מעשה רקח/גזלה ואבדה/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png גזלה ואבדה TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק יב מהלכות גזלה ואבדה

א[עריכה]

אבדתו קודמת וכו'. הקשה הלחם משנה ז"ל, דלמה השמיט רבינו ההיא דרב יהודה אמר רב בסוף פרק אלו מציאות דף ל"ג [ע"א], כל המקיים על עצמו כך סוף בא לידי כך, ופירש"י ז"ל, אע"פ שלא הטיל עליו הכתוב יש עליו ליכנס לפנים משורת הדין, ולא לדקדק שלי קודם אם לא דהפסד מוכיח וכו', והביאו הטור ז"ל סי' רס"ד עיי"ש, ולענ"ד דרכו של רבינו בחיבור זה לכתוב הדינים היוצאים מן התלמוד, לא מה שהוא דרך [תוכחה] ומוסר, וכבר הקדים בפרק הקודם דין י"ז ההיא דוהלכת בדרכיו זו לפנים משורת הדין, והא נמי בכלל.

ג[עריכה]

או שהתנה בפני בי"ד וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל אע"פ שאינו שם ע"כ, בספר ים של שלמה ז"ל [ב"ק פ"י] סי' ל"ו תמה עליו, דאם זו כוונת רבינו כיון שאין הבעל שם אמאי צריך בית דין, תיפוק ליה שנוטל דמי חמורו כפועל בטל ממלאכה כבידה, וכאן נמי נותן לו דמי חמורו כיון שנאבד על ידו, ושכן משמע מדברי הטור ז"ל, והביא שם ג' תירוצים מהתוס' והר"ן ז"ל דלא שייכי לדברי הרב המגיד ז"ל, והאמת נראה שרבינו אינו מחלק בזה בין יש [שם] הבעל לאינו, אלא לענין דשלו קודם כמו שכתב לקמן, ועיין מה שכתבתי פרק ה' דהל' שלוחין דין (י"ב) [ז].

ד[עריכה]

ירד להציל ולא הציל וכו'. קשה קצת, דמשמע דאם הציל נותן לו דמי חמורו, ואי בלא התנה זה לא יתכן, דלעיל כתב הניח את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו הראוי לו, ואי בהתנה בפני בית דין איך כתב רבינו שכרו הראוי לו, דמשמע יותר מפועל בטל, הרי בגמרא לא אמרו אלא נותן לו שכרו, ואסיק משום דלא עבד שליחותיה, דמשמע דבר מועט, ותו קשה לשמוע שיהיה השכר שוה בהציל כלא הציל, ובפרט כפי דברי הש"ס, דמחלק בין עביד שליחותיה ללא עביד, לכך נראה דשכרו הראוי לו [דהיינו] כפי הפועל, דפועל דהכא דלא עשה מאומה שהרי לא הציל אין לו אלא שכר מועט, דהיינו לא עביד שליחותיה שאמרו בגמרא, ולעיל בהציל שכרו הראוי לו כפי פעולתו שהיא ביותר, ולפי זה הא דירד להציל ולא הציל מתוקמא בכל גווני, בין התנה בין לא התנה דכיון דלא עביד שליחותיה כל אפיא שוין.

אלא נותן לו שכרו וכו'. קשה קצת, דא"כ לעיל דין ג' הניח את שלו והציל את של חבירו, למה לא יתן לו דמי חמורו, כיון שע"י שנתעסק בשל חבירו שלו נאבד, והתוס' במציעא דף ל"א כתבו דהתם ביכול להציל ע"י הדחק, אי נמי דהיה שם הבעל דמצי לומר לו אילולי אתה הייתי שוכר פועלים אחרים.

והציל אחד מהן וכו'. הראב"ד ז"ל כתב, א"א אע"פ שאין יכולין להציל, ובדפוס "מגדל עוז" כתוב ביכולין להציל ע"כ, ולב' הנוסחאות אף שהוא מפרש, ואף שהוא משיג, שהרי בפ"ה מהל' שלוחין דין ז' כתב רבינו, דאם אמר לעצמי אני מציל אם יכולין להציל הציל עד כדי חלקו לעצמו, והיתר שלהם, ואם אין יכולין להציל הציל לעצמו ע"כ, וגם שם בדפוס מגדל עוז נמחק מן אמר לעצמי אני מציל עד סוף הלשון, וכיון שכן אף דהראב"ד היתה [לו] גירסא כגירסת המגדל עוז, והוא משיג על רבינו, ואף דגריס כגירסתינו והוא מפרש, אף שאם נאמר כן הוא מגומגם, מכיון שכבר ביארו רבינו שם, גם בדברי הרב המגיד ז"ל שכתב ופירש בדין זה אין חילוק וכו', דכל כי האי גוונא וכו', לא ידענו אם כוונתו לפי גירסתינו, או גירסת המגדל עוז, והחילוק שכתב רבינו שם כן כתב הרא"ש ז"ל שם להדיא, [ועיי'] להרב כנסת הגדולה בחו"מ סי' קפ"א שפלפל בהבנת הראב"ד [ובדברי] הרב המגיד ז"ל לא האריך, אך לא הזכיר שם גירסת המגדל עוז ולא הגירסא [האחרת] שבדברי הראב"ד ז"ל כנזכר, ובשו"ת מהר"א ששון סי' ק"מ פסק דכל אלו הדינים בהציל דבר שלהם אבל אם [הציל] דבר שאינו שלהם כלל, הרי הוא לעצמו, ועיין להכנסת הגדולה שם אות ה'.

וכל שיציל אחר שאמר כן וכו'. דקדק לכתוב כן גבי פועל דווקא דאין גבול למה שיציל, דאילו לגבי שותפים אינו כן, דאף שאמר לעצמי אני מציל אינו זוכה אלא בחלקו המגיעו מצד השותפות והיותר על חלקו הוא לשותף עביד איניש דטרח בשביל שותפו וכמו שפירש רש"י ז"ל בסוגיא, והביאו רבינו להדיא פרק ה' דהלכות שלוחין.

יא[עריכה]

ואל ישנו ממנהג החמרים וכו'. מדדקדק לכתוב ממנהג החמרים, ולא כתב ואל ישנו מהמנהג, משמע דבשיירא שחנתה במדבר לא מהני מנהגא, וצריך טעם למה, והפוסקים ז"ל בדין זה העתיקו כדברי רבינו שהם דברי הש"ס ולא ביארו בזה כלום, לבד ראה זה מצאתי לרש"י ז"ל על הרי"ף שכתב וזה לשונו: ולא ישנו ממנהג החמרים שאם נהגו לתייר לפי ממון או לפי נפשות לגייס עושין ע"כ, והכי מסתברא דהא הוא הדין בספינה כדלקמן.

יג[עריכה]

אינו דומה שומר אחת וכו'. הכי איתא בגמרא, אך לא נתבאר ביותר משתים ולמעלה אם נאמר דהוא הדין או לא.

יד[עריכה]

מחשבין לפי משאוי וכו'. הרב המגיד הביא פירוש רש"י, שפירש אם השליך שם זה מאה ליטרין זהב ישליך זה מאה ליטרין ברזל ע"כ, כלומר וכגון שהיה לזה אלף ליטרין זהב, ישליך זה אלף ליטרין ברזל, שהם שוין במשקל ולא בשווי עכ"ל, וקשה קצת דמה בא לחדש בפירוש רש"י ז"ל, ואפשר שנתכוון לפרש דדווקא ביש לזה מאה ולזה מאה הוא דישליכו שניהם שוה, אבל אם יש לו האחד אלף והאחד יש לו ת"ק לא נאמר כשם שזה השליך מאה כך ישליך זה מאה כמוהו, אלא אם השליך אותו של אלף מאה ישליך אותו כנגדו של ת"ק נ', דלערך משווי האלף משליכים, ולזה שינה הרב המגיד ונקט אלף, להשמיענו דאין דברי רש"י אמורים אלא בשווין דווקא, זהו מאי דאפשר [לומר] בדברי הרב המגיד ז"ל,

טו[עריכה]

פשע בה ואבדה וכו'. בגמרא הקשה פשיטא, ותירץ לא צריכא, דבניסן מרחקי חד אשלא ובתשרי מרחקי תרי אשלא וקאזיל ביומי ניסן למקום תשרי מהו דתימא דוושיה נקיט ואזיל קמשמע לן ע"כ, ופירש הערוך ז"ל דוושיה, הלוכו ומנהגו וסידורו נקט ע"כ, הרי דאיכא סלקא דעתך דליפטר כי היכי דלא תקשה פשיטא, והוי ליה לרבינו לבארו ואפשר שרמזו בתיבת או שפירש ולא כתב או שהלך וכו'.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון