אליה רבה/אורח חיים/קעז

אליה רבה ‏ אורח חיים קעז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] בלא פת אין וכו'. דוקא בקובע סעודתו על הפת אמרינן דכל המאכלין מחמת הפת הן באין, אבל כשאין חפץ לאכול פת ואוכל מעט פת ומברך מוציא מסתפק במגן אברהם אי הפת פטרתן וכל שכן אם אוכל פחות מכזית עיין שם. ולעניות דעתי משמע בברכות דף מ"א דאין חילוק דאם לא כן הוה ליה לרב ספרא לחלק מיניה וביה ויש ליישב וצריך עיון:

ב

[ב] וכל מיני פירות וכו'. בין חיין בין מבושלין, אבל מולייתא של פירות כגון עפיל פלאדין או פאבדי"ל וולאדין ודומיהן אינו צריך לברך עליהם, והרוצה להחמיר על עצמו יקח פירי אחר חי או מבושל ויברך עליו בורא פרי העץ ואחר כך יאכל אותן מוליאות כרצונו, כן כתב עמק ברכה ושל"ה ועיין לעיל סוף סימן קס"ח. ודין כיסנין ולחמניות וכיוצא עיין לעיל סימן קס"ח סעיף ט', וכל זה מיירי אפילו היה לפניו בשעה שבירך המוציא:

ג

[ג] [לבוש] מיני מזונות בתוך הסעודה וכו'. כתב עולת תמיד משמע דאם אכל קודם הסעודה ולא יברך ברכה אחרונה שאין בהם ברכת המזון פוטר מברכה אחרונה ולעיל סימן קע"ד סעיף ו' לא משמע הכי אלא אף ששתה כשיעור ברכת המזון פוטרתו וצריך עיון, עד כאן. וכן מבואר בחידושי רשב"א הביאו בית יוסף דאם אכל קודם הסעודה דצריך לברך ברכה אחרונה עיין שם. ומכל מקום יש לומר דאם לא בירך ברכה אחרונה ובירך ברכת במזון אין צריך לברך אחר כך ברכה אחרונה וצריך עיון לדינא. מיהו מט"ז בסוף סימן קע"ד ס"ק ט' משמע קצת דצריך לברך אחר כך בין שהכל בין מעין ג', מיהו לעיל בשתיה מבואר בהרא"ש ריש ערבי פסחים דגם לכתחילה אין צריך לברך ברכה אחרונה, ויש לחלק בין שתיה שבא לפתוח הבני המעיים כדלעיל בלבוש לאכילה ועיין לקמן סימן תצ"ג סעיף ו':

ד

[ד] ואם בתחילת וכו'. כתב של"ה וירא שמים יזהר שיאכל קצת מהם בתחילה בלא פת, ויברך עליהן ואחר כך יאכלם בין בפת בין בלא פת, וכן פסקו אחרונים, הט"ז האריך ללא צורך:

ה

[ה] [לבוש] מעט וכו'. בלא פת (מלבושי יום טוב), ומה שכתב וברכת הפת נראה לי דצריך לומר ברכת הפת והמזון, וכן הוא בסוף סעיף זה:

ו

[ו] [לבוש] בתוך הסעודה מחמת וכו'. כתב מלבושי יום טוב כמה לא דייק בלישנא דהא לאחר הסעודה באים אלא הבאים מחמת הסעודה, והבאים שלא מחמת הסעודה הוה ליה למימר, עד כאן. ואני אומר דהלבוש דקדק בצחות לשונו דלא תימא דוקא הבאים אחר הסעודה מחמת הסעודה, אבל דברים הבאים תוך הסעודה אף שהביא עמה לאחר הסעודה אין צריך לברך קא משמע לן:

ז

[ז] [לבוש] וגם השולחן עמו וכו'. לאו דוקא אלא עיקר תלוי בהסרת הפת מעל השולחן, כמו שכתב הלבוש אחר כך בסעודות גדולות (מלבושי יום טוב):

ח

[ח] [לבוש] חזן וכו'. מלבושי יום טוב מוחק תיבת החזן. ולעניות דעתי חזון מלשון נביאות וכדאיתא בפסחים דף ס"ו הנח להם ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם:

ט

[ט] על פירות וכו'. כתב מלבושי יום טוב פרק ו' לאחריהם גם כן דלפניהם פשיטא, עד כאן. ולעניות דעתי כיוון הלבוש למה שכתב בית יוסף בשם חידושי רשב"א דאף שהתחיל לאכול פירות בתוך הסעודה ונמשכת אכילתו עד לאחר הסעודה צריך לברך על מה שאוכל אחר הסעודה ואם כן איכא נמי רבותא וחידוש בלפניהם, מיהו צריך עיון בדברי רשב"א שם:

י

[י] [לבוש] כי ודאי משכו וכו'. והב"ח פסק שלא לברך אף בסעודות גדולות שדעתינו לאכול פת כל שעה, והנחלת צבי כתב עליו שהלבוש כתב טעם טוב, עד כאן. והוא תמוה דלטעמו מסיק שצריכין לברך גם בספר ארחות חיים כתב דר' מרדכי יפה פסק כב"ח והוא תמוה, וצריך לומר שיש טעות סופר בדבריו וצריך לומר רמ"א במקום ר' מרדכי יפה, ומכל מקום מבואר מהם דלא הסכימו לדברי לבוש לברך משום ספק ברכות. גם אני ח וכך בזה כי ראיתי בחידושי רשב"א וכלבו ורבינו יונה שתלוי הדבר בעקירת השולחן ולא הזכיר דבר מהסרת הפת, ואפשר דדוקא נקטו דכל שאין עוקרין השולחן אף שמושכין מן הפת לא הוי המשכה וצריך עיון. ולעניות דעתי דירא שמים יזהר לאכול תיכף אחר ברכת המוציא דבר שברכתו שהכל ויהא דעתו על כל מה שיאכל אחר הסעודה דקיימא לן בירך על פרפרת שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון, וכהאי גוונא כתבתי בסימן קע"ד מקל וחומר ועיין לעיל סוף סימן קע"ו מה שכתבתי שם וצריך עיון בזה:

יא

[יא] [לבוש] שאין יין שרף וכו'. במגדל דוד האריך לחלוק על הלבוש והם דברי שפתיים, וכן מצאתי במטה משה סימן שס"ג שפסק כלבוש, ושכן פסק רש"ל וכן כתב לחם חמודות דף נ' וסיים זה לשונו, מיהת ודאי אם בירך על היין קודם ששתה יין שרף אין צריך לברך עליו שהיין פוטר כל מיני משקין, עד כאן, ובספר אור חדש כתב זה בשם הגאון מוהר"ר זיסקינד. וכתב עולת תמיד סימן קע"ד ויש אומרים עוד תקנה להטביל בו תחילה פת מועט וכדומה שכן כתב הב"ח, עד כאן. וליתא בב"ח אלא הנחלת צבי כתב כן בגליון בסימן זה מסברא דנפשיה משום דדמיא לפירות. ואומר אני דלפי זה צריך לטבול בו גם בסוף כמו בפירות בסעיף א' גם כתבתי לעיל שהסכימו האחרונים גם בפירות שלא לאכול תחילה עם פת כדי לברך עליו אם לא שקובע סעודה על הפירות שלא לאכול בסעודה זו עם הפת רק פירות. ובארחות חיים כתב בשם מהר"י גם כן שהעיד בשם הגאון מוהר"ר פייבש מקראקא דאם היין שרף לפניו קודם מוציא אינו מברך בתוך הסעודה עליו כי דעתו היה בשעת ברכת המוציא גם על היין שרף, עד כאן. ואין לסמוך על זה דהא בפירות אף שהיה לפניו קודם המוציא נמי מברכין עליו גם כל הגדולים הנזכרים לעיל לא הזכירו מזה וכן הט"ז ומגן אברהם:

יב

[יב] [לבוש] מפני שבינינו וכו'. כתב עמק ברכה וראוי לכל ירא שמים שירגיל עצמו כשיברך ברכת מוציא להיות דעתו גם כן על כל מה שישלחו לו משאר בתים בין בחול בין בשבת וטוב לו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.