רש"י/אסתר/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
חכמי צרפת
רלב"ג


אלשיך
מגילת סתרים
מלבי"ם
מנחת שי
שלום אסתר
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png אסתר TriangleArrow-Left.png א

א[edit]

ויהי בימי אחשורוש. מלך פרס היה, שמלך תחת כורש לסוף שבעים שנה של גלות בבל:

הוא אחשורוש. הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו:

המלך. שמלך מעצמו ולא היה מזרע המלוכה:

מהדו ועד כוש, וגו'. המולך על מאה ועשרים ושבע מדינות כמו שמלך מהדו ועד כוש שעומדים זה אצל זה. וכן (מלכים א' ה, ד) "כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה", שהיה רודה בכל עבר הנהר כמו שהוא רודה מתפסח עד עזה:

ב[edit]

כשבת המלך אחשורוש, וגו'. כשנתקיים המלכות בידו. ורבותינו פרשוהו בענין אחר במסכת מגילה:

ג[edit]

הפרתמים. שלטונים בלשון פרס:

ד[edit]

ימים רבים. עשה להם משתה:

ה[edit]

גנת. מקום זרעוני ירקות:

ביתן. נטוע באילנות:

ו[edit]

חור כרפס ותכלת. מיני בגדים צבעונים פירס להם למצעות:

אחוז בחבלי בוץ וארגמן. מרוקמים בפתילי בוץ וארגמן. אותם פרס להם על גלילי כסף ועל עמודי שש:

מטות זהב וכסף. ערך לישב עליהם לסעודה:

על רצפת. קרקעות של בהט ושש, וגו'. מיני אבנים טובות פרשו רבותינו. ולפי משמעות המקרא כך שמם:

ז[edit]

והשקות בכלי זהב. כמו ולהשקות:

שונים. משונים זה מזה, וכן "ודתיהם שונות". ורבותינו דרשו מה שדרשו:

ויין מלכות רב. הרבה. ורבותינו אמרו: שהשקה אותם כל אחד ואחד יין שהוא זקן ממנו:

ח[edit]

כדת. לפי שיש סעודות שכופין את המסובין לשתות כלי גדול, ויש שאינו יכול לשתותו כי אם בקושי, אבל כאן: "אין אונס":

יסד. לשון יסוד, כלומר, כן תיקן וצוה:

על כל רב ביתו. על כל שרי הסעודה, שר האופים ושר הטבחים ושר המשקים:

לעשות כרצון איש ואיש. לכל אחד ואחד כרצונו:

י[edit]

ביום השביעי. רבותינו אמרו: שבת היה:

יב[edit]

ותמאן המלכה ושתי. רבותינו אמרו: לפי שפרחה בה צרעת כדי שתמאן ותהרג. לפי שהיתה מפשטת בנות ישראל ערמות ועושה בהן מלאכה בשבת, נגזר עליה שתפשט ערמה בשבת:

ויקצף. ששלחה לו דברי גנאי:

יג[edit]

כי כן דבר המלך. כי כן מנהג המלך בכל משפט לשום את הדבר "לפני כל יודעי דת ודין":

יד[edit]

והקרב אליו. לערוך דבריו לפניהם. אלו הם: כרשנא שתר וגו':

טו[edit]

כדת מה לעשות. מוסב על "ויאמר המלך לחכמים":

טז[edit]

עותה. לשון עון:

יז[edit]

כי יצא דבר המלכה על כל הנשים. זה שבזתה את המלך על כל הנשים להבזות אף הן את בעליהן:

יח[edit]

תאמרנה שרות פרס ומדי וגו'. לכל שרי המלך את הדבר הזה. והרי זה מקרא קצר:

וכדי בזיון. ויש בדבר הזה הרבה בזיון וקצף:

יט[edit]

דבר מלכות. גזרת מלכות של נקמה שצוה להורגה:

ויכתב בדתי פרס ומדי. בספרי חק ומנהג המלכות:

ולא יעבור. חוק זה מביניהם שיהא זה חוק ודת לכל הבוזה את בעלה:

אשר לא תבוא ושתי. ולכך נהרגה:

כב[edit]

ומדבר כלשון עמו. כופה את אשתו ללמוד את לשונו אם היא בת לשון אחר:


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >