מעשה רקח/טומאת מת/ה
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
אדם שנטמא וכו'. דברי מרן ז"ל שרירין וקיימין ע"פ פי' רש"י ז"ל ודלא כהתוס' ז"ל וכ"כ המל"מ ז"ל. ומ"ש בספרי רבינו
אלא טומאת ערב כדין תורה בדפוס מגדל עוז אין שם תיבת ערב:
ג[עריכה]
כלים שנטמאו במת בין במגע בין באהל וכו'. בשו"ת רדב"ז שנדפס מחדש ח"ב סי' רכ"ג נשאל דלפי מ"ש רבינו חרב הרי הוא כחלל מעתה הו"ל לטמאתו אפילו במשא גם בסוף הפרק כתב שאין הכלים הנוגעים במת מטמאים במשא ובאהל ואמאי בשלמא אהל הא יהיב טעמא אדם כי ימות באהל וכו' והשיב ז"ל דטומאת משא לא כתיבה במת כלל אלא דילפינן לה מנבילה ואמרינן דיו לבא מן הדין וכו' ומה נבלה במשא ולא הנוגע בה אף מת הוא עצמו מטמא במשא ולא הנוגע בו וכו' ע"כ ולענ"ד עדיין הוא מגומגם דרבינו נרגש בדבר זה בפ"א והוסיף כדרך ששתק מהבת וכו' שזה הוא המוסיף הכח להק"ו דנבלה וכיון שכן למה לא נאמר כן גם בכלים דחרב הרי הוא כחלל והנראה משום דקרא כתיב כל הורג נפש וכל נוגע בחלל הרי שדמה הורג נפש דהיינו החרב להנוגע בחלל שכתוב בתורה להדיא וה"ה אהל שנתפרש בתורה כמו נוגע משא"כ משא שלא נתפרש בתורה לא משוינן לחרב דלא משוינן אלא למאי דאיתקש דהיינו למה שמפורש בתורה וזה מדוקדק בדברי רבינו שכתב
מפי השמועה למדו וכו' הרי הוא אומר כל הורג נפש וכל נוגע בחלל משמע קצת דמזה הוא דהוציא עיקר הדין:
ד[עריכה]
אבל השלישי. בדפוס מגדל עוז כתוב והשלישי:
ה[עריכה]
אע"פ שהם דברי קבלה וכו'. על מ"ש מרן ז"ל ותירץ לא נצרכה אלא לטומאות הפורשות מן המת כלומר שאין אותו כלל אמור וכו', קשה קצת ממ"ש רבינו לעיל פ"ג הל' ג' שכתב שם (ושעל) [וכל] טמא בטומאה של תורה חייב על ביאת מקדש עיי"ש והרי אדם באדם שטמא טומאת ערב מדין תורה כמ"ש רבינו הל' ב' ואפ"ה אין הנזיר מגלח עליה כמ"ש מרן ז"ל וצ"ל דרבינו לא נחית התם אלא לטומאות הפורשות מן המת דוקא ועיין בפ"ה דהלכות נזירות:
ו[עריכה]
כלי חרש וכו' ואינו מטמא לא כלי חרש. בדפוס מגדל עוז כתוב ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש וכן נראה שהיה גורס מרן ז"ל.
ועל מ"ש רבינו
וזה דין תורה אע"פ שהוא קבלה מצאתי בשו"ת זרע אברהם יו"ד דף קי"ט שהביא משם הרב בעל לב שמח ז"ל שהקשה דלעיל מינה סמוך ונראה כתב אבל הנוגע בכלים פטור שהדברים האלה אע"פ שהן דברי קבלה אינן דין תורה שהרי לא נתפרשו בתורה וזהו סתירה ברורה תוך כדי דיבור ומרן ז"ל לא נתעורר בזה והוא ז"ל תירץ דהכא משום דבספ"ק דפסחים מייתי לה מכח סמיכות דקראי כל אשר בתוכו יטמא וסמך ליה מכל האוכל וכו' וזו היא כוונת רבינו דאע"פ שאמרו וסמיך ליה אין הכוונה כשאר סמוכין אלא דין תורה הוא עכ"ד ואין בידי הספר הזה להבין דבריו דלכאורה איני רואה שום סתירה וגם לא ידעתי מה תיקן הרב ז"א ז"ל בתירוצו מלבד שבקיאות זה כבר הזכירו מרן ז"ל אך אחר העיון נראה דדברי רבינו מבוארים ע"פ מ"ש מרן ז"ל לעיל דדברי קבלה ד"ת הוא אלא שאינו כאילו מפורש בתורה לחייב על ביאת מקדש וכאן בדין כלי חרש כתב דהוי ד"ת אע"פ שהוא קבלה כלומר דהוי כאילו הוא מפורש בתורה אי נמי דה"ק דאע"פ שהן ד"ק כלומר דאין כאן אלא סמיכות כדברי הרב זרע אברהם אעפ"כ ד"ת הוא ולעולם דאינו מפורש בתורה ועוד אפשר שיש חילוק בין דברי קבלה לקבלה סתם:
יא[עריכה]
אדם או כלים וכו'. פשטן של דברי רבינו מוכחי אנפשייהו דכל אלו אינן מן התורה ומכאן יש להוכיח כדברי מרן ז"ל פ"ב הל' ט"ו וכבר הוכחתי כן ממ"ש בהל' ט"ז שם ודלא כהרב ברכת הזבח ז"ל עיי"ש. ומ"ש בספרי רבינו
וכן אדם שנטמא במשא בדפוס מגדל עוז כתוב במגע נראה שהוא טעות סופר:
יג[עריכה]
בגדים הנוגעים במת וכו'. עמ"ש מרן ז"ל ותמהני עליו שנראה שדברי רבינו מתני' היא בריש כלים וכו' ע"כ קשה לשמוע שנעלם מהרמב"ן ז"ל משנה ערוכה זו ונראה דהיינו טעמא משום דהתם בטמא מת דקתני היינו אדם שנטמא במת אבל כלים שנטמאו במת הרי הם כמת עצמו וכמ"ש הרע"ב ז"ל ורבינו בכלים קאי דהיינו בגדים שהעתיק ז"ל אלא דרבינו יליף לה מהברייתא דספרי שהביא הר"ש ז"ל בפ"ק דאהלות דיליף מוכבסתם בגדיכם לכלים שנגעו באדם וכו' והביאה רבינו ז"ל בריש פרקין מהך קרא גופיה ובזה צדקו דברי מרן ז"ל כאן וכבר כתבתי שם הנראה לענ"ד והדברים צריכים עיון גדול ואין בידינו עד יבא מורה צדק:
יד[עריכה]
או שהיה מבדיל בינו ובין הכלים אבן. בדפוס מגדל עוז אין שם אבן ומדברי מרן ז"ל נראה דהוה גריס לה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |