מנחת שי/בראשית/מא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקץ. פתוחה. כתוב במקרא כ"י ב' פרשיות דלית בהון פיסקא כלל בגויהון. ויצא ויהי מקץ. ועיין מ"ש בריש פ' ויצא:
והנה עמד. והנה בטפחא עמד במירכא:
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ותרעינה. מלא יו"ד כחברו שבענין. ובמסורת כ"י ב' מלא וכ"כ הרמ"ה ז"ל ותרעינה תרין מלאים דמלאים מלא יו"ד קדים לנו"ן ומלא ה"א בסוף תיבותא:
ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ודקת הבשר. כתוב בהעתק הללי ודקת בתראה חסר וכן יפת בתראה וכן והבריאת חסר וא"ו ועיין מ"ש לקמן בפסוק ותבלען השבלים הדקת:
ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
וטבות. מלא וא"ו תניינא בכל ספרים מדוייקים וגם בהעתק הללי וכ"כ הרמ"ה ז"ל וז"ל. טבת ד' חסרים דחסרים בלישנא וסימן ויראו בני האלהים את בנות האדם שבע פרת הטבת ב' בפסוק. ערים גדלת וטבת. ושאר טבות כתיב חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה והמדפיס עצמו הביא מסורה זו כאן וגם בפ' ואתחנן ובפסוק כתבו חסר דחסר וטעות הוא:
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ותבלענה. קדמאה מלא בה"א ונו"ן כפופה בתראה חסר ונו"ן פשוטה וכ"כ הרמ"ה ז"ל:
את שבע השבלים. זקף קטן בלמ"ד:
הבריאות. דגש בבי"ת:
והמלאות. דותבלענה קדמאה חסר יו"ד ומלא וא"ו כתיב ושאר מלאת כתיב חסר ונוסחי דיקי נמי הכי סלקי דכל אורייתא חסר בר מן חד ותבלענה קדמאה ואית מקצת נוסחי דכתיב בהון מלאת דוארא בחלומי מלא וא"ו וטעות הוא דרובא דנוסחי דיקי ומסורת פליגי עלייהו הרמ"ה ז"ל:
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
את פרעה. האל"ף בסגול:
יג[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר. בלא מקף והשי"ן במאריך:
יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויריצהו. במקצת ספרי הדפוס חסר יו"ד וחסר וא"ו ובמקרא גדולה נמסר עליו לית וחסר דחסר ונגרר אחריה ג"כ בעל מנחת כהן בבלי דעת ואולם בכל ספרים כ"י מדויקים ובדפוסים ישנים מלא יו"ד ומסורת עליו לית וחסר וא"ו וכ"כ המאירי ז"ל וגם הרמ"ה כתב ויריצהו מן הבור מלא יו"ד וחסר וא"ו כתיב וכן בזוהר ויריצהו חסר וא"ו ומאן איהו דא קב"ה בגין דהא לית מאן דאסיר ופתח בר קב"ה דכתיב יסגר על איש ולא יפתח (איוב י״ב:י״ד) ודריש ליה נמי באנפי אחריני ע"ש:
יח[עריכה | עריכת קוד מקור]
עלת שבע. חסר ב' ווי"ן בספרים מדוייקים וגם בהעתק הללי וכן הוא ע"פ המסורת שלא נמנה בכלל השלשה מלאים וא"ו בתראה וסימן נמסר במקרא גדולה בריש פ' גם כי המדפיס טעה וכתבו מלא והרמ"ה ז"ל הביא כל המסורת בשורש עלה בענין דקרבנות ובענין עלה בעלמא מסכימות למסורה שלנו ובסוף דבריו כתב אשתכח השתא דכל אורייתא עלת העלת חסר דחסר כתיב בר מן ד' תלתא חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה וחד מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו בתראה והעלית עליו עולת וחד פליגין ביה נוסחי דייקא העלת אחריהן רובא כתיב חסר דחסר ומיעוטא מלא וא"ו בתראה ואחרי רבים להטות ועוד דמסורת מסייעא לרובא עכ"ל ועיין מ"ש בסוף משפטים:
יט[עריכה | עריכת קוד מקור]
והנה שבע פרות. מאריך בשי"ן ומקף בין שבע לפרות:
דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר. ותאכלנה הפרות הרקות ושבע הפרות הרקות. ושבע השבלים הרקות. ארבעתם ברי"ש ורי"ש בתראה בצרי. חזקוני:
כב[עריכה | עריכת קוד מקור]
וארא בחלמי וגו' מלאת. עיין מ"ש לעיל גבי והמלאות דותבלענה קדמאה:
כג[עריכה | עריכת קוד מקור]
שדפות קדים. בהעתק הללי שדפות ירושלמי שדופות עכ"ל ובכל הספרים כתוב שדפות וכן שדפות הקדים שבסמוך והראשון שבפרשה ושדופת קדים והמדפיס שכתב עליו לית וחד שדופת הקדים טעה וכן מצאתי מסורת כ"י שמסרה על שדפות קדים ב' כתיב כן וסימנהון והנה שבע שבלים שדפות הקדים ואחר שכתבתי כל זה בא לידי לשון הרמ"ה ז"ל וזהו ושדופת קדים קדמאה מלא וא"ו קדמאה קדים לפ"א וחסר וא"ו בתראה ושאר לישנא באורייתא חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה שדפות פ"א קדים לוא"ו כתיב עד כאן מסכים למה שכתבתי:
צמחות אחריהם. במסורת כל בראשית אחריהן בנו"ן בר מן חד צמחות אחריהם דוהנה שבע שבלים תניינא דכתיב אחריהם במ"ם הרמ"ה ז"ל:
כד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ותבלען השבלים הדקת. כתוב בהרמ"ה ז"ל ודקות בשר דוהנה שבע פרות קדמאה מלא וא"ו כתיב וכל דקות הדקות באורייתא דכותא מלאים בר מן ב' חסרים וסימן ודקת הבשר דותאכלנה הפרות קדמאה וחד בלישנא נמי חסר ותבלען השבלים הדקת תניינא ואית נוסחי דכתיב בהו הדין נמי מלא ורובא דנוסחי כתוב ביה חסר ואחרי רבים להטות:
כה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגיד לפרעה. סימן קדמאה הגיד לפרעה תניינא הראה את פרעה וחד פסוק סימן מהגיד את המראה אל עלי (שמואל א ג׳:ט״ו):
כו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שבע פרת. בהעתק הללי פרת ירושלמי פרות עכ"ל ובכל הספרים חסר ונמסר עליו לית וחסר וכ"כ הרמ"ה ז"ל:
כז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ושבע הפרות הרקות והרעת. בהעתק הללי והרעת חד חסר בלישנא ירושלמי והרעות מלא עכ"ל ובכל הספרים חסר וכן במסורת והרעות ג' ב' מלאים וחד חסר ותאכלנה הפרות הרקות והרעות ושבע הפרות הרקות והרעת. והרעות רעות מאד (ירמיהו כ״ד:ג׳) מציעאה חסר. אחר כך בא לידי לשון הרמ"ה מסכים למה שכתבתי וזה לשונו כל רעות באורייתא מלא בר מן ב' חסרים וסי' הרקות והרעת בתראה. לא תהיה אחרי רבים לרעת ושאר אורייתא מלאים:
העלת אחריהן. עיין מ"ש לעיל על עלת שבע:
לא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי כן. תרתי מלין כתיבין ומלא יו"ד בסוף תיבותא אחרי. הרמ"ה ז"ל:
לג[עריכה | עריכת קוד מקור]
ירא פרעה. הרי"ש בסגול ברוב הספרים ובעל המסורת מסר עליו לית מלרע וכ"כ המכלול דף קס"ו בא מלרע שלא כמשפט ובאיוב ב' נמסר ירא ה' ד' מנהון מלעיל ודין הוא מלרע:
מג[עריכה | עריכת קוד מקור]
וירכב אתו במרכבת. נמסר עליו לית בנקודה אחת פי' שזה לבדו נמצא החירק במ"ם כמ"ש בנחום ג' בס"ד:
מה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויקרא פרעה. העי"ן בגלגל ברוב ס"ס:
שם יוסף. ברוב הספרים שם בלא מאריך:
צפנת. במקצת ס"ס אין מאריך בצד"י ועיין מ"ש ביהושע ג' (טז):
פענח. העי"ן בשוא לבדו בספרים מדוייקים כ"י ואף במקצת ספרי הדפוס והרמ"ה כתב צפנת פענח אינון חד שמא ובתרין מלין כתבן וקריין ובחומש קדמון כתוב שצריך לכותבם בשטה אחת:
אסנת. ברוב ספרים האל"ף במאריך ועיין מ"ש ביהושע ג' (טז) על צרתן:
פוטי פרע. תרתין מלין ובלא מקף ביניהם במקצת ספרים מדוייקים והכי איתא בירושלמי פ' ח' דמגילה ואתיא אליבא דת"ק דמסכת סופרים וכ"כ הרמ"ה בהדיא פוטי לחוד פרע לחוד כתיב וקריין מלה חדא וכל פוטי פרע דכותא עכ"ל. וכ"כ המאירי בק"ס שלו ובמסורת ג' ותרי מלין. ור"ל שנים שבפרשה וא' בפ' ויגש ועיין עוד במסורת שם בויגש:
מו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך מצרים. מאריך במ"ם של מלך:
מח[עריכה | עריכת קוד מקור]
אשר היו. דין כתיב היו ודלקמן אשר היה ודין הוא חד מן ג' זוגים מן ב' ב' בחד עניינא קדמאה היו תניינא היה וסימן היו היה דבר ה' אל יחזקאל מסורת ד"ה סימן כ"ג:
נ[עריכה | עריכת קוד מקור]
וליוסף ילד. בכל הספרים הלמ"ד בקמץ גם נמסר עליו במ"ג לית קמץ וקשה שהוא כבן נפתלי ולב"א בפתח כפי מה שראיתי בחילופים שבדפוס ואחר שכתבתי זה ראיתי ספר רב פעלים שכתב בלשון זה אבל וליוסף ילד שני בנים פתוח לב"א ולב"נ קמוץ ומסורה אחרת מצאתי עליו ב' קמצין כי אדם לעמל ילד ודין:
נב[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניי. העי"ן בקמץ לבד:
נד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לבוא. בכל ספרים מדוייקים מלא וכן במסורת לא נמנה בכלל ט' חסרים בתורה וסימן נמסר במ"ג ריש ויחי ומי שכתבו חסר לא טוב עשה:
הארצות. גלגל בה"א:
נו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על. בטפחא ובלא מקף:
נז[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשבר אל יוסף. כתב הרמ"ה ז"ל ויגשו לשבר הדלת חסר וא"ו כתיב ודכותא בענינא אחרים לשבר אל יוסף וכל לישנא באורייתא דכותא חסר ומסר עליה כל לישנא חסר ומסורת דמסר עליה כל אורייתא חסר במ"א מלא שבושא הוא דכולהו חסר וא"ו באורייתא כתיב בנוסחי דיקי:
חזק. הזי"ן בפתח:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
