כף החיים/אורח חיים/תרמז

כף החיים ‏ אורח חיים תרמז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] עלה שלו משוך כנחל. ולא עגול פרט לצפצפה רש"י סוכה ל"ג ע"ב. ועוד י"ל דר"ל בהשואה אחת ולא ראש העלה רחב ואח"כ מתקצר כנמצא באיזה אילנות:

ב

ב) שם. ופיו חלק. ר"ל חודן של עלין חלק ואינו עשוי פגימות פגימות. רש"י סוכה ל"ד ע"א:

ג

ג) שם. וקנה שלו אדום. ר"ל העץ שלו. רש"י שם:

ד

ד) שם הגה. ואפי' בעודו ירוק כשר. דכל שאינו לבן ממש אדום מיקרי שאעפ"י שהוא ירוק מאחר כשהשמש מכה בו הוא נעשה אדום בכלל אדום הוא. ב"י. לבוש. ט"ז סק"א. ר"ז אות א' מ"ב אות ב' ומשמע כל ג' סימנים בעינן וחסר א' פסול. מש"ז או' א' ובבכורי יעקב כתב דאין מצוי זה בלא זה. והוא תימה וכי ראה כל האילנות שבעולם ועוד א"כ למה נתנו רז"ל ג' סימנים כיון דאין מצוי זה בלא זה אלא משמע דמצוי זה בלא זה:

ה

ה) שם. ואפי' גדל במדבר או בהרים כשר. ורוב המפרשים פירשו שלכתחלה צריך לחזור אחר הגדילה על המים אלא שבדיעבד יצא אף בגדילה על ההרים ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דלכתחלה יוצא בשל הרים וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל. טור. וכ"נ דעת הלבוש דאפי' לכתחלה שרי. וכ"כ א"ר או' ב':

ו

ו) ואע"ג דלדינא עיקר דערבה אפי' הגדילה במדבר או בהרים כשרה כדעת רוב הפו' ופסק כן מרן בש"ע מ"מ טוב ליזהר היכא דאפשר שיהיה ערבה שגדילה בנחל לצאת י"ח שאר הפו' הרב מהר"י נבון בס' גט מקושר דקט"ז ע"ב. בית השואבה או' ז':

ז

ז) שם. והיא פסולה. מן התורה שאינה בכלל ערבה כלל. מ"ב אות ד':

ח

ח) שם. ויש מין ערבה וכו'. שקנה שלה אדום ועלה שלה משוך. טור לבוש. ר"ז אות ב':

ט

ט) שם. וזה כשר. דדרכה ג"כ ליגדל על הנחל כמו שאר ערבות והיא בכלל ערבי נחל. מ"ב אות ו':

י

י) [סעיף ב'] ערבה שיבשה. היינו ברוב עלים. כ"מ בטור וכ"כ הר"ז או' ו' מ"ב או' ז' ואפי' לא נעשה זה אלא בערבה אחת פסולה. מ"ב בשה"צ אות ו' ויבש נקרא משיכלה הירקות לגמרי. בכורי יעקב בשם ת"ד. וכ"כ הר"ז שם דשיעור היבשות משהלבינו פניהן. והיינו כמ"ש לעיל סי' תרמ"ו סעי' ז' לגבי הדס יעו"ש. מיהו דעת הא"א או' ב' להחמיר משום דערבות מצויות:

יא

יא) שם. או שנשרו רוב עלים. ויש לדקדק בזה שלפעמים נושרים ע"י תחיבתן לתוך הלולב או ע"י נענוע מ"א סק"א. ר"ז או' ה' ח"א כלל ק"ן או' יו"ד. מ"ב או' ח' ובפרט באתרוג ולולב של הקהל שיד הכל ממשמשין בהם מצוי מאד שנושרין רוב העלין ע"י נענוע של איזה אנשים וממילא שאר אנשים שמברכין אח"כ לבד שאין יוצאין במצוה גם מברכין ברכה לבטלה ומן הנכון שעכ"פ ביום הראשון שהוא מ"ע דאו' יעמידו איש עתי שיפקח ע"ז. מ"ב שם:

יב

יב) שם. או שנשרו רוב עליה. ובטור הביא דעת בעל העיטור שכתב מסתברא אפי' לא נשאר אלא עלה א' בבד א' כשר והוא דין הנאמר בגמ' לענין ערבה של הושענא בדף מ"ד וס"ל מדכתיב ערבי א' ללולב וא' לערבה מקשינן להדדי כמו גבי ערבה כשרה גם גבי לולב כשרה אבל רוב הפו' חולקין עליו דדוקא ערבה של הושענא שהוא רק מנהג נביאים מכשירין עלה א' בבד א' משא"כ בלולב שהוא מצוה דאו' בודאי אין להכשיר אם נשרו רוב עליו. בגדי ישע. ועיין לקמן סי' תרס"ד סעי' ד':

יג

יג) שם. או שנשרו וכו'. והמ"מ פירש שנדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו ונחלקו עליה פסול. ויש להחמיר בכולן דערבות מצויות. מ"א סק"ב. א"ר אות ה'. א"א אות ב' ר"ז או' ו' ח"א כלל ק"ן או' יו"ד. מ"ב או' ט' והיינו ג"כ אם ברוב עליה היו כך. ר"ז שם. מ"ב שם:

יד

יד) שם. או שנשרו וכו'. ויש ליזהר שלא למעט העלין מערבות אעפ"י שיש לחלק בין נשרו מעצמן או שתלשן אדם אבל אם לא מסתבר לחלק בכך. עט"ז. א"א אות א' והיינו בכדי שיעורן המבואר לקמן סי' תר"ן יעו"ש:

טו

טו) שם. או שנקטם ראשה וכו'. היינו שנקטם ראש העץ שלה. ת"ד סי' רל"א. כנה"ג בהגה"ט. עו"ש או' א' מ"א סק"ב. א"ר או' ו' ר"ז אות ד' ח"א שם. מ"ב או' יו"ד. אבל בנקטם עליה אף שהוא מראשה אין נ"מ בזה ונחשבת כשאר עלין. מ"ב שם:

טז

טז) שם. או שנקטם ראשה וכו'. ואם עלתה בו תמרה כתב בשה"ל בשם תוספתא דכשר כמו בהדס א"ר שם. ועיין לעיל סי' תרמ"ו או' נ"ח:

יז

טוב) שם. או שנקטם ראשה וכו'. ולכן צריך ליזהר מאד כשהבדין של ערבה ארוכין יותר מדאי ורוצה לקצצן שלא יקצצן בראשם אלא למטה במקום שהן מתחברין לענף. ר"ז או' ד':

יח

חי) שם. פסולה. לפי שאינו הדר. לבוש. ר"ז שם. ח"א שם. ונ"מ לענין שאר הימים כמ"ש לעיל סי' תרמ"ו או' ד' וסי' תרמ"ה או' כ"ו יעו"ש:

יט

יט) שם. או שנשרו מקצת עליה כשרה. משמע דלכתחלה לא יקח אותה. מ"א הק"ג. והא"ר או' ו' חולק דכשרה אפי' לכתלה משמע יעו"ש. ומ"מ כיון דערבות מצויות יש להחמיר לכתחלה. מחה"ש. ר"ז או' ה' מ"ב או' י"א:

כ

ך) שם. והרמב"ם מכשיר בנקטם ראשה. כמו בהדס דבשניהם נקטם פי' העץ והדר הוא לר' טרפון כמו בהדס אבל סברא ראשונה ס"ל דלא דמי דהדס שענפיו חופין עצו אין הקטימה נכרת בו והדרו בעבותו. ביאורי הגר"א:

כא

כא) שם. והרמב"ם מכשיר וכו'. ונקטינן כסברא הראשונה ב"ח. וכ"ה דעת הש"ע כמ"ש לעיל סי' י"ג או' ז' דכל היכא שסותם הש"ע ואח"כ מביא דעת החולקים דדעתו לפסוק כסתם יעו"ש. וכ"כ שכנה"ג בהגב"י או' א' שו"ג או' ז' וכ"נ דעת הר"ז או' ד' וח"א כלל ק"ן או' יו"ד שלא העתיקו דברי הרמב"ם הנז' וכ"פ מ"ב או' י"ב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---