריכה]

עולה דבכורים. בהעתק הללי מסור עליו לית מלא בתורה וכן הוא בהרמ"ה ז"ל. ובמסורת ובפסיקתא דר' טוביהו למה עולה שבעצרת מלא ללמדך שבששה בסיון ניתנה תורה ועצרת חלה להיות בששה בסיון ולא כמו שאמרו התועים עצרת לאחר השבת כל זמן שיבא וכן בבעל הטורים:

כח[עריכה]

ומנחתם דשבועות. טעה המדפיס לעשות כאן פיסקא ואמר שהיא סתומה כי בכל הספרים אין כאן פיסקא כלל:

ל[עריכה]

שעיר עזים. מסור בכורים וכפורים שעיר וכולם ושעיר ובפסיקתא דר' טוביהו למה נאמר בי"ה ובעצרת שעיר ולא נאמר ושעיר כמו בשאר המועדות מקיש עצרת לי"ה מה י"ה יום מתן תורה אף עצרת יום מתן תורה מפני שלוחות הראשונות ניתנו בי"ה ועשר' הדברות נאמרו בעצרת וכדי להוצי' מלבן של צדוקי' שאומרים מתן תורה לא היה בעצרת לכן הקשו זה בזה בשעיר שעיר:

שעיר עזים אחד לכפר עליכם. בכל הקרבנות כתיב חטאת ובעצרת אין כתיב חטאת אמר להם הקב"ה מכיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם. ירושלמי פרק בתרא דר"ה ובמדרש חזית פסוק כמגדל דוד מסיים בה ללמדך שלא היה בידם לא חטא ולא עון ועיין עוד ברעיא מהימנא דפרשת אמור דף צ"ז:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.