משאת המלך/במדבר/כח
ט[עריכה]
וביום השבת שני כבשים בני שנה (כח ט)
עיין בדעת זקנים שהביא דאיתא בשוח"ט בכל המוספים לא תמצא מוסף מועט כשבת, ועל דבר זה קראה שבת תגר לפני הקב"ה, א"ל הקב"ה הנה שזהו קרבן מוסף הראוי לך לפי שכל מעשיך כפולים, שיר כפול עונג כפול עונשו כפול לחם כפול, לפיכך ראוי קרבן שלך להיות כפול כו'.
והנה הרמב"ם ברמזיו ריש הל' תו"מ מצוה ח' כתב להוסיף שני כבשים עולות בשבת, וקצת נראה מדלא כתב מוסף שבת כדכתב בשאר מועדים מוסף ר"ח מוסף פסח וכו', א"כ משמע שאין שם מסויים לקרבן מוסף שבת, אלא מצותו להוסיף עוד ב' כבשים לב' הכבשים דתמיד. [אבל אין מוכרח כ"כ דיתכן דבשאר רגלים מש"כ אח"כ מוסף וכו', הוא המשך לשם התוספת שכתב לעיל בשבת להוסיף שני כבשים וכו'].
והגרא"נ גרבוז שליט"א דייק כזאת בפרק התכלת (מ"ט.) בעא מיניה רחב"א מר"ח ציבור שאין להן תמידין ומוספין אי זה מהן קודם, ה"ד אילימא תמידין דיומיה ומוספין דיומיה, פשיטא תמידין עדיפי דהוי להו תדיר ומקודש, ופרש"י מקודש שהיום יו"ט, ואילו בבעיא דאח"כ תמידין דלמחר ומוספין דהאידנא פי' רש"י כגון דיש להם בשבת שני כבשים בלבד, ושינה רש"י בבעיא זו מיו"ט לשבת, וצ"ב. ולנ"ל מתבאר היטב דבשבת אין שייך בעיא קמייתא איזה מהן קודם, דמאחר דאין שם מסויים למוסף שבת א"כ לעולם ב' הכבשים הראשונים הם התמיד, ורק ביו"ט שהקרבן מוסף שונה שייך בעיא זו, אבל בבעיא דתמידים דמחר ומוספים דהאידנא משכח"ל היטב האי בעיא גם בשבת.
ודבר זה נראה מבואר גם מהמדרש שוח"ט הנ"ל, דמשמע דכל ענינו ומהותו דמוסף שבת זהו כפל התמיד בלבד ותו לא, וע"ע בתרגום יונתן דבמוסף שבת דכתיב על עולת התמיד תרגם ומתוספתא על עולת תדירא ולא כ"כ בשאר מוספין, ע"ש, ולמבואר ה"ז מדוייק היטב דדוקא בשבת כן הוא דענינו הוספה על התמידין וכש"נ.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א