משנה ברורה/אורח חיים/תרמז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
א (א) ופיו חלק. ר"ל חודו:
(ב) ואפילו בעודו ירוק. דכל שאינו לבן ממש אדום מקרי (א) שאע"פ שהוא ירוק מאחר כשהשמש מכה בו הוא נעשה אדום בכלל אדום הוא, ועיין בפמ"ג שכתב דכל ג' סימנים בעינן ואם חסר אחד מהם פסול ובבכורי יעקב כתב דאין מצוי זה בלא זה:
(ג) או בהרים כשר. י"א דיותר (ב) טוב לכתחלה ליקח מאותן הגדילים על הנחל אכן מדברי הט"ז משמע דאין צריך לדקדק בזה:
(ד) והיא פסולה. מן התורה (ג) שאיננה בכלל ערבה כלל:
(ה) ויש מין ערבה שאין פי וכו'. וכל שאר סימנים של ערבה כשרה (ד) יש לה:
(ו) וזה כשר. דדרכה ג"כ ליגדל על הנחל כמו שאר ערבות (ה) והיא בכלל ערבי נחל. והנה כמה פעמים מלקטין ערבות נערים קטנים שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם וצריך הקונה להשגיח ע"ז:
ב (ז) ערבה שיבשה. היינו (ו) ברוב עליה:
(ח) או שנשרו וכו'. ויש לדקדק בזה (ז) שלפעמים נושרין ע"י תחיבתן לתוך הלולב וגם ע"י נענוע. ובפרט באתרוג ולולב של הקהל שיד הכל ממשמשין בהן מצוי מאוד שנושרין רוב העלין ע"י נענוע של איזה אנשים וממילא שאר אנשים שמברכין אח"כ לבד שאין יוצאין במצוה גם מברכין ברכה לבטלה ומן הנכון שעכ"פ ביום הראשון שהוא מ"ע דאורייתא יעמידו איש עתי שיפקח ע"ז:
(ט) רוב עליה. היינו בשיעור ג"ט של ערבה [ב"ח וש"א בסי' תרמ"ו] ואם נדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו עליה או שנחלקו כתב הרב המגיד שזה מקרי נפרצו עליה ופסולה (ח) וכ"ז היינו אם ברוב עליה הוא כך וכתב המ"א שיש להחמיר כמותו דהערבות מצויות:
(י) או שנקטם ראשה. והיינו שנקטם עצה (ט) אבל בנקטם עליה אף שהוא מראשה אין נ"מ בזה ונחשבת כשאר עלין. ודע דיבש ונקטם ראשה הוא (י) מטעם הדר ונשרו רוב עליה דעת הריטב"א הוא משום שעי"ז אין שמו עליו וע"כ דעתו דבזה פסול כל שבעת הימים (יא) ומדברי רבינו מנוח משמע דגם זה משום הדר הוא:
(יא) כשרה. משמע דלכתחלה אין כדאי ליקח אותה [מ"א] והא"ר מכשיר אף לכתחלה. אכן כיון דערבות מצויות טוב להדר לכתחלה גם בזה:
(יב) מכשיר. ונקטינן (יב) כסברא הראשונה:
< הקודם · הבא >