שאילתות דרב אחאי/צ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דאילו מאן דבעי למיכלא לחמא צריך למימשא ידיה ברישא והדר ניכול ואע"ג דאכל חולין דתנן נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה ולקודש מטבילין (א) מנא הני מילי דכתיב כל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וגו' ותניא א"ר אלעזר בן ערך מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים לחולין מן התורה (צו)אמר ליה רבא לרב נחמן האי בנוגע בו הזב הוא דכתיב אמר ליה אטו נוגע בזב כי שטיף ידיו במים מי מטרהן אלא הכי קאמר אחר שלא שטף ידיו טמאות. ומאן דמזלזל בנטילת ידים בר נדוי הוא דאמר ריב"ל (ב) בכ"ד מקומות ב"ד מנדין על כבוד הרב וכולם שנינו במשנתינו א"ר אלעזר היכן שנינו אמר ליה לכי תשכח נפק דק ואשכח תלת וחדא מינייהו המזלזל בנטילת ידים דתנן אמר רבי יהודה ח"ו שעקביה נתנדה שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה וביראת חטא כעקביה בן מהללאל ואת מי נידו את אלעזר בן הגר שפיקפק בנטילת ירים ונידוהו ומת בנידויו וכשמת שלחו ב"ד והניחו אבן גדולה על ארונו ללמדך שכל המתנדה ומת בנידויו ב"ד סוקלים את ארונו וכל המזלזל בנטילת ידים סוף בא לידי עניות דאמר רב אסי ואמרי לה במתניתא תנא ג' דברי' מביאין את האדם לידי עניות המשתין מים לפני מטתו ערום והמזלזל בנטילת ידים ומי שאשתו מקללתו בפניו המשתין מים לפני מטתו הני מילי פניו כלפי מטה ועל גבי קרקע אבל מהדר אפיה ממטה ובמנא לית לן בה (ג) המזלזל בנטילת ידים לא אמרן אלא דזמנין משי וזמנין לא משי (ד) אבל משי ולא משי לית לן בה ומי שאשתו מקללתו בפניו אמר רבא על עיסקי תכשיטיה. והני מילי לנהמא (ה) אבל לפירי אי לא מטנפן ידיה לא צריך וודאי מדעם דטיבולו במשקין צריך נטילת ידים דאמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא כל שטיבולו במשקין צריך נטילת ידים ולא משינן אלא ממנא כדתנן בכל הכלים נוטלין לידים אפילו בכלי גללי' כלי אבנים כלי אדמה אבל לא כלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת כלי' ולא יתן לחבירו בחפניו (ו) מ"ט אסמכינון רבנן אמי חטאת אי נמי אקידוש ידים ורגלים דמקדש כדקתני אין נוטלין ואין מקדישין ואין מזין מי חטאת אלא מכלים והיכא דאזיל על יד הנהר וליכא מנא בהדיה למשקל לממשא ידיה לא לישקול מיא בחדא ידיה ולמשיא לאידך ידיה אלא למשכינהו תרוייהו בנהרא דהוה ליה הטבלה:
ברם צריך אילו היכא דאיכא משיכלא דמיא (ז) מהו למישך (צז)איניש ידיה ביה וממשא אי נמי אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים אי לא כיון דהוא בידיה לא אכיל לא צריך נטילת ידים או דילמא זימנין דלא מיתאכיל ליה אומצא ומעייל ליה בידיה ואישתכח דאכיל בלא נטילת ידים אי נמי מאכיל לחבית והוא אינו אוכל צריך נטילת ידים אי לא כיון דלא אכיל לא צריך או דילמא זימניה דמשתלי ומקרי ושדי ידיה לפומיה ונמצא אוכל בלא נטילת ידים ת"ש דאבוה דשמואל אשכחיה לשמואל בריה דבכי אמר ליה אמאי קא בכית אמר ליה מחיין רבי אמר ליה ואמאי מחייך דאמר לי לא משית ידיך וספית לינוקא אמר ליה ואמאי לא משית אמר ליה איהו אכיל ואנא משינא (ח) אמר ליה אבוה דשמואל לרביה לא מסתייך ררא גמירת ולא גמרת אלא ממחא מחית ליה לינוקא והילכתא אוכל מחמת מאכיל בעי נטילת ידים מאכיל לא בעי נטילת ידים וכן הילכתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |