מעשה רקח/מכירה/כח

מעשה רקח ‏ מכירה כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק כח מהלכות מכירה

א

האומר לחבירו בית כור עפר וכו'. בבא בתרא דף ק"ב [ע"ב], ופירש רשב"ם ז"ל, דדוקא בית כור עפר, אבל אם אמר לו בית כור ולא הזכיר עפר אפילו היו שם סלעים הרבה הגיעו וכו', דיד לוקח על התחתונה, והתוספות חלקו עליו וכתבו, דלרבותא נקט עפר דאפילו הכי פחות מי' טפחים נמדדין עמה, ולא תקשה על התוספות דקיימא לן יד לוקח על התחתונה, וכשלא הזכיר עפר מנא ליה דנמדדין עמה, דאדרבא נמדדין עמה היא לטובתו של מוכר. אכן לדברי רשב"ם קשה קצת דאדמפליג בסיפא בדאמר ליה בבית כור עפר, ליפלוג וליתני בדידה דאמר ליה בית כור לחוד ולא הזכיר עפר הויא רבותא טפי, דאפילו כל הבית כור סלעים אפילו הכי נמדדין דהא חזי למשטח ביה פירי, ואפשר דהא לא הויא רבותא דידוע דיד לוקח על התחתונה. עוד פירש רשב"ם ז"ל, בנקעים עמוקים י' או סלעים גבוהים י', דברחבים דקאמר קשה קצת דמשמע דאם לא היו רחבים ד' אפילו עמוקים י' או גבוהים י' נמדדים עמה, וסתם מתניתין לא משמע הכי, דפחות מכאן דקתני אגובה ואעומק קאי, ואיך שיהיה דברי רשב"ם ז"ל נראה שהם לקוחים מהירושלמי כמו שכתב הרה"מ ז"ל, אך במה שסיים הרה"מ ז"ל ומכל מקום משמע התם בהדיא מתוך בעיא זו שאם יש ברחבן ד' על ד' אין נמדדין כדברי רשב"ם ז"ל ע"כ, וכתב עליו הרב בית יוסף ז"ל חו"מ סי' רי"ח דדבריו אינן מובנים, דמשמע מינייהו דהיינו ברחבן ד' על ד' אע"פ שאין בהם י' קאמר רשב"ם דאין נמדדין, והא ודאי ליתא דתרתי בעי רשב"ם, שיהיו גבוהים או נמוכים, ושיהיה בהם ד' על ד' עכ"ל, ולענ"ד הן אמת דדברי הרב המגיד ז"ל באו בקיצור, אך האמת נראה דכוונתו אעיקר דבריו דאמתניתין הביא פירוש רשב"ם וכגון שרחבים ד' על ד', ועלה אייתי דברי הרשב"א שהזכיר הירושלמי וכו', ועכשיו בא להכריח פירוש רשב"ם ז"ל, דאף דעמוקים או גבוהים י' בעינן ג"כ שיהיו רחבים וכו', וכן כתב הרב בעל הדרישה והרב כנסת הגדולה ז"ל עיי"ש. ומכל מקום המעיין יראה שלכאורה כדין תפס הרב בית יוסף ז"ל, ודברי רבינו ז"ל סתומים כדברי המשנה.

בכלל הבית כור בלא דמים וכו'. אין דבר זה מבואר בגמרא, ואדרבא היה לנו לומר דיד לוקח על התחתונה, ואפשר דרבינו למדו מדין יציע פחות מד' אמות שהוא בכלל הבית כמו שכתב לעיל בפרק כ"ה, אף שיש לדחות דהתם לא מכר במדה, ועיין להר"י מיגש ז"ל.

ב

היו נבלעין רובן במעוטה וכו'. רשב"ם ז"ל פירש שם דבדרך אם תימצי לומר קבעי הנך בעיות, ורבינו נראה שאינו מפרש כן דאכולהו כתב דכללו ספק וכו'.

ג

היה בה סלע יחידי וכו'. אין כן גירסתינו בגמרא, אכן התוספות כתבו כן בשם רבינו תם ומטי להו מהירושלמי.

ו

אמר בית כור עפר אני מוכר לך וכו'. השגת הראב"ד ז"ל שהודפסה בדין זה אין זה מקומה, וט"ס הוא ומקומה הוא לקמן הל' י"א, האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך וכו'. ומה שכתב רבינו הגיעו פירוש משום דמחילה הוי, עיין להרה"מ ז"ל לקמן ד"ה האומר לחבירו בית כור וכו'.

ז

היתה התוספת יתרה על ט' קבין וכו'. הרה"מ ז"ל תמה על דברי רבינו וכן הקשה הרב בית יוסף חו"מ סי' רי"ח, אמנם הרב בעל הדרישה שם ס"ק ח' הליץ בעד רבינו בטוב טעם ודעת עיין עליו.

י

מכר שדה וכו' ה"ז ספק וכו'. כלומר והמוציא מחבירו עליו הראיה, ואם תפס בכמה מקומות פסק רבינו דאין מוציאין מידו.

יא

האומר לחבירו בית כור עפר וכו'. בבבא בתרא דף ק"ה [ע"א] אסיקנא דהלכה כחכמים שאמרו הלך אחר פחות שבלשונות, ופירש רשב"ם ז"ל, אחר אותו הלשון שמפחית כוחו של לוקח וכו', חזינן אם הותיר כל שהוא להכי אמר לו מדה בחבל ויחזיר, ואם פיחת כל שהוא להכי אמר ליה הן חסר הן יתר שהיא ירא שמא לא יהיה כאן בית כור שלם והגיעו, ע"כ. ובפירוש המשנה כתב רבינו וז"ל: אבל יקח הלוקח בכגון זה הדבר כולו הפחות [שבשיעורין] וזהו שאמר הלך אחר הפחות שבלשונות ע"כ, הראה לדעת דאם מדה בחבל הוא פחות לגבי לוקח יקח אותו, ואם הן חסר הן יתר הוא פחות יקח אותו דלעולם יד מוכר על העליונה, והיינו כדברי רשב"ם ז"ל ממה שכתבתי, וזו נראית כוונת הרה"מ ז"ל שאחר שהביא פירוש רשב"ם כתב וזה דעת המחבר, מדכתב בפשיטות כן משמע דהיינו מכח מה שכתב בפירוש המשנה, דאל"כ דברי רבינו בחיבור הן שקולין, מכל שכן לפי גירסת הרה"מ ז"ל דגריס ואין לו אלא כדין הן חסר הן יתר, דלפי גירסא זו אין שום הכרח דרבינו יפרש כרשב"ם ז"ל, משא"כ לגירסתינו דגרסינן כדין אם חסר אם יתר, דהכוונה אם חסר הוא הפחות הכי דיינין ליה ואם יתר הוא הפחות הכי דיינין ליה, וזאת היתה לו להטור ז"ל חו"מ סי' רי"ח שכתב סתם שנלך אחר פחות שבלשונות, ושוב כתב בשם רבינו דאין לו אלא כדין הן חסר הן יתר, ושוב הביא פירוש רשב"ם כאילו מספקא ליה אי פליג אדברי רבינו או לא, והיינו טעמא מפני שלא הזכיר דברי רבינו בפירוש המשנה, ולפי (גירסתנו) [גירסתו] ג"כ בחיבור דגריס הן יתר הן חסר איכא לספוקי אי סבירא ליה כפירוש רשב"ם או לא, משא"כ לגירסתינו שהדבר פשוט. ודקדוק זה למדתי אותו מדברי הרב ב"ח ז"ל עיין עליו, ותמהני על הסמ"ע ז"ל שם ס"ק מ"ג שכתב בפשיטות על דברי השו"ע שהעתיק לשון רבינו, דרצה לומר בין יהיה לגריעות דלוקח כגון שיש בו חסרון בין שהוא לטובתו כגון שיש יתרון בשניהן הולכים אחריו וכו', וסיים ולא כמגיד משנה ובית יוסף, וגם לא כעיר שושן וכו', ומלבד הדקדוקים הנזכרים שכבר נתעורר בהם הרב ש"ך ז"ל שם, עוד יש לתמוה שהוא עצמו בדרישה הביא דברי רבינו בפירוש המשנה, וכתב דמשמע כדברי המגיד משנה עיי"ש, מעתה מה לנו לשים ריוח בין הדבקים ולמה לא נאמר דילמד סתום מן המפורש.

יב

מכר לו בית כור וכו'. כתב הרה"מ ז"ל, וכתבו ז"ל אם אמר ליה בית כור שיש לי במקום פלוני וכו', אפילו פחות משתות הגיעו ע"כ, דין זה נראה דלא פליג ביה רבינו דהא סתמא כתב ז"ל, ומה שכתב אפילו פחות משתות לא ידעתי מאי אפילו, דהא קיימא לן שתות כפחות משתות, ועיין להדרישה ופרישה ז"ל חו"מ סי' רי"ח.

יג

המוכר לחבירו שדה וכו'. כתב הרה"מ ז"ל בשם כתבו ז"ל, דאפילו אם אינה אלא מחצית הגיעו ע"כ. וממה שכתב רבינו שהרי ידעה וקבל עליו יש במשמע שאפילו החצי וכל שכן לפי שיטתו ז"ל, דסבירא ליה דעד הכפל דעתו של אדם נוטה כמו שכתבתי בפרקים דלעיל.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---