מעשה רקח/מעשה הקרבנות/ז

מעשה רקח ‏ מעשה הקרבנות ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות מעשה הקרבנות

א

ומפריש האמורים וכו'. עיקר הדין אשמועינן רבינו דא"צ כלי שרת להניחם בו אמנם לעולם היו מניחים אותם בכלי כדי להקטירן וכמ"ש בדין חטאות הנשרפות לקמיה ופ"ג דעבודת יום הכיפורים דקרבן פסח ולקמן גבי מנחה והיינו טעמא שלא יניחם ע"ג קרקע משום בזיון קדשים כמ"ש בגמ':

ג

שלשה מקומות לשריפה וכו'. הם דברי לוי בזבחים דף ק"ד ותני התם פסולי קדשי קדשים דמשמע דפסולי קדשים קלים אין דינן כן ורבינו העתיק קדשים סתם דמשמע אפילו קדשים קלים ואפשר דפסולי המוקדשים דנקט רבינו הכוונה כדינם לא שנתכוון לכוללם כולם אכן מאי דאיכא למידק דפי"ט דפסולי המוקדשין הל' ג' פסק רבינו פרים הנשרפין דיש בהם ספק אם (ההלינה) [הלינה] והיציאה פוסלת בהם ודנין בהם להחמיר ומהר"י קורקוס ז"ל שם תמה דלא נסתפקו בגמ' אלא לדעת ריש לקיש אבל לר' יוחנן ליכא לספוקי ורבינו פסק כר"י שם פ"א הל' ל"ב עיי"ש והרב לח"מ ז"ל הקשה על תירוצו שתירץ ז"ל לחלק בין קדשי קדשים לקדשים קלים עיין עליו.

ולענ"ד נראה דבההיא דטבול יום דף ק"ד לרבינו קשיתיה בההיא דרבי ירמיה בר אבא דמפרש בעיית ר' אלעזר אליבא דמ"ד עדיין לא הגיע זמנו לצאת וכו' דמשמע דלאידך תנא אין כאן בעייא דזה אינו שהרי בפרק כל התדיר דף פ"ט מסיק דבאמורין נמי פליגי ר"י ור"ל ונמצא דאין מחלוקתן תלוי בסופן לצאת או אין סופן לצאת שהרי האמורין אין סופן לצאת ודאי ואפ"ה ר"י מכשיר אם לא שנאמר דרבי ירמיה בר אבא ס"ל כדקס"ד מעיקרא דבבשר דוקא פליגי דאז מוכרח דטעמם משום סופה לצאת אמנם אנן בדידן כיון דחזינן לר"א ור"ע דאיפליגו באימורים כדאיתא התם מעתה נאמר בשופי דר"י ור"ל איפליגו ג"כ באימורים ומאי דנקט בשר להודיעך כחו דר"ל ולפ"ז תבא הבעיא גם לר"י והוא קרוב לדברי מהר"י קורקוס ז"ל אלא שלא תפול על דברינו קושיית הרב לח"מ ז"ל שהקשה דלדברי רבינו זריקה שמועלת לשרפה היינו דוקא ביצאו חוץ למחיצתן דאין סופן לצאת ע"פ דברי מרן ז"ל שם אלא דרבינו מפרש דהבעיא שייכא גם לר"י מכח האימורים דמינה מוכח דאין טעם פלוגתייהו מפני שסופן לצאת (אלא מפני שהזריקה עושה אותן ק"ק כמ"ש רש"י) ולפי האמור דבריו כאן הם לענין האימורים כדברי לוי ממש אכן לענין הבשר של פרים הנשרפים בסוף פ"ה פסק להחמיר מכח בעיית ר' ירמיה בר אבא דידוע דפרים הנשרפים בשרן חובה לצאת ואין זה בכלל מחלוקת ר"י ור"ל דאינהו בקדשים קלים אמרי ואין חובן לצאת כוותיהו:

ה

ושריפת כל הנשרפין כשרה בזר ובלילה. לא מצאתי כעת מנין הוציאו רבינו גם מרן ז"ל תפס דברי רבינו ושתק:

אש מ"מ ולמה נאמר עצים וכו'. הקושי מבואר דבתורת כהנים דרשו מתיבת עצים לרבות קש וגבבא ומתיבת אש להוציא סיד וגפסין ורבינו כתב הדרשות בהיפך וכן הקשה הרב לח"מ ז"ל ונדחק הרבה בתירוץ קושיא זו גם אינו מספיק כמבואר עיין עליו. ויותר יש לתמוה על מרן ז"ל דציין דין זה מהספרי ופרק כיצד צולין ולא נרגש שהוא בהיפך ממש. על כן נראה עם מ"ש מרן גופיה רפ"ב דפסולי המוקדשין דדרכו של רבינו לסמוך הדבר לפסוק שנראה לו יותר מהפסוק שמביא הגמרא ודרך הגמ' לעשות כן בכמה מקומות ע"כ:

ו

ומזה מדמעה. טעות סופר מבואר הוא וצ"ל מדמה. ומ"ש

על יסוד המזבח טעות סופר הוא וצ"ל אל יסוד והרב לח"מ ז"ל נראה שלא היה לפניו הכ"מ עיין עליו:

ח

כיצד אותו. טעות סופר הוא וצ"ל כיצד אוחז וכן הוא בנוסח אחר:

ט

והוא שיתן למטה מעט מדם הנפש. כתב מרן ז"ל משנה וגמרא פרק קדשי הקדשים ע"כ. והוא תמוה הרבה דשם היפך דברי רבינו מן הקצה אל הקצה כמבואר שם דף ס"ג וגם רש"י והתוס' ז"ל כתבו בפשיטות דהך ברייתא אתייא כמ"ד מיצוי אינו מעכב ורבינו פוסק כמ"ד מעכב כמ"ש בהל' ז' וכבר עמד על זה הרב לח"מ ז"ל והניחו בצ"ע והסמ"ג עשין קפ"ב העתיק כדברי הגמרא ממש והרב קרית ספר ז"ל כתב ואם הזה בכל מקום כשרה והוא שיתן למטה מעט מדם הנפש כדי שיתמצה ליסוד כדילפינן לעיל פ"ב ולעיל הביא הדרשא של והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח קיר שהשיריין שלו מתמצין ליסוד עיי"ש נראה שהבין בדברי רבינו שזאת הנתינה המועטת מדם הנפש מועלת משום ההזאה ומשום המיצוי וכיון שכן אפשר שרבינו מפרש כן דברי הגמ' שאם הזה ולא מיצה כלומר שהזה בכל מקום (דהיינו דברי הברייתא) כשרה ובלבד שיתן למטה מחוט הסיקרא מדם הנפש כלומר אותו המעט שנשאר אחר ההזאה בגוף העוף די שיתמצה על היסוד כדי שיועיל להזאה ולמיצוי ולעולם דמיצוי בעינן לעיכובא כן נראה לענ"ד בדעת רבינו. שוב ראיתי במעילה פ"ב דף ח' דרב אדא בר אהבה משמיה דרב אמר דמיצוי מעכב דתני רב מיצה דמה וכו' משמע דהך ברייתא מהפך לה (והק) [וה"ק] מיצה ולא הזה כשרה ובלבד וכו' ודו"ק:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---