מסילות הברזל/ברכות/יט/א
מסילות הברזל 
ברכות יט א
כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים כו'. ירושלמי מועד קטן (פ"ג) באמצע ה"א [ושם איתא המבזה זקן אפי' לאחר מיתה].
בכ"ד מקומות היו מנדים על כבוד הרב. שאילתות (סי' צ') ר"נ פסחים (פ"ד) ברי"ף (סי' תשס"ג) ד"ה ואיכא.
שכל המתנדה ומת בנידויו היו ב"ד סוקלין כו'. שאילתות (סי' ל' וסי' צ').
תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי כו'. ירושלמי מועד קטן (פ"ג) באמצע ה"ג.
אין משקין כו' מעשה בכרכמית כו' דוגמא. בית הלוי ח"ב (סי' מ' אות יו"ד) [ביאר דא"א לפרש כפי' התוס' בשם הערוך רק כפרש"י וכ"פ הרמב"ם (פ"ה) מעדיות] ויעו"ש.
העוסקים בהספד בזמן כו'. ירושלמי סנהדרין (פ"ב ה"ב).
אם יכולין להתחיל ולגמור את כולה כו'. יעו' ירושלמי בפרקין (ה"ב):
רש"י ד"ה בכ"ד מקומות. השתא משמע כו'.
[כיון רש"י במה שכתב השתא משמע, משום דלהמסקנא לא מצינו במשנה כ"ד מקומות שנדו, אלא מסיק הש"ס דרבי יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא] העמק שאלה (סי' צ' אות ב'). ויעו"ש באריכות, ודעת השאילתות בזה.
ד"ה לא את הגיורת. דבני ישראל אמור בפרשה פרט לאשת גר.
[למה לא הוזכר מחלקותם בפ"ה מעדיות] מש"ל (פ"ב מסוטה ה"ו), [ויעו"ש פי' הרע"ב והראב"ד בזה].
ד"ה צריך כו' לפי שהטריח לפני המקום כו' לא כך שאלתי כו'.
[בגמ' דידן (בפ"ג) דתענית, דמה שרצו, היינו משום דאלו נגזרה גזירה כו', וכן הוא בירושלמי בעובדא דחוני המעגל, תמן תנינן שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה, שאלו נגזרה גזירה, כשם שנגזרה בימי אליהו לא נמצאת מביא את הרבים לידי חילול השם, וכל כו'] משנה למלך (פ"ו מת"ת הי"ד) ד"ה ומ"ש [הביא בשם בעל שדה יהושע שכתב ואפשר דהא בהא תליא, דכיון שמגיס עצמו כלפי מעלה ואומר לא כך שאלתי ונשבע חושבים הבריות שלא יצא ריקם בעבור השבועה, וכשרואין שאינה נענה, מביא לידי חילול השם שאומרים אין בשבועה כלום עכ"ד, ואין בזה כדי שבועה]:
רא"ש (סי' י"א) ירושלמי כל העוסקים בהספד פטורין מן הק"ש, ב"י ב"ח דרישה בטואו"ח ריש (סי' ע"ב):