מעשה רקח/תרומות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png תרומות TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ג מהלכות תרומות

ג[עריכה]

כגון תרומת החרובין. לפי מ"ש רבינו פ"א דמעשר שני הל' ג' דחרובי צלמונא וכיוצא בהם שאין ראוים למאכל רוב האדם הוו מתעשרות מדברי סופרים אבל שאר חרובין הם כשאר אילנות שלדעתו הם מן התורה כמ"ש ברפ"ב צ"ל דהכא דוקא באותם שאין ראוים קאמר שאין הכהנים מקפידין עליה וגם לשון התוספתא פ"ד סתמא קאמר ולא ביארה מפני שכיון שהזכיר ההקפדה ממילא מובן וצ"ל דגם הירקות כיון שחיובם אפילו בארץ אינן אלא מדרבנן כמ"ש רבינו פ"ב הל' ו' גם הם מתעשרים לכתחילה אחד משישים דומיא דתרומת חו"ל והעציץ שאינו נקוב וכ"כ המל"מ ז"ל אף שלענ"ד יש לגמגם מדלא הזכירום בתוספתא זו:

ד[עריכה]

אין תורמין וכו'. דברי רבינו ברורין דבירושלמי ובגמ' דידן פרק כל המנחות מפיק לה מדכתיב ונחשב לכם תרומתכם דגזרת הכתוב היא שיתרום במחשבה ובאומד הדעת אלא שהראב"ד ז"ל ס"ל דטעם הכתוב כדי שיתרום בעין יפה וכן דעת הר"ש ז"ל והתוס' בגיטין דף ל"א וזהו מ"ש מרן ז"ל שטעם הראב"ד ז"ל לא הוזכר בגמ' ושאינו מבין דבריו וכו'. אלא שראיתי להמל"מ ז"ל שתמה על דברי מרן ז"ל דכוונת הראב"ד היא פשוטה דכשהוא תורם מאומד כיון שאינו יכול לכוין דעתו היא הן חסר הן יתר (וכו') [מכוונתו] ובתרומה ליכא שיעור אבל כשהוא במדה דעתו לתרום דוקא מה שהוא כוונתו ואם יוסיף או ימעט נמצא מקלקל ע"כ ונראה דיפה כיון ז"ל.

עוד תמה המל"מ במ"ש מרן דמה לנו ולקפידתו וכו' שדין זה לא נאמר אלא גבי מעשר שיש לו שיעור אבל בתרומה דליכא שיעור ליכא קלקול אלא כשהוא מקפיד וכו' ע"כ. וזה אינו דמהיכן נפקא לן האי מילתא דבמקפיד איכא קלקול ובשאינו מקפיד ליכא כיון שלא נזכר זה בגמ' לא בבבלי ולא בירושלמי ובמ"ש מרן על דברי הר"ש אבל עדיין יקשה דאיכא למיחש שמא יוסיף בתרומה ונמצא תרומתו מקולקלת ע"כ כתב עליו הפר"ח דאין זה כלום שיכול להרבות בתרומה כמה דבעי כיון שיש כאן שיירי חולין ע"כ והיא משנה ערוכה והזכירה רבינו בדין הבא ולענ"ד נראה דאעיקרא דדינא הוא דמקשה אמאי וכו' ועוד עיין לקמן בדין הבא:

ה[עריכה]

המרבה בתרומה הואיל ושייר מקצת חולין וכו'. קצת קשה דאמאי לא חיישינן להפסד הלוי שהרי הוא מפסיד במעשרותיו בהכרח וגם אינו מקיים מצות מעשר שצוותה לו תורה. וי"ל עם מ"ש מרן ז"ל לעיל דלב בית דין מתנה והו"ל הפקר שהוא פטור ודו"ק:

י[עריכה]

תרומת מעשר וכו'. והתוס' ז"ל בגיטין דף ל"א כתבו לרבנן דפליגי אאבא אלעזר בן גמלא מודו דמאומד הוי תרומה אבל אין מצוה לעשות מאומד עיי"ש ודברי רבינו סתומים ואפשר ללמדו מדין ישראל שהפריש מעשר בשיבולים שכתב אח"ז דסתמו באומד:

יג[עריכה]

ישראל שהפריש וכו' קודם שידוש וכו'. לשון הברייתא שבלים סתם וידוע דשבלים היינו קודם שידוש ורבינו נקט הך לישנא משום סיפא דאין הלוי חייב וכו' אבל אם דש ישראל וכו' והמל"מ ז"ל נסתפק בכמה ספקות בדין זה ואין להאריך עד יבא מורה צדק במהרה בימינו. ומ"ש בספרי רבינו

קודם שיפריש תרומה גדולה בנוסח אחר כתב יד מוסיף שנתן ללוי חייב הלוי להפריש ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר וכו':

טז[עריכה]

תרומת מעשר וכו'. דברי רבינו מגומגמים הרבה וכבר הראב"ד ז"ל השיג עליו מהירושלמי ותוספתא ומרן ז"ל הטריח עצמו ליישב דברי רבינו ועדיין יש בו מן הקושי כמבואר גם הפר"ח ז"ל הקשה על דרכו של מרן ז"ל ופי' באופן אחר וסוף דבר הניחו בצ"ע עיין עליו. ולענ"ד נראה הדרך הנכון שרבינו לא נמשך בדין זה אחר הירושלמי מפני שנראה היפך מתני' על דרך שכתב מרן ז"ל אלא נמשך אחר התוספתא דקתני כמה יהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמנה בשמינית במה דברים אמורים בשל דמאי אבל בשל ודאי אפילו כל שהוא אסור במה דברים אמורים בטהורה אבל בטמאה אפי' כל שהוא מותר וכן אתה אומר בתרומת מעשר שבשאר פירות אם יש בה כשיעור נותנה לכהן ואם לאו משליכה לאור ושורפה ע"כ וה"פ דקאי אמתני' דקתני חבית של שמן שנשפכה וכו' וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמנה לשמינית ע"כ וכ"כ רבינו שם בתחילת המשנה דאיירי בשמן או יין של תרומה והשתא מפרשה התוספתא במד"א בשל דמאי אבל בשל ודאי דהיינו שמן או יין אפילו כל שהוא אסור לישראל ליהנות ממנו אלא צריך הוא ליתנו לכהן והדר קאמר במד"א בטהורה אבל בטמאה אפילו כל שהוא פי' דבדמאי הוא דאפילו בטהורה אנו נותנים בה שיעור ואם פחות אינו חייב ליתנו לכהן אבל בטמאה דהיינו הודאי שהזכיר אפי' כל שהוא ומוכרחים אנו לפרש הברייתא כך דאל"כ איך יתכן שתהיה הטמאה חמורה מהטהורה ובתר הכי מפרש שבשאר פירות אם יש בהם כשיעור נותנן לכהן ואם לאו משליכה לאור כלומר בודאי ובטהורה דהא לא מפלגינן אלא בשמן ויין אבל שאר פירות הדרינן לשיעורא דמתני' והן הן דברי רבינו ממש בלי חסרון ויתרון שמתחילה הזכיר סיפא דתוספתא דשאר פירות דאם יש בהם השיעור נותנם לכהן ואם לאו משליכן לאור ושוב כתב דביין או שמן אפילו כל שהוא מוליכה לכהן ומכיון שכתב סתם משמע אפילו טמאה כדברי התוספתא מכ"ש דשמן אפילו טמא יהנה בו הכהן כדרך הנאתו כמ"ש רבינו פ"ב הל' י"ד והיין ג"כ ראוי לזילוף כדאיתא בב"ק דף קט"ו ושוב כתב ובלבד שתהא תרומת מעשר ודאית וכו' דהיינו התרומת מעשר שהזכיר תחילה ונתן בה שיעור והשתא מפרש דאותו שיעור לא נאמר אלא בתרומה ודאי וטהורה אבל בדמאי אי נמי ודאי וטמאה פחות מכשיעור אינו מטפל בה ונראה דרך נכון ויש מי שרצה להגיה התוספתא שאמרה אבל בטמאה אפי' כל שהוא דצ"ל כשיעורו ואיך שיהיה נראין הדברים דרבינו נמשך אחר התוספתא דוקא והמעיין יבחר.

ומ"ש בספרי רבינו הטהורה בנוסח אחר כתב יד וטהורה:

יז[עריכה]

כיצד היו לו וכו'. במשנה אמרו סתם שלא מן המוקף משמעותו דלא יתרום מזה על זה ורבינו אשמועינן חידושא דאפילו שמקצת התרומה מן המוקף מ"מ לכתחילה לא יתרום ואם הפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה משמע דס"ל דדרשא דממנו אסמכתא בעלמא היא ודלא כהרשב"א והתוס' דס"ל דהוי דרשא גמורה ורבינו לא הזכיר דבשבתות ויו"ט הותר שלא מן המוקף כסברת התוס' פרק האשה רבה דף צ"ג וזולתן מפני שפסק בפ' כ"ג דהל' שבת דאין מגביהין תרומות ומעשרות ואם הגביה במזיד לא יאכל עד מוצאי שבת ועיין להמל"מ והפר"ח ז"ל:

כב[עריכה]

וכן המניח פירות להיות מפריש עליהם תרומה גדולה וכו'. אין זה כי אם מכח דרשא דאת מקדשו ממנו שהזכיר (חסר) [לעיל] ובפ"ה הל' י"ג כתב דהמפריש תרומה ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו אין תרומתו תרומה משמע שאם ניטלה תרומתו אז תרומתו תרומה והוא ממתני' דהתם לפי גירסתו ומרן ז"ל כתב שם דלרבותא נקט שלא ניטלה תרומתו ומוכרחים אנו לומר כן מכח דרשא דאת מקדשו ממנו דאין לחלק בין סתם חולין למעשר ראשון שהרי פסק רבינו בפ"א דמעשר ראשון אין בו קדושה כלל והיינו אחר שניטלה ממנו תרומת מעשר וכיון שכן על כרחך דרשא דאת מקדשו קיימא אכולהו אכן בפירוש המשנה ראיתי לרבינו דברים מגומגמים וכבר עמד עליהם התוס' יו"ט ז"ל עיין עליו:

כד[עריכה]

הרוצה להפריש תרומה גדולה וכו'. מרן ז"ל ציין ממשנה פ"ה דתרומות והוא טעות סופר דאין שם דין זה ומצאתיו בפ"ה דדמאי וכ"מ להרמ"ע ז"ל כתב יד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון