נחל קדומים/בראשית/מא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נחל קדומים בראשית מא

א

מקץ שנתים ימים ופרעה חולם. ר"ת משיחו. והוא משה גימטריא פרעה ועוד י' רמז לעשרה מכות שיכהו. ועוד רמז מקץ שנתים קרי ביה ק"ץ ארבע מאות שנים שיחסרו ק"ץ מגזרת ארבע מאות שנים. רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל:

ה

עולות בקנה אחד. במסרה ג' בקנה אחד ב' כאן ואחד בקנה אחד כפתור ופרח. אפשר במ"ש רבינו האר"י זצ"ל כי כל עניני המנורה רמז לתורה וזה רמז המסרה אם אין קמח אין תורה וע"י התורה נקרא זקן שקנה חכמה בקנה גימטריא זקן. גם כתב הרב זרע ברך ח"ג כי הכל תלוי במזל האשה וזה רמז הפ' זה ישפיל וזה ירים כי כוס שהוא כינוי לאשה כמשז"ל לא ישתה בכוס זה זהו תורף דבריו. וזה רמז בענין השבלים בקנה אותיות נקבה שהרעב והשבע תלוי באשתו ודוק:

ט

את חטאי אני מזכיר היום. אין פי' שיזכיר חטא בעלילתו שהרי לא פשע ולזה יצא נקי אבל החטא הוא שלא גמל חסד ליוסף שהטיב עמו בשיחתו וטוב פתרונו ושכח לדבר בעדו. הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל:

טו

ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו. יש להרגיש דהול"ל ואני שמעתי עליך תפתור חלום ומאי לאמר תשמע חלום. ואפשר דשר המשקים סיפר לו כל הענין שיוסף א"ל ספרו נא לי. וז"ש ואני שמעתי עליך לאמר שאתה מבקש שיאמרו לך חלום כדי שתפתרנו כמו שהיה בעבדי היינו דקאמר לאמר תשמע חלום שאתה אומר שרצונך לשמוע חלום לפתור וזה מורה שאתה בקי מאד שאתה מחזר אחר החלום ולא כסתם פותרים שהולכים לו ומספרים לו החלום ואח"כ פותר ולפי פשוטו א"ל תשמע חלום תבין בעומק החלום לפתור ולא כחרטומים לא ידעו ולא יבינו:

כז

יהיו שבע שני רעב. התחיל ברעב לומר דעיקר החלום ותכליתו הוא על הרעב כי לשבע אין צורך לחלום. אמנם החלום הוצרך להגיד מהרעב שיתעוררו לתקן ולהכי התחיל ברעב הגם שהוא מאוחר כי זה כל פרי החלום לתקן:

לב

ועל השנות החלום אל פרעה פעמים. שמעתי במ"ש ריש פ' איזהו נשך אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך ולמה חלקן הכתוב כדי לעבור עליו בשני לאוין וכתבו התוס' וא"ת ולמה שינה בלשון לכתוב כספך לא תתן בנשך ובנשך לא תתן אכלך וי"ל כיון שהוצרך ב' לאוין אורחא דקרא לכתוב לשון משונה שהוא נאה יותר עכ"ל. והשתא יוסף אמר שהכל חלום אחד פרות ושבלים. ויקשה שיחלום פרות פעמים או שבלים פעמים. ואעיקרא תיסגי בחד. ולזה לישב שניהם אמר ועל השנות החלום כלומר על שינוי החלום בין פרות לשבלים. לז"א פעמים כלומר מאחר דרואה שני חלומות צריך לשון משונה שהוא נאה יותר. וטעם שהוצרך פעמים הוא כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר וגו':

לג

ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וגו'. ראשונים שאלו כי יוסף עבר חק המלכות להיות נדרש ללא שאלו כי הנה נדרש לפתור החלום. וכאשר ישלים הפתרון ילך. ומה לו לשית עצות ועתה ירא פרעה וגו' הליועץ למלך נתנוהו. ושמעתי משם הרב מהר"ש פרימו דכתיב ויקץ פרעה ויישן ויחלום שנית והכונה דבתוך חלומו חלם שנתעורר מחלום וישן וחלם שנית וכל זה היה בתוך החלום ולזה כתיב אח"כ ויקץ פרעה והנה חלום דתיבת והנה חלום יתר וכבר רז"ל פירשו ולדרכנו הכונה ויקץ פרעה עתה באמת והנה חלום מה שהקיץ בתחילה הכל היה חלום. ויוסף בפתרונו לא פתר ענין זה שחלם שהקיץ ונתעורר והכל היה חלום לכן עתה בא לפתור פרט זה ואמר ועתה ירא פרעה כלומר מה שחלמת שנתעוררת הפתרון להקיץ נרדמים שתתעורר ותקיץ משנתיך לראות איש נבון וחכם וגו'. ורבינו מהר"א מגרמיזא רמז פרעה איש נבון וחכם ס"ת מנשה שעתיד לצאת ממנו נבון וחכם:

לט

אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. אפשר לומר ונקדים מה שפירש הרב עיר וקדיש מהר"ם זכותו ז"ל דיוסף אמר ירא פרעה איש נבון וחכם וכן פרעה. וכתיב רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ולהבין השינוי אמר הרב ז"ל דחכמות חיצוניות תחילתן להתבונן בטבעיות ולתת טעמים לכל דבר ע"י חקירות והערות ואח"כ מזה כותבים ספרים ונקרא חכמת הטבע וכן בשאר חכמות ולזה יצדק לומר נבון וחכם שבתחילה הבינה להתבונן לחקור ולהתישב בענינים ואח"כ מזה נעשית חכמה ונקרא חכם וכן אמר יוסף לפי ענין החכמות חיצוניות נבון וחכם. אבל לגבי דידן הוא להפך דבתחילה ניתנה תורה שהוא חכמה ואחר כך בחכמה נתבונן להבינה על בוריה וז"ש ואמרו הגוים רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כלומר ראו עתה נשתנו סדרי חכמה בישראל דזאת לפנים הדת נתנה לומר נבון וחכם אבל ישראל הם חכם ונבון עכ"ד ופרעה ראה בדעתו כי אין יוסף כחכמים דעלמא שהם נבונים וחכמים כי זה יש לו ג"כ רוח אלהים ולכן אין צריך עיון במה ששואלים ממנו רק הכל שגור בפיו כי לא בדעת ידבר לבד רק רוח אלהים בקרבו. וז"ש לעבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו שזה חידוש ביוסף. והיינו דקאמר אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת דרגילות כל לא נאמר אלא על שלשה כמ"ש מהראנ"ח ויוסף נבון וחכם ורוח בו וז"ש את כל זאת שלשה מעלות אין נבון וחכם כמוך דאפילו הוא נבון חכם כל רוח אין בקרבו. ואפשר לרמוז בכתוב אשר רוח אלהים בו ס"ת חמור דאם ישים עצמו כחמור למשא ויחשיב עצמו כחמור ויהיה נבזה בעיניו תשרה בו רוח אלהים כמ"ש הרב ראשית חכמה ז"ל:

וילבש אותו בגדי שש וישם רביד הזהב על צוארו. מז"ה חס"ל פירש דהלובש בגדי שש ולא יהיה מין אחר בלבושו ניצול מכל כשוף וזה היה חכמת מצרים שהגדולים לבשו בגדי שש וכך עשה פרעה ליוסף אך ברשעתו רצה לבטל הסגולה ושם רביד זהב על צוארו שיהיה מין אחר זה ת"ד ז"ל. ואפשר כי התורה רמזה טכסיס המלך שצריך שיהיה איש חסד כי שש לבן ויעט כמעיל החסד. אך מלך במשפט יעמיד ארץ וצריך לאחוז בגבורה וע"ז רמז רביד הזהב רביד גי' גבורה הזהב דין שיראה גבורה ודין אף כי הוא לבוש שש לבן רחמים אבל לישר הדורים צריך להטיל אימה ויחשוב כי קולר הכל תלוי על צוארו וזה רמז רביד הזהב וגו':

מח

את אסנת. גימטריא והיא בת דינה היתה. רבינו אפרים בפירושו כ"י:

נה

ויצעק העם אל פרעה ללחם. יתכן שלא יכלו לסבול שנכרי ימשול עליהם ולקחו טענה על דבר הלחם שאין ראוי שיהיו נזונים על מי שאסור במגע לחמיהם ופרעה הבין דברי צעקתם וקיים ממשלתו ואמר לכו אל יוסף והיה לו לומר לכו אל צפנת פענח אבל אמר להם יוסף ר"ל אע"פ שהוא מעם אחר אשר יאמר לכם תעשו. הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל:

נז

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.