מעשה רקח/גזלה ואבדה/ב

מעשה רקח ‏ גזלה ואבדה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק ב מהלכות גזלה ואבדה

א

הרי היא כמו שהיתה וכו'. מבואר הדבר דרבינו פוסק דיאוש לחודיה לא קני, וכן מתבאר לקמיה ולעיל בפרק א' דהלכות גניבה, אמנם בכמה מקומות נראה שפוסק בהיפך וכבר נתעורר בזה רש"ל ז"ל בשיטתו לבבא קמא, גם הרב לחם משנה ז"ל האריך ונראה שלא ראהו, ועיין להרב פרי חדש שהחזיק במעוז דבר רש"ל, וכבר כתבתי הנראה לענ"ד במקום אחר.

ב

ודבר זה מדבריהם וכו'. בספר ידי אליהו ז"ל דקדק, אמאי אצטריכו לתקנה זו שהרי כבר תקנו לחוזר בתשובה שלא יקבלו ממנו עיקר הגזילה וכ"ש השבח עיי"ש שהאריך בדקדוק זה, ולענ"ד דשניהם אצטריכו, דאי מהתקנה הראשונה שלא היתה הגזילה קיימת, כמו שכתב רבינו בסו"פ דלעיל לא הוי ילפינן במכל שכן לשבח גזילה כשהגזילה קיימת, דהייתי אומר דכיון דבגזילה קיימת אין כאן תקנה, גם בשבח שלה אין כאן תקנה ומשלם כל השבח, לכך הוכרח לתקן דגם במחזיר גוף הגזילה מכל מקום השבח שהשביחה אינו מחזיר אלא קנאה לעצמו.

ג

הואיל ונתייאשו הבעלים וכו'. בהגהות הרמ"ע מפאנו כתב כן, וראיתי שכתב וצ"ע פרק א' דהלכות גניבה הלכה ט"ז ע"כ, נראה דכוונתו ממה שכתב רבינו שם גנב ומכר לפני יאוש אע"פ שלא קנה לוקח וכו', ומשמע דאף אם נתייאשו אחר שמכר לא מהני ולא קנה לוקח, וכאן כתב רבינו בין לפני מכירה בין לאחר מכירה, שאם יתיך המטבע וכו' לפי טעם זה לאו דוקא בעשאו מטבע דהוא הדין בעשאו כלי, דהרי שאם יכול להתיכו ויחזור כבתחילה, וכן דעת הרשב"א ז"ל, אך התוס' סבירא להו דקנה, ועיין להסמ"ע חו"מ סי' שנ"ג (מכירה), דמשמע להדיא דיאוש מהני אף לאחר מכירה, ונראה היפך ממה שכתבתי, אך הרואה יראה דדרכו של רבינו לקצר באיזה מקומות היכא שגילה דעתו במקום אחר ואין להקשות מכח דיוק.

ד

מה שהשביח הוריש וכו'. עיין מה שכתב הרב כסף משנה על דברי הטור ז"ל, דרבינו הולך לשיטתו שאינו מחשב לידה וגיזה שינוי מעשה ואני אומר וכו' ע"כ, נראה דטעם הטור ז"ל ממה שכתב רבינו אח"ז כיצד גזל פרה וכו', דמינה מוכח דלידה וגיזה לא חשיב שינוי מעשה וכן כתב הב"ח ז"ל.

שהרי לא נתייאש וכו'. כלומר שאם נתייאש קנה הגזלן כל השבח לגמרי כתקנת השבים כמו שכתבתי לעיל דין ב', ומ"מ הרא"ש ז"ל סבירא ליה דתקנת השבים היא בין קודם יאוש בין לאחר יאוש.

וכן אם השביח הלוקח וכו'. מדכתב וכן, משמע שדינו שוה להשביח הגזלן דחוזר הנגזל וגובה מהגזלן השבח שפרע להלוקח, אך מדסיים נוטל השבח מן הנגזל, ותו לא, משמע [דאין] הנגזל חוזר על הגזלן, וטעמא אלימתא איתא במלתא, דבשלמא כשהשבח היה ביד הגזלן דין הוא שישלם, אבל כשהשבח היה ביד הלוקח או היורש למה ישלם הגזלן, והסמ"ע ז"ל בחו"מ סי' שס"ב נסתפק בזה, מפני שהבין דרבינו איירי בשבח הבא מאליו ממ"ש לקמן דין ט', במה דברים אמורים בשבח הבא מאליו וכו', וכיון שבא מאליו מה לי ביד הגזלן מה לי ביד לוקח עיי"ש, ולענ"ד אם איתא הוי ליה לרבינו לכתוב, וכן אם השביח הלוקח או היורש, ותו לא, דאז הוה משמע דהוא הדין והוא הטעם מדפרט נוטל השבח מן הנגזל, משמע דלענין זה לחוד הוא שהם שוין, ומה שכתב הרב המגיד ז"ל ופירושה כשם וכו', הוא מגומגם דהיה די באומרו דעת רבינו וכו', וראיתי בדפוס מגדל עוז שנמחק זה וכו'.

ה

מכר הגזלן לעכו"ם וכו'. כתב השלטי גבורים הביאו הכנסת הגדולה ז"ל שם, דלא מיבעיא אם ישראל השביחה ומכרה לגוי, אלא אפילו השביחה הגוי השבח לבעלים ע"כ, ולענ"ד פשוט [הוא], מדכתב רבינו לשון, ואע"פ וכו', הדבר מובן מעצמו וכו', עוד כתב שם דאם השביחה הגזלן ישראל ומכרה לגוי וחזר הגוי ומכרה לישראל יש להסתפק אי הוה שבח דבעלים, והמוציא מחבירו עליו הראיה וכו'. עיי"ש.

ו

מפני תקנת השבים וכו'. הלשון מגומגם, דתקנת השבים אינה אלא באחר יאוש, וכמו שכתב רבינו לעיל דין ב' נתייאשו הבעלים ממנה וכו', ודבר זה מדבריהם מפני תקנת השבים ע"כ, ובאם נשתנית אפילו קודם יאוש כתב רבינו לעיל דין א' דקנאה בשינוי ומשלם דמיה כשעת הגזילה, א"כ בנשתנית אין שייך [כאן חסר בכת"י] שבח ואפילו גוף הגזילה אינו מחזיר אלא מה שהיתה שוה בשעת שגזלה, ואולי יש לחלק.

ז

גזל פרה מעוברת וכו'. בפרק הגוזל עצים גזל פרה מעוברת וילדה וכו'. משלם דמי פרה העומדת לילד וכו', גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה משלם כשעת הגזילה ע"כ. ומפרש לה רבינו באחר יאוש, ומה שכתב הולדות והגיזה אינו משום שינוי דהא כבר ביאר למעלה ובדין זה דלידה וגיזה לא הוי שינוי אלא משום שבח, וכמו שכתב לעיל דין ב' דתקינו השבח לגזלן אחר יאוש מפני תקנת השבים, ולפי זה צ"ל דמחזיר הפרה עצמה דהרי לא נשתנית, אלא ששמין אותה כאילו היא עומדת לילד, והיותר על מה ששוה עכשו עד כאילו היא עומדת לילד נותן דמים לבעלים, וכן בגזל פרה ונתעברה (אפילו) [אצלו] שכתב רבינו לעיל צ"ל כן שמחזיר גוף הפרה, והרב לחם משנה ז"ל האריך בזה ע"פ הסוגיא אשר שם, והדברים ברורים עיי"ש.

ח

גנב או גזל והקדיש וטבח וכו'. תיבת "וטבח" היא מיותרת בדברי רבינו, דעיקר הדין אינו אלא מפני שהקדיש ומה ענין טבח לזה, ובברייתא דפרק הניזקין הזכירו טבח ומכר לענין תשלומי כפל וארבעה וחמשה, אין זה ענין לדינו של רבינו כאן, ומכ"ש שכבר ביארו פרק ב' דהלכות גניבה דין ו', ועיין מה שכתבתי [שם] ובפרק י"ח דמעשה הקרבנות דין י"ד.

ט

במה דברים אמורים וכו'. לפי דברי הרב מגיד משנה זלה"ה, הך בד"א קאי אכל מה שכתב לעיל, שהרי כתב, זה דבר נכון שלא יעשה הגזלן הוצאה לתועלת הנגזל, והוא מבואר בפרק מרובה דף ס"ה [ע"א], שאמרו שם דאמר ליה גזלן לנגזל אנא פטימנא ואת שקלת, ומשם בארה לדין כחושה ופטומה שכתב רבינו.

יב

או שגזל טווי וכו'. הקושי מבואר, דבגמרא אמרו בהיפך צמר ועשאו בגדים בצמר טווי דשינוי דהדר לברייתו הוא, דאי בעי סתר ליה, וכן הקשה הרב לח"מ והניחו בצ"ע, גם הרב ב"י ז"ל בחו"מ סי' ש"ס הקשה כן על רבינו והטור ז"ל שהעתיק כדבריו והניחו בצ"ע, ומה שיש לתמוה עוד על הרב המגיד ז"ל שכתב על דברי רבינו מפורש במימרות דרב פפא ורבא הנזכרות ע"כ, וקשה תרתי, חדא, דשם לא הוזכר דין טוויה ועשאו בגד, ועוד שהוא היפך דברי אביי הנזכרות, והנה מצאתי להרב כנסת הגדולה שם שכתב בשם הגה"ה כת"י דאביי הוא דקאמר הכי, אבל רבא פליג עליה דקאמר חופיא ועבדי שרשורא לא קנה דהדר סתר ליה וכו', ואם איתא לאשמועינן טווי ועשאו בגדים וכל שכן חופיא וכו', גם הרב ב"ח והדרישה כתבו קרוב לזה בסיפא דאביי, ועיין לרש"ל, אמנם דברי כנסת הגדולה מדוקדקים יותר ע"פ דברי הרב המגיד כאמור, דמשמע קצת שגם הוא הבין כן.

טו

ואם רצו הבעלים וכו'. הקשה הרב המגיד ז"ל דצ"ע למה לא קנה הגזלן בשינוי מעשה וכו', אמת שכן כתבו התוס' בפרק השואל דף צ"ו [ע"ב] ד"ה זיל שלים וכו', ועיין בבבא קמא דף י"א [ע"א] ששם הוא מקור הדין, אמנם אפשר דהכא איירי ביכול להחזיר ולדבק השברים דנקרא שינוי החוזר לברייתו, כמו שכתב רבינו לעיל דין י', ועיין עוד פרק א' דגניבה דין ט"ו.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---