אליה רבה/אורח חיים/תרמז

אליה רבה ‏ אורח חיים תרמז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ומדכתיב ערבי לשון רבים וכו'. קשה הא כתב בית יוסף דהרא"ש דייק מהרמב"ם דלא דריש מערבי הכי דהא סבירא ליה דבעינן שני ערבות ואם כן בעינן ערבי לשני ערבות עיין שם, אם כן קשה הא גם הלבוש פסק בסימן תרנ"א דבעינן שתי ערבות. שוב ראיתי שהר"ן מסיק מדאביי מרבי גם חילפי גילי מערבי אלמא דסבירא ליה דכולה דרשינן מערבי, והבית יוסף צריך לומר דמפרש כן אליבא דהרא"ש דסבירא ליה דלא דרשינן כוליה מערבי כמו שכתבו תוס' [סוכה] דף ל"ד, והלבוש סבירא ליה כהר"ן וכן עיקר דאם לא כן תיקשי סתם מתניתין דמכשיר בשל בעל ממתניתין אחר כך דבעינן שני ערבות, ודוחק לומר דהוי סתם ואחר כך מחלוקת. וזה נראה לי נמי טעמא דהרא"ש דפירש דבלא דרש דערבי מכשירים של בעל וסמך עלה אפילו לכתחילה אלא דלהרא"ש פליגי הברייתות ולדידי לא פליגי ודו"ק. ומה שהקשה תוס' מדפריך ורבנן למקדש מנא ליה נראה לי דוקא ענין חדש ערבה למקדש הוא דלא ילפינן נמי מינה אבל כל שאר דינין בערבה שבלולב עצמה יש לומר דכולה ילפינן מינה:

ב

[ב] [לבוש] ולמה תלאה וכו'. מפירוש רש"י שם משמע משום דלכתחילה מצוה בגדל בנחל אלא משום דבסתם מתניתין משמע דאפילו לכתחילה כשר, לכן קיימא לן דאפילו לכתחילה כשר הגדילה על ההרים כדלעיל וכן הרמב"ם מבואר אף לכתחילה, ומכל מקום יש לומר דסבירא ליה מריבוי דערבי והא דמכשיר לכתחילה משום דסבירא ליה דהא דתלאה הכתוב בנחל כמו שכתב הלבוש, והב"ח השיג לחינם על מהר"א מזרחי עיין שם. גם מה שכתב הב"ח דהא דשל בעל והרים כשר הוא הלכה למשה מסיני, קשה מאי הקשו התוס' שם של בעל מנא ליה עיין שם:

ג

[ג] [לבוש] אי נמי לא תלאה וכו'. צריך עיון דגם לפירוש קמא דנחל כפשטיה נראה לי נמי לתת בה סימן שגדילים על הנחל פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים כדאיתא בש"ס [סוכה] דף ל"ד:

ד

[ד] [לבוש] ודוקא וכו'. משמע דצפצפה דומה למסר, וצריך עיון דבש"ס שם קאמר שצפצפה דומה למגל ואפילו הכי כשר. שוב מצאתי שכך הקשה לחם משנה על הרמב"ם פרק ז' ומתרץ דהכי קאמר הרמב"ם צפצפה ודאי דומה למסר אבל יש אחר שדומה למגל שפעמים הוא צפצפה ופעמים ערבה, עד כאן. ובתוספתא ראיתי איזה צפצוף העשוי כמין מסר, עד כאן, ואולי פירושו נמי שזה ודאי צפצף שדומה למגל וכו' בש"ס משמע שבמין זה יש נמי מה שדומה למסר שיש לו שני עוקצין ובזה פסול אף שקנה שלו אדום ומשוך וכן כתב רבינו ירוחם. ובזה מתורץ מהקושיא מה שהקשה הט"ז על תוס' שם לא לנקוט צפצפה וגם סימן דפיו חלק ואנא ידענא דחלפי גילי כשר, עד כאן. דלפי מה שכתבתי מתורץ דהוה אמינא דגם בדומה למסר כשר כיון שיש לו קנה אדום ומשוך. גם שאר קושיות מתורצים בזה ודבריו שם הם דחוקין, ועוד לפי מה שכתבתי דנקט צפצפה לאשמועינן דחלפי גילי כשר אף שיש לו שם לוויי קשה אם כן מאי אשמעינן אביי הא נשמע בברייתא וכהאי גוונא הקשה מהר"א בש"ס שם, ותירץ מהרש"א לא שייך לומר לסברת ט"ז הנזכר לעיל עיין שם ודו"ק כי קיצרתי:

ה

[ה] נשרו רוב וכו'. כן פירש הרא"ש מתניתין שם נפרצו עליו, אבל הכסף משנה פירש נסדקו ונחלקו עלי הערבה פסולה ואף אם נדלדלו מהקנה שלהן פסול וכן פסק דרכי משה:

ו

[ו] שנקטם וכו'. ראש עצו כלדעיל סימן תרמ"ו סעיף ט' ואם עלתה בו תמרה כתב שבלי הלקט בשם תוספתא דכשר כמו בהדס כשרה משמע דלכתחילה לא יקח אותה (מגן אברהם). ולא נהירא דבמשנה חשיב בבא אחת עם ערבה של בעל דמכשירים לכתחילה גם לשון כשרה לכתחילה משמע, ועוד דלמרדכי וסימן דלעיל דפסול לכתחילה על כרחך אף לכתחילה כשר:

ז

[ז] [לבוש] ויש מכשירים וכו'. הב"ח פסק כסברא ראשונה דדוקא הדס יש מכשירין דאין קטימת הראש ניכר בו מחמת עליו עיין שם. מיהו ראיתי בכלבו שכתב יש שואלין מאי שנא הדס וערבה דנקטם כשר ולולב פסול ואולי משום דהערבה והדס דרכו לקטום במחובר לפיכך אין הקטימה פוגמת אותן אבל הלולב אין דרך בכך, עד כאן. גם נראה לי כיון דבעלתה בו תמרה לכולי עלמא כשר דאין בו פגם הקילו אף בלא עלה וגם בספר יראים גם בט"ז מייתי ראיה מדסידר רבינו משנה דקטומין דהדס כשר אחר מתניתין דערבה אלמא דגם בערבה כשר, וכן פסק רבינו ירוחם, ומכל מקום ביש אחר אין להקל כדלעיל בהדס:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.