מחצית השקל/אורח חיים/תרמז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרמז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) דע דמ"ש בש"ע סעיף א' ואפי' הית' גדל במדבר כו' הוא דעת הרא"ש ורבותיו. אבל התוס' חולקים והוא מדתני' דף ל"ג ע"ב ערבי נחל. אין לי אלא ערבי נחל של בעל ושל הרים מנין ת"ל ערבי מ"מ:

וס"ל להתו' דהא מרבי' של בעל והרים הוא מריבוי דערבי ור"ע ורבנן פליגי ולר"ע בחד ערבה סגי. ולרבנן בעי תרי מדכתיב ערבי לשון רבים:

וכיון דקיי"ל כרבנן דבעי' שני ערבות דקרא דערבי שוב אין לדרוש מתיבת ערבי לרבות של בעל ושל הרים דא"א ללמוד מחד ריבוי שני דרשות ולכן ס"ל דשל בעל והרים פסול. אבל הרא"ש כתב כברייתא דס"ל של בעל והרים לא אצטריך קרא דמשמעות קרא מערבי נחל משמע אפי' ליכא ריבוי דה"ה של בעל והרים ומ"ש ערבי נחל ר"ל אותו מין שהרוב גדלים על הנחל למעוטי צפצפה דאותו מין אינו גדל על המים. אבל מין שרובו גדל על המים כשר אפי' גדל במדבר ובהרים ואייתי ערבי לרבות דבעי' שתים. וכתב הט"ז דאכתי קשה על רבותיו של הרא"ש למה לא הקפידו ליקח דוקא מהגדל על הנחל לצאת אליבא דכ"ע דהיינו אפי' לדעת התו' דס"ל דבריית' מרבה של בעל מייתורא דערבי כנ"ל. ותי' שהוא כעין מ"ש בברכות מברכותיו ש"א ניכר אם ת"ח הוא. לכן בסי' קס"ח מבואר דמברכים המוציא לחם מ"ה ולא מוציא אע"ג דאם אמר מוציא כו' יוצא לכ"ע משא"כ בהמוציא איכא פלוגתא דרבנן ור"נ וה"ט כדי ללמד חידוש דגם אם אמר המוציא יוצא:

וכן בסי' תל"ב דמברכים על ביעור חמץ. אע"ג דאם אמר לבער לכ"ע יוצא ובעל ביעור איכא פלוגתא אפ"ה מברכים על ביעור מה"ט:

וה"ה בגדל על ההרים ג"כ לא הקפידו ללמוד חידוש דאפי' בשל הרים ובעל יוצאים:

מ"מ לא הקפידו ליקח דוקא מגדל בהרים ובעל ואם בא לידם מהגדל על הנחל ג"כ היו לוקחים דדי בזה שאין מקפידים בין יהי' של נחל או של בעל:

מ"א ס"ק ב' שנקטם. כו' והמ"מ פי' קאי על מ"ש בש"ע נשרו רוב עליו. והוא דעת הרא"ש דמפרש הא דתנן נפרצו עליו פסולה נשרו מקצת עלים כשרה. ופי' הרא"ש דנפרצו ונשרו ענין א'. והיינו שנפרצו ונתלשו העלין מן הקלה אלא דרישא דמיירי שנפרצו רוב העלין קרי לה נפרצו. ובסיפא דמכשיר דמיירי שנפרצו מעוטן קרי לה נשרו והמ"מ כ' י"מ מאי דקתני נפרצו עלי' פסול' ר"ל שנדלדלו עליה מהקנה והיינו כפי' הרא"ש. וי"מ שנסדקו כו' וסיים המ"מ ושני הפי' אמת לדינא:

(ג) (ס"ק ג) כשרה. משמע דלכתחל' כו' ובס' א"ר מכשיר לכתחלה. מ"מ כיון דערבות מצוי' יש להחמיר לכתחלה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.