הטור הארוך/במדבר/כח

הטור הארוך במדבר כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

צו את בני ישראל. פרש"י אע"פ שכבר הזהיר על זה בפרשת ואתה תצוה אותה היתה אזהרה למילואים וכאן צוה לדורות. וכתב הרמב"ן שאינו נכון כי שם אמר לדורותיכם אלא סידור הענין אחר שאמר לאלה תחלק הארץ צוה להשלים תורת הקרבנות שיעשו כן בארץ כי במדבר לא הקריבו המוספין וכן לא נתחייבו בנסכים במדבר ועכשיו חייבו באי הארץ לעשות הכל תמידין ומוספין ומנחתם ונסכיהם אע"פ שלא אמר כאן כי תבואו אל הארץ לבד הזכירו בפרשת נסכים ורמז אליו במועדות:

את קרבני וגו'. דורש בספרי זה הדם. לחמי אלו האימורים. לאשי אלו קומצין ולבונה. ריח ניחוח זה בזיכי לחם הפנים. תשמרו שלא יבוא אלא מן המשומר. תשמרו שיהיו כהנים ולוים וישראל עומדין על גביו. תשמרו נאמר כאן שמירה ונאמר להלן שמירה מה להלן מבקרו ד' ימים קודם שחיטתו אף כאן:

ז

שכר. פרש"י פרט ליין מגתו שאינו משכר. והקשה הרמב"ן דהא אמרינן יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר אלמא מעלה דרבנן היא אלא שכר להוציא את המזוג. כתב הרמב"ן הזכיר הכתוב בתמיד ובראש חדש שיעור הסלת במנחה ושיעור היין בנסכים אבל בשבת ובכל שאר המועדות הזכיר שיעור המנחה ולא הזכיר שיעור הנסכים והטעם בזה כי אע"פ שצוה בפרשת נסכים בשיעורי המנחה והנסכים לפר ולאיל ולכבשים בנדרים ונדבות ובמועדים מצינו כפולה לכבש העומר וביום העצרת שתים שני עשרונים ולכך הוצרך לכתוב לפרש בכל מועדים שלא תשתנה בהם המנחה אבל הנסכים לא נשתנו בשום מקום לפי' הזכיר אותם בתחלה בתמיד ולא הזכירם אחרי כן כלל והזכיר ביום הראשון של סוכות שיעור המנחה ולא הוצרך עוד להזכיר באותו החג אלא ומנחתם ונסכיהם כמשפט כלומר כמשפטם ביים הראשון שנזכר ע"כ. ומ"מ עדיין לא תירץ למה הזכיר שיעור נסכי היין בראש חודש טפי מבאחרינא ואיכא למימר כיון שהוא תחלת המוספין שיש בהן פר ואיל וכבשים הזכיר בו הנסכים של כל אחד ואחד:

יא

ובראשי חדשיכם. י"מ שפירושו חודש ניסן כדכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה ואחרי כן אמר זאת עולת חודש בחדשו שיעשה כן לכל חודש על כן הוסיף לכל חדשי השנה:

יב

ושלשה עשרונים וגו' לפר. פי' לכל פר ופר מהם וכן ולכבש האחד ולמד עליו באומרו עשרון עשרון ועוד שמפרש לשבעת הכבשים וכן זה לפר האחד לשני הפרים אבל מקצר הפסוק בדבר המובן כי הדבר ידוע שלא היה ג' עשרונים לפר האחד ולשני לא יהיה כלום. ומה שפירש בכבשים בשביל שהם מרובים וכ"ש בפרי החג שהם מרובים שהוא צריך לפרש לשלשה עשר פרים:

טז

ובחודש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לה'. הזהיר שיעשו פסח וכתבו להזהיר עליו עם שאר קרבנות חג המצות וקצר בו להזכיר שמו בלבד שכבר ביאר את דינו ככל חוקותיו וככל משפטיו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.