חיי אדם/ב/קנ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם ב קנ

כלל קנ
דין פסולי הדס וערבה (סי' תרמ"ו תרמ"ז)

א עץ עבות האמור בתורה הוא ההדס והלמ"מ שיהיה ארכו עכ"פ י"ב גודלין ובשעת הדחק יש לסמוך על הפוסקים דסגי בי' גודלין ויהיה בכל השיעור הזה ממטה עד למעלה עבות דהיינו מעשה שרשרות שר"ל שיהיו יוצאין ג' עלין בשורה א' בשוה בכל קן וקן שלא יהיה אחד נמוך או גבוה מחבירו ואם היה עלה א' נמוך או גבוה ה"ז נקרא הדס שוטה ופסול. וכן אלו הגדלין בב' ב' עלין פסולים דאע"ג דכלן גדלין באילן א' כידוע גזה"כ הוא שדוקא ענף שהוא עבות כשר שהרי לא נאמר בתורה ענף עץ הדס אלא עץ עבות ולכן פסול אפי' בשעת הדחק ואף שהעולם נוהגין בו היתר והאחרונים דחקו עצמם למצוא מקום למנהגם מ"מ לא מצאו (ועי' בביאורי הגר"א). ולכן הירא דבר ה' יטרח למצוא והדס שיהוא עבות ובתוך אלו היבשים שמביאים עם האתרוגי' בדוחק נמצ' אחד למאה ולכן אין להם חזקת כשרות עד שישרם בחמין ויבדוק אותם ואם לא מצא יטול בלא ברכה והרבה מן הפוסקים ראשונים ס"ל דאסור להוסיף מה שאינו טובות ועובר על בל תוסיף וכיון שאינו מין הדס פסול כל ז' ונ"ל דאם חשש בהדס שמא הוא מורכב וכיוצא בו מהני תנאי שיאמר אם הוא הדס אצא בו וא"ל יהיה כאבן ואז אין כאן בל תוסיף כמו בב' זוגי תפילין:

ב בדיעבד אם לא היה גידולו ממטה למעלה ג' בקן אחד אלא שלמטה הוא גידולו ב' ב' או תרי וחד ואחר כך יוצא ג' ג' אם הוא רוב שיעור של הדס כשר [א]

ג היה עבות אלא שנשרו עליו אם נשארו ג' עלין בקן אחד ואפי' אינן בראשו בשעת הדחק שאין לו אחר נוטלו ולא יברך דיש פוסלין אפילו אם נשר רק עלה א' מכל קן מרוב השיעור של ההדס ומ"מ בשעת הדחק אם נשאר ברוב השיעור בכל קן ב' עלין כשר ואם נשר מרוב השיעו' אפילו מקן א' ב' עלין פסול לכ"ע (חוץ בעל העיטו' אבל אותן הגדלים ב' ב' אם נשר עלה אחד מקן אחד (וכן מוכח דמ"ש מהדס בת ג' טרפי דאם נשרו ב' עלין מקן א' דפסול ה"ה בזה וכ"כ הט"ז בהדיא ומש"כ הב"ח מכל קן נ"ל דר"ל מכל הקנים אבל לכ"ע אפי' לא נשר רק עלה א' מקן א' פסול ומש"כ הט"ז דלרא"ש בעינן ב' עלין לא הבנתי) מרוב שיעור אורך ההדס פסול ובכ"ז אין משגיחין העולם ואפי' אם נאמר שהם הדס מ"מ פסולי' ובעוה"ר העולם נבשלי' בזה ואי לדידי צייתי כל שלא ידוע לו שיש לו הדס כשר שהוא ג' בקן אחד לא יברך על שלו אלא על של חבירו ופסול זה דנשרו עליו פוסל מגופו שאין שמו עליו ופסול כל ז':

ד היו ענביו מרובין מעליו אם ירוקות כשר שעדיין הוא מרא' הדס ואם כבר נעשו אדומים או שחורים פסול דהוי כמנומר ואינו הדר ואם מיעטן כשר ואין ממעטין ביו"ט דהוי כמתקן מנא. עבר ולקטן כשר ואדם אחר שא"צ לזה ההדס מותר ללקטן א' א' לאכילה דכיון דאינו מתכוין לתקן אע"ג דהוי פ"ר כיון דלא איכפת ליה במקום מצוה מותר (עיין בהלכות שבת כלל ט) ופסול זה כיון שהוא משום הדר א"כ פסול כל שבעה (מגן אברהם ס"ק ד'):

ה נכמשו כל העלין כשר:

ו יבשו כל העלין פסול ואם נשתייר בראשו קן א' ובו ב' עלין לחין כשר ואפילו אם גם מקן זה יבשו ב' עלין יש מכשירין ואם אותן עלין שלא יבשו נכמשו יש פוסלין דאע"ג דנכמש כשר כיון שכולו יבש לא מהני הכמיש להציל ולא נקרא יבש עד שילבינו פניהם לאחר שנפרך בצפורן אבל כ"ז שהם ירוקים קצת אע"פ שנפרך בצפורן כשר ופסול היבש כמו בלולב ואם כל ההדס לח אלא שיבש בראשו יש פוסלין (מגן אברהם סק"ח בשם ב"ח):

ז נקטם ראשו דהיינו שנקטם העץ כשר דלא ניכר כ"כ הנקטם בהדס וכיון שיש פוסלין בנקטם צריך להדר אם אפשר שלא יהיה נקטם בראשו:

ח נ"ל דמה שרגיל שיוצאים בין הקנים ענפים קטנים צריך לקטום אותם כדי שלא יפסיקו בין הקנים ואעפ"י שנקטם כשר לכ"ע כיון שאינו בראשו (כ"כ הט"ז בשם הראב"ד וכ"כ הר"ן וכל הפוסקים לדין פשוט ולא ידעתי למה לא העתיק הב"י דין זה בש"ע):

ט ערבי נחל האמור בתורה אין כל דבר הגדל על הנחל כשר אלא מין ידוע הנקרא ערבי נחל עלה משוך כנחל ופיה חלק וקנה שלה אדום ואף בעודו ירוק כשר שכשישהה באילן נעשה אדום ולפי שרוב מין זה גדל על הנחל לכך נקרא ערבי נחל ואפילו גדל בהרים או במדבר כשר וי"א שלכתחלה יהדר ליקח מאותן הגדלים על הנחל. ויש מין ב' שקנה שלה אדום ועלה שלה משוך אלא שפיה אינו חלק שיש בו פגימות אלא שכל הפגימות נוטות לצד אחד וזה ג"כ כשר ונקרא חלפי גילא ויש מין ג' שקנה שלה לבן ועלה שלה עגול ובה פגימות כמגירה שיש לה ב' עוקצין ונקרא צפצפה וזה פסול שאינו מין ערבה ושיעור הערבה כשיעור ההדס ופחות מזה פסול כל ז':

י ערבה שיבשה אי שנקטם העץ שבראשה פסול שאינו הדר ואם נפרצו העלין י"א דהיינו נדלדלו הענים מן הקנה ותלוים למטה (במגן אברהם ס"ק ב' ט"ס וצ"ל ורמ"ע פירש נפרצו שנדלדלו) או שנסדקה ונחלקו [ב] העלין או שנשרו רוב העלין פסול שאין שמו עליו ופסול כל ז' אבל כמושה או שנשרו מקצת העלין כשר וצריך להשגיח מאד בערבה דמחמת הניענועים נושרין העלין ואז פסול:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.