מראי מקומות/אסתר/א

מראי מקומות אסתר א

פסוק א

המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה

הרש"ש (מגילה ז.) מחדש שאף שאחשורוש מלך בכיפה, מכל מקום בחלק מהמדינות היה הוא המלך הבלעדי, וכונו 'מדינות המלך', ובחלקם היה רק שליט עליון בעוד שהיה מלך תחתיו. ועפ"ז ביאר שגזירת המן לא היתה אלא על היהודים שבמדינות המלך אחשורוש, זאת משני טעמים, א' שחשש שלא ישמעו לו המלכים הפרטיים, ב' שישאלו לו לטעם הגזירה ושמא יניאו אותו ממחשבתו הרעה.

פסוק ז

ויין מלכות רב כיד המלך

גבי מלחמת עמלק נאמר 'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק' (שמות יז, יא). ותמהו חז"ל (ר"ה כט.) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה. אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים, ואם לאו היו נופלים. אמר על כך ה'אמונת אברהם' מפיטסבורג זצ"ל, שכמו כן הוא היין שאדם שותה, שבכוחו לרומם את האדם לשמים, או חלילה לרוצץ אותו. זהו שאמר הכתוב 'ויין מלכות רב' כוחו של היין רב כל כך, 'כיד המלך' כמו ידיו של משה רבינו.

פסוק כ

ונשמע פתגם המלך כי רבה היא

כתב 'בעל הטורים' (שמות כח לה), שמצינו שלוש פעמים במסורה את תיבת 'ונשמע'. חדא 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע' (שם כד ז), ואידך 'וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ' (שם כח לה), והשלישית 'וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ' דהכא. למדנו מכאן שמבטלין תלמוד תורה ['נעשה ונשמע'], וכן מבטלין בנין בית המקדש ['ונשמע קולו'], מפני מקרא מגילה ['כי רבה היא', שקדושתה גדולה משלהם] (מגילה ג:). זהו הקשר בין השלושה.

והוסיף עוד רמז, שלכן נכתב בהמשך הפסוק 'כי רבה הוא', כי הלכה זו האמורא רבה אמרה (שם).

· הבא >מעבר לתחילת הדף