מעשה רקח/קרבן פסח/ד
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
והרוצה להחמיר על עצמו ה"ז משובח ויביא פסח שני. ידוע דהראב"ד ז"ל השיג על רבינו דאין שבח שיביא חולין לעזרה ומרן ז"ל תירץ דאפשר דמאי יביא פסח שני דקאמר שימנה עם אחרים על פסח שני ע"כ ודברים תמוהין הם דאם זה התירוץ אמת למה לא נעשהו בההיא דחמשה שנתערבו עורות פסחיהם שכתב רבינו בפרק הקודם ומרן גופיה הזכיר זה כאן ולא נרגש מזה והוא תמוה הרבה ואם נאמר דהן הכי נמי ורבינו לא הזכירו מפני שכבר ביאר בפרק ב' הל' ה' דאם שחטו למנוייו ושלא למנויו כשר והן הן דברי מרן ז"ל שכתב שימנה עם אחרים אכתי תקשי להש"ס דשקלו וטרו היכי ליעביד שהרי אחד מהם לא קיים מצות פסח וקאמר לייתו כולהו חד פסח נמצא פסח נאכל שלא למנויו וכו' ואמאי לא אוקימו בשימנו כולם על פסח של בני חבורה אחת דאף אם יהיה למנויו ושלא למנויו הרי הוא כשר כי הכא שהרי הדברים ק"ו דהכא מן הדין כבר יצא בפסח ראשון שהרי שורת הדין שאינו נאמן ואפ"ה שרינן ליה לימנות עם אחרים מכל שכן וק"ו התם דחד מנייהו ודאי לא עשה פסח וכבר ראיתי להרב לח"מ ז"ל שנרגש מזה ולא תירץ כלום והוא ז"ל תירץ באופן אחר והר"ח אבולעפיה ז"ל חלק עליו ובס' לחם יהודה ז"ל הליץ בעדו ועיין עוד בס' ידי אליהו ז"ל. ולדברי מרן ז"ל הוה מצינן למימר דגם בההיא דעורות הן הכי נמי דיכול לימנות על פסח אחר כי הכא אלא דהש"ס בעי למהדר אדין אכילה דהקשו להדיא לייתו כולהו חד פסח נמצא פסח נאכל שלא למנויו אמנם לענין המינוי בלא אכילה פשיטא דמצו עבדי ולפ"ז בכל מקום שאנו פוטרין מלעשות פסח שני כגון בההיא דחופר בגל שכתב רבינו בפ"ו הל' י' דמפני הספק פטרו מפסח שני פשיטא ודאי לדעת רבינו ומרן ז"ל דיכולין לימנות בלא אכילה ודו"ק ובעיקר הדין עיין מ"ש סוף הלכות פסולי המוקדשין:
ב[עריכה]
שהציץ מרצה על שגגת הבשר וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל דבפ"א דפסולי המוקדשין כתב כל הזבחים של יחיד בין שנטמא הבשר וכו' זורק את הדם נטמאו שניהם לא יזרוק ואם זרק הורצה שהציץ מרצה על הטומאה משמע דאפילו דזרק במזיד הציץ מרצה וכאן לא כתב דמרצה אלא על השגגה ולא על הזדון וצ"ע עכ"ל. וגברא חזינא תיובתא לא קא חזינא דהרי רבינו נותן טעם כאן שאין הפסח בא אלא לאכילה דמשמע דמזה הטעם הוא דמחלקינן בין שוגג למזיד משא"כ בשאר זבחים דאין עיקרן לאכילה לא מחלקינן בין שוגג למזיד ומשנה ערוכה היא בכיצד צולין נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם וכו' ובמוקדשין אינו כן אלא אע"פ שנטמא בשר והחלב קיים זורק את הדם ואיך נעלם מעיני כבודו דבר זה:
ג[עריכה]
הפסח שיצא מירושלים או שנטמא בי"ד וכו'. הך בי"ד קאי נמי ארישא דאילו בליל ט"ו לא בעינן שיצא מירושלים אלא מכיון שיצא חוץ לחבורתו נפסל וישרף כמ"ש רבינו בפ"ט הל' ב' ובפירוש המשנה דהפסח שיצא וכו' כתב רבינו עניינו שיצא מן הבית שנאכל בו וכו' והוא תמוה כמבואר וגם התוס' יו"ט הניחו בצ"ע. אך י"ל משום דבגמרא מייתי מהן לא הובא מדמה וכו' שמא חוץ למחיצה יצאת וכו' ועיין עוד להרב קול הרמ"ז ז"ל:
נטמא שלם וכו'. עמ"ש מרן ז"ל דרבינו השמיט דין האכסנאי וכו' כבר כתבו במקומו בפי"ט דפסולי המוקדשין הל' ח' וכ"כ התוס' יו"ט ז"ל ופשוט:
ד[עריכה]
המפריש נקבה וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ונראה דאין שייך כאן בעלי חיים נידחין כיון דנקבה ובן שתי שנים לא שייכי לפסח כלל ועיין להרב לח"מ והתוס' יו"ט ולחם יהודה ז"ל:
ו[עריכה]
והשני יקרב שלמים. עיין מ"ש מרן ז"ל בתירוץ ראשון דהכוונה שיביא בדמיו שלמים לשון יקרב הוא מגומגם הרבה והעיקר כתירוץ שני משום דאין בעלי חיים נידחין ורבינו השוה דין זה למפריש פסחו ומת דבנו מביאו לשם שלמים אף קודם שחיטה והמפרשים ז"ל נתחבטו הרבה בדין זה כאן ופט"ו דמעשה הקרבנות:
ז[עריכה]
ושלמים הבאים מחמת פסח. ופי' רש"י בלשון שמעתי דהיינו חגיגת י"ד שנתבאר דינה בפ"י הל' י"ב וי"ג ועיין להתוס' שם:
ח[עריכה]
פסח שנתערב בשלמים וכו'. וכ"כ הוא ז"ל בפירוש המשנה אמנם רש"י והרע"ב ז"ל פי' ג' טלאים אחד פסח ואחד (ערלה) [עולה] ואחד (שלמים) [אשם] ולפי' רבינו לא ידעתי למה לא יתבטלו ברוב וכמ"ש סוף פ"ג עיי"ש. ומ"ש בספרי רבינו @50אם קרב פסחו בדפוס מגדל עוז נמחק:
י[עריכה]
הממנה אחרים וכו'. כתב מרן ז"ל ובפלוגתא דרבא ורב זירא פסק כמאן דמחמיר ע"כ כוונתו מבוארת דבחלוק וטלית קאמר אמנם אין די באר בדברי רבינו דמכיון שכתב תחילה דהמעות חולין שעל מנת כן וכו' משמע דכל מילי קאמר וכבר עמד בסוד דבריו הרב לח"מ ז"ל אף שדבריו מגומגמים עיין עליו גם בשו"ת צבי אשכנזי ז"ל סי' קי"ג עמד בזה וביאר דעת רבינו אך הרואה יראה שאינו עולה לפי דברי הש"ס והיותר נראה דרבינו פוסק לקולא דאפילו טלית וחלוק שרי וזהו שסתם וכתב שהמעות חולין. ומ"ש אח"כ בעצים ומצה ומרור היינו שממעות שהוציא למצה ומרור קאמר על פי מה שהקדים שהם כפסח אף שבאמת לשונו מגומגם מ"מ מצאנו להמבי"ט ז"ל בקרית ספר שנראה שהבין כן עיין עליו שוב ראיתי להמל"מ ז"ל שגם הוא הבין דרבינו פסק לקולא ופי' הדין השני במותר הפסח כדברי הר"ץ אשכנזי ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |