מראי מקומות/יומא/פד/ב
מראי מקומות יומא פד ב
והתנן מצא בה תינוק מושלך אם רוב כותים כותי אם רוב ישראל כו' אמר שמואל ולענין פיקוח נפש אינו כן[עריכה]
בשו"ת חתם סופר (או"ח סימן פג) תמה בזה דהלא תינוק זה שנמצא מושלך בעיר שרובו כותים לגבי כל דיני התורה דינו ככותי, ומותר בנבלות וטריפות, ואינו מצווה על השבתות, ואפשר שגם אסור לו לשמור שבת כדין נכרי ששבת שחייב מיתה, ואם כן כיון דכל היתר דפיקוח נפש הוא מחמת הסברא דחלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, איך מותר לפקח עליו את הגל, והרי הוא אינו מצווה על השבתות.
וכתב דזהו מש"כ שכתבו התוס' בד"ה ולפקח את הגל אינו כן: אומר ר"י דהיינו טעמא דאין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם, שלא יוכל לבא בשום ענין לידי מיתת ישראל. כלומר גם אם לא שייך טעמא דחלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, דין תורה הוא שנחלל עליו את השבת משום יקרות נפש מישראל, והרי תינוק זה אף אם כלפי שמיא גליא שישראל הוא, אינו מחלל את השבת, דכך ניתנה לנו התורה דניזיל בתר רובא, וכמו מי שאוכל סתם בהמה והי' טריפה בסתר, אין לו עון וחטא, כי מי שצוה והזהיר על הטריפות, הוא אשר צוה לנו לסמוך על הרוב ושלא נחוש למיעוטא, והכא נמי השי"ת צוה למיזל בתר רוב ומותר לו לזה שנמצא מושלך לחלל שבת, ומ"מ ספק ישראל הוא ואין הקדוש ברוך הוא רוצה במיתתו אפילו על המיעוט, עכתו"ד.