מחצית השקל/אורח חיים/תרכא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרכא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) בזוהר כו' א"א מלך מוחל כו' וז"ל הלבוש. כי מה ענין מחילה וסליחה אצל ברכות הפטרה בנביאים אלא אומר ודברך כו' עכ"ל:

(ג) (ס"ק ג) ונותנים כו' לכן די כשנותנים לתינוק כו' אבל לשאר תינוקות אסור דלמא אתי למסרך:

ואע"ג דאם חל מילה בט"ב כתב בסי' תקנ"ט סעיף ז' דנותנים לתינוקות. כיון דאינו קבוע בכל שנה שיהי' מילה בט"ב לכן ל"ח דלמא אתי למסרך. מ"מ יוהכ"פ דהוא דאורייתא החמיר רמ"א יותר מבט"ב כן כתב מ"א לעיל סי' תקנ"ט:

ובלבוש כתב כיון שכתב במנהגים שנותנים לתינוקות. רצה לו' לשאר תינוקות. ולא לתינוק הנימול לבד כמו שכתב רמ"א. ומשוה יוהכ"פ לט"ב:

ומ"מ צ"ל מלבד כו' זה קאי ע"ד רמ"א שכתב שצ"ל לתינוק הנימול:

(ד) (ס"ק ד) סדר כו' מה שכ' הע' ש כו' ליישב קושית הרז"ה על הפייטנים שהזכירו בפיוטיהם גם ביום הכפורים ארבע פייסות. והא ביוה"כ לא היה פייס דהא כל עבודת היום צ"ל דוקא בכה"ג. והע"ש יישב דבריהם. וכן התי"ט. והתי"ט ביאר יותר בשם הרמב"ן דגם ביוה"כ הי' ד' פייסות. פיים אחד לתרומת הדשן שלא היתה בכה"ג ב' לדישון מזבח הפנימי והמנורה ג' לקטרת של מזבח הזהב דהיינו מי שיזכה במחתה אבל קטרת שלפני ולפנים תנן נטל מחתה בימינו וכף בשמאלו פייס ד' מי שיושיט האברים לכה"ג והבה"ג זורקן למערכה עכת"ד וע' שם:

ואומרים אנא השם כו' ר"ל מתחיל אנא השם חטאתי (או חטאו בווידוי ג) עויתי כו' אנא בשם כפר כו'. משום שכה"ג. ר"ל מה"ט אין אומרים השם בכנוי דהיינו א"ד כמו שנוהגים כל השנה לפי שכה"ג אמר השם ככתבו לכן אנו מרמזים שגם כה"ג לא היה אומר בכינוי ומה שאומר תחלה השם ואח"כ בשם. ע' הטעם בט"ז ובתי"ט פ"ו משנה ב':

לפני ה' תטהרו כו' וכן לה' חטאת ר"ל אע"ג דכה"ג הי' אומר ג"כ אותן ב' שמות בשם המפורש:

מקרא הוא דקרינן ר"ל דוקא כשאנו אומרים דברי כה"ג צריכים לשנות ולומר השם להורות דכהן גדול לא היה מזכיר השם בכינוי דהיינו א"ד אבל לפני ה' תטהרו וכן לה' חטאת אף דגם כה"ג היה אומרן והיה מזכיר שם המפורש מ"מ כיון דלשנא דקרא נינהו אנו קורין כדרכנו לקרות השם בכינוי כשקורים השם בפסוקים:

כמה בקשות בשבילנו. וכ' הט"ז בסי' קיג דאין ללעוג על ב"א שמכין על לבם כשאומרים הווידוי של כה"ג אע"ג דאינו אלא סיפור דברים של כה' ג מ"מ אנו מדמים עצמנו כאלו אנחנו אותן בית ישראל ומתחרטים על עונותינו מידי דהוי אכריעות שכורעים כשאומרים והכהנים והעם כו' היו כורעים כו' ע' שם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.