רלב"ג - ביאור המילות/במדבר/כח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי וגומר. לפי שלא הקריבו במדבר עולות כמו שאמר עולת תמיד העשויה בהר סיני הוצרך להזכיר עתה שנית דבר או הקרבנות ועוד כי מפני שהיו הקרבנות מוכנים ומכוונים להגיע הנבואה בצד שיהיה הכהן יותר ראוי אל שיגיד העתידות כשישאלוהו במשפט האורים כמו שביארנו במה שקדם והיו עתה ישראל מאד צריכים אל זה לפי שנבואת משה עומדת לפסק ונבואת יהושע לא תספיק לפי שנבואת יהושע לא תספיק אם לא יעזר לשאלות במשפט האורים לאלעזר הכהן הנה הוצרך להזכיר את דבר הקרבנות ואמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם וגו'. להעיר שעליהם המצוה הזאת אעפ"י שהיתה נעשית על יד הכהנים וזה עדות שאלו הקרבנות אשר זכר בזה המקום הם באים משל צבור ואמר את קרבני לחמי כי הלחם הוא הבשר היה כלו קרב לשם יתעלה כי היתה העולה כלה כליל ואמר לאשי ר"ל לקרבני ואמר זה בלשון רבים לפי ששני התמידין אשר היו קרבים ביום אחד הם יחד מעירים בדבר נפלא לא יעיד בה אחד מהן ביחוד כמן ושביארנו בפרשת אתה תצוה ולזה יצטרך בכל יום לפי שהיו זריזים על זה בשניהם ואמרו במועדו הוא להזהיר שיקרבום בכל יום בזמנו הקצוב לכל אחד מהן והוא גם כן ראיה שאפילו בשב יקריבוהו אלא שכבר נתבאר זה בביאור במה שאמר וביום השב שני כבשים וגו'. על עולת התמיד ונסכה והנה ביארנו זאת המצוה בפרשת ואתה תצוה:

ו[עריכה]

עולת תמיד העשויה בהר סיני. אמר זה לפי שלא הקריבו עולה במדבר זולתי בהר סיני כמו שכתב החכ' א"ע:

ז[עריכה]

בקדש הסך נסך שכר לה'. למדנו מזה המקום שנסוך היין לא יהיה מן היין החדש ולזה אמר שכר שהוא יין ישן ושיערו חכמים כי עד ארבעים יום הוא פסול לעניין זה. ואמנ' אחר זה נקרא שכר כי כבר נתבררו שמריו וזה הביאור הוא מצד הוראת הגדר והנה אמר שיהיה זה הנסוך בקדש להורות שלא יהיה הנסוך הזה במזבח על המערכ' אשר יערכו עליה אברי התמיד עם שהוא מבואר גם כן בצד אחר כי התורה הזהירה שלא לכבות אש המערכה ולזה היה הנסוך בזה המקום כמו שביארנו בפרשת תצוה ובפרשת שלח לך כי התורה ידמה שכונה בה להסיר העפוש והלכלוך מהבית הקדוש ההוא:

ט[עריכה]

וביום השבת שני כבשי בני שנה תמימים. הנה דין הקרבתם כדין התמידין בשוה אין הבדל ביניהם אלא שלא יבאו עמהם שני גזירי עצים כי זה לא חייבה התורה אלא בתמיד של שחר ושל בין הערבים כמו שנתב' בפרשת וירא ובפרשת צו ולא חייבה זה בהקרבנות שביניהם כמו שביארנו והנה המוספין היו קרבים בין תמיד של שחר ושל בין הערבי' כי לא היה שם קרבן קרב קודם תמיד של שחר ולא אחר תמיד של בין הערבים כמו שביארנו שם עול' שבת בשבתו למדנו מזה שאם שכחו או נאנסו ולא הקריב עולת שבת זו אי אפשר להם שיקריבו ביום אחר או בשב אחר אך בשבתו לבד:

י[עריכה]

על עולת התמיד ונסכה. זה מרה שעולת התמיד קרבה ראשונה קודם המוספין והנה דבר הנסכין התבאר בפרשת שלח לך:

יא[עריכה]

ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' פרים בני בקר שנים וגומ'. אלו העשר עולות היה מוסיף בראש חדש עם נסכיהם הראוי להם לפי מה שנתבאר בפרשת שלח לך ומעשיהם במעשה התמידי אלא שהם קרבים בין שני התמידין כמו שזכרנו מוסף של שבת:

יד[עריכה]

זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה. מגיד שבכל ר"ח יקריבו כך מן העולות יותר על התמידין ומגיד גם כן שאם לא הקריבם ביום ההוא אין להם תשלומין לא בר"ח ולא יום אחר:

טו[עריכה]

ושעיר עזים אחת לחטאת לה' על עולת התמיד יעשה ונסכו. מגיד שאחר עולת התמיד היה מקריב החטאת לפי שהחטאת קודם לעולת כמו שביארנו במה שקדם ואחר כך היה מקריב עולות המוסף והנה מצאנו כי ההשעיר היה בא בצבור לכפר על טומאת מקדש וקדשיו כשעיר הנשחט של יום הכפורים שהיה חטאת. ומצאנו גם כן בשעירי הרגלים שנאמר בהם ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליהם ולזה למדנו שכלם באים לכפר על הטמאה ומהם נלמד ששעיר של ר"ח בא גם כן לכפר על הטמאה והו' מבואר שיחוייב מזה ששעירי הרגלי' מכפרים מהטומאה מה שלא יוכל שעיר ר"ל לכפר ולזה יצטרך ג"כ להקריב שניהם בר"ח ושעיר של יום הכפורי' מכפר מהטומאה מה שלא יוכלו שעירי הרגלים לכפר. והנה הוצרכה התורה אל זה לפי שכבר סדרה התורה לסוג מה משגגת טומאת מקדש וקדשיו קרבן עולה ויורד כמו שביארנו בפרשת ויקרא ולפי שנשארו שם סוגים אחרים לא יכפר עליהם זה הקרבן הנה סדרה התורה אלו החטאות של צבור לכפר על הטומאות ההם בהדרגה והנה אחשוב שאמר בשעיר של ר"ח לחטאת ליי' ובשעירי הרגלים נאמר ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם לפי שהוא בא לכפר על הטמאה שלא היתה בה ידיעה כלל לבעלים והוא ידועה לשם לבדו ולזה אמרו שהוא בא לכפר על קבר התהום שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסף ובשעירי הרגלים אמר לכפר עליכם כי הוא מכפר על שגגת מקדש וקדשיו שהיתה בה ידיעה מה ושעיר של יום הכיפורים מכפר אפיו על הזדון:

טז[עריכה]

ובחדש הראשון. כבר התבאר אופן מעש הפסח בארבעה עשר לחדש ניסן במה שקדם והתבארו גם כן דיני החגיגה ודין אכילת המצות בז ההרגל והמלאכות האסורות בראשון ושביעי של פסח והמותרות והם המלאכות שהם לצורך אוכל נפש ואולם המוסף הנעשה בכל יום מימי הרגל הזה לא נתבאר במה שקדם אך אמר בכללות בפרשת אמור אל הכהנים על דבר המוסף הזה והקרבתם אשה ליי' שבעת ימים ובמקום הזה ביאר עניין זה האשה והוא שוה למוסף ר"ח וזה ממה שיחזק שיהיו אלו השעירים באים על דברי מתיחסים כמו שזכרנו והנה יתבאר ממה שאמר בזה המקום שבעת ימים מצות יאכל שאכילת המצה שבעת ימים רשות אך הרצון בו שמה שיאכל מלחם יהיה מצה ואין שם חיוב באכילת מצה כי אם בלילה הראשונה כמו שביארנו בפרשת בא אל פרעה. וראוי שתדע שמה שהקפידה התורה במניין אלו העולות במוספי' אינו לעכב אך על צד היותר טוב כמו שנבאר בג"ה בזכרון תועלת אלו המוספין. ולזה אם לא מצאו אלא פרים יקריבו פרים לא מצאו אלא איל יקריבו איל לא מצאו אלא בשים יקריבו שבעה כבשים לא מצאו שבעה יקריבו מה שמצאו שנאמר בפרשת אמור אל הכהנים והקרבתם אשה ליי' שבעת ימים לא הקפידה התורה אלא שיקרבו אשה ואמר בזה המקום שבעת ימים לחם אשה ואמר על עולת התמיד יעשה ונסכו מגיד שא לא מצאו אלא אחד מאלו העשרה יקריבוהו וכן אמר במוסף ר"ח ובמסוף השבת נאמר על עולת התמיד ונסכה מגיד אם לא מצאו אלא כבש אחד מקריבים אותו:

כו[עריכה]

ובים הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליי'. למדנו שהיא הראשונה לכל המנחות הבאות מן החדש ואף עלפי שהעומד מתיר את החרש להדיוט לא הותר לגבוה לכתחלה עד הקרבת זאת המנחה אלא שאם הביא לא פסל כיון שקרב העומר שהרי קרא הכתוב מנחת העומר מנחת בכורים בפרשת ויקרא אלא שהוא ראוי שימתינו למנחות הבאות מהחטים עם שתי לחם של עצרת ולזה קראה הכתוב מנחה חדשה:

לא[עריכה]

תמימים יהיו לכם ונסכיהם. למדנו מזה שהנסכים צריך שיהיו תמימים. ורואי שתדע שזה המוסף הנזכר בזה המקו' הוא זולת הנזכר בפרשת אמור אל הכהנים כי הוא היה קרב על הלחם כמו שנזכר שם והעד כי שם צוה להקריב פר אחד ואלים שנים ושבעה כבשים בני שנה לעולה ושעיר עזים אחד לחטאת. ובזה המקום צוה שני פרים ואיל אחד ושבע כבשים לעולה ולזה יהיו קרבים ביום הזה לעולה ארבעה עשר כבשים ושלשה פרים ושלשה אלים ושני שעירי עזים לחטאת ולפי שהיו בכאן שני מוספין אמר ונסכיהם וכן העניין במוסף ראש השנה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.