מעשה רקח/תרומות/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png תרומות TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ד מהלכות תרומות

ב[עריכה]

אבל התורם משלו וכו'. כתב מרן ז"ל פרק אין בין המודר וכו' ומשמע דממילא נפשטא גם בעיא ראשונה ע"כ נראה דכוונתו דכיון דמסיק בבעיא שניה דתורם משלו על שאינו שלו טובת הנאה שלו מעתה קם ליה ההוא דלעיל אמתני' דתורם את תרומותיו וכו' דקאמר אלא לאו אדעתא דנפשיה ומשלו תורם על של חבירו וכו' אלא לאו אין צריך דעת ודחיית רבא באומר לא משגחינן בה דההיא בשל בעל הכרי ואנן מוקמינן לה בשלו על של חבירו מכל שכן דר' יוחנן גופיה אפשר דהוציא דינו מהך מתני' גופה ובהכי מיתרצה תמיהת המל"מ על דברי מרן ז"ל עד שהוצרך להביא עצות מרחוק דהריטב"א ז"ל כתב דילפינן לה מההיא דרב הונא פ"ק דבכורות הפודה פטר חמור של חבירו פדיונו פדוי ופסקה רבינו פי"ב דביכורים הל' י"ג עיי"ש דאף דראיה נכונה היא מ"מ אין כאן תמיהא על מרן ז"ל כאמור:

ג[עריכה]

התורם שלא ברשות וכו'. מרן ז"ל טרח להליץ בעד רבינו מהסוגיא דאלו מציאות דף כ"ב ומ"ש בגירסת ה"נ מסתברא וכו' בס' אסיפת זקנים הביא גירסאות אחרות עיי"ש. ועיקר ההכרח לענ"ד נראה לדעת רבינו ממ"ש שם רבא דלא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד משום דמצוה היא וניחא ליה דמשמע אף שלא עשאו שליח וכפשטא דסוגיא דפ' האיש מקדש וכן דעת הסמ"ג עשין קל"ד והרב ב"י יו"ד סי' של"א ועיין להט"ז ז"ל שם שהאריך בזה ויישב דברי רבינו:

אם בא בעה"ב וכו'. כתב המל"מ ז"ל מכאן ולהבא נעשית תרומה ולא למפרע ירושלמי פ"ק דתרומות הלכה א' ע"כ ולא ידעתי למה כתב כן בסתמא בדעת רבינו כיון דמהסוגיא דאלו מציאות לא משמע הכי דפריך וכי נמצאו יפות מהם תרומתו תרומה אמאי בעידנא דתרם הא לא הוה ידע וכו' משמע דתרומתו תרומה היינו גם למפרע:

ה[עריכה]

קטן שהגיע וכו'. וכמ"ש רבינו ריש פרק י"א דהל' נדרים ועיין עוד פ"ב דנזירות הל' י"ג:

ו[עריכה]

האומר לשלוחו וכו'. כתב המל"מ ז"ל הטור יו"ד סי' של"א כתב על דברי רבינו וז"ל אבל הר"ש פסק דאפילו בשל תורה סמכינן אשליח עושה שליחותו וכו' הילכך אם יודע שכריו תרום לא חיישינן לשמא תרם אחר ע"כ ודברים הללו תמוהים בעיני ולא יכולתי להולמם דהא בגמרא אמרינן דאף אם מצאו תרום דאין חזקתו תרום דילמא איניש אחרינא שמע ותרם והו"ל תורם שלא מדעת עכ"ל והיא קושיא עצמית על הטור ז"ל דאלו להר"ש (סוף הלשון חסר)

ז[עריכה]

אפילו אחד מצ"ט. בנוסח אחר כתב יד אפילו אחד ממ"ט ונראה דגירסא נכונה היא עיין לרבינו בפירוש המשנה:

ח[עריכה]

ואם לא היו ממחין ותרם הראשון כשיעור. בנוסח אחר כתב יד מוסיף אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת שניהם תרומה וכן היא הגירסא בשו"ע סי' של"א סעיף ל"ה ויתיישב קצת מ"ש מרן ז"ל:

י[עריכה]

אריס שתרם וכו'. על מ"ש מהר"י קורקוס שהביא מרן ז"ל אפשר דהיינו בתורם על חלקו של בעה"ב כתב המל"מ ז"ל פי' שתרם על חלקו של בעה"ב לבד אבל הכא בתורם על חלקו עם חלק בעה"ב דכיון דתרם על הכל דינו כשותפין ע"כ ודבריו מגומגמים דדברי מהר"י קורקוס ברורין שהרי כתב והכא בתורם על חלקו משמע דחלקו לבד קאמר תדע שהרי סיים וכדמסיים בתוספתא ובתר הכי חילק בין לכתחילה לדיעבד ומשמע דערב לו יותר בכוונת דברי רבינו ואם נפרש דהתירוץ הראשון בתורם חלקו עם חלק בעה"ב הלא טוב הוא מן השני ואיך שיהיה אין לנו שום הכרח לפרש דברי מהר"י קורקוס כן:

יא[עריכה]

ואם היו הבעלים רודפין אחריהן. בנוסח אחר כתב יד אין שם תיבת אחריהן:

יד[עריכה]

פועל שאמר וכו'. הקשה המל"מ ז"ל לגירסת רבינו שכתב מרן ז"ל דגריס בתוספתא כנוס ותרום מההיא דגיטין דף כ"ט דאמרינן דאף דאמר שקול חפצא והב גיטא ושינה ונתן הגט ולקח החפץ דלריש לקיש הגט כשר כיון שכבר נעשה רצונו שלקח החפץ וא"כ תיקשי לר"ל מברייתא זו דלמאי אצטריך לטעמא דאין הגורן נכנס אלא אם כן נתרם תיפוק לי דכל שכנס כבר נעשה רצונו וליכא קפידא במה שהקדים כנוס לתרום עכ"ל. ולענ"ד נראה אפשר דתרומה שאני דכתיב בה כן תרימו גם אתם מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם וכיון ששינה מדעתו של בעה"ב הוא דאין תרומתו תרומה להכי אצטריך לטעמא דאין הגורן וכו' והיכא דנראין הדברים דיש קפידא בדבר אז דייקינן לישניה ודאי כההיא דפ"ב דביצה דף כ' ההוא דאמר הבו ליה ארבע מאה זוזי לפלוני ולנסיב ברתי אמר רב פפא ארבע מאה זוזי שקיל וברתיה אי בעי נסיב וכו' טעמא דאמר הבו ליה ולנסיב אבל אמר לינסיב והבו ליה אי נסיב שקיל ואי לא נסיב לא שקיל וכן ההיא דשליח שהזכירו התוס' שם בגיטין דנראין הדברים שיש קפידא בדבר:

טו[עריכה]

הנכרי שהפריש וכו' ומדבריהן וכו'. מכאן קשה למ"ש מרן ז"ל פ"א הל' י"א דרבינו פסק כרב פפא ורבינא דלא גזרינן משום בעלי כיסין דהרי רבינו הזכירו כאן להדיא וכבר כתבתי שם ועיין עוד פ"ו דביכורים הל' י':

יז[עריכה]

וכן המפריש תרומה. בנוסח אחר כתב יד אין שם תיבת וכן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון