מחצית השקל/אורח חיים/ר

מחצית השקל ‏ אורח חיים ר

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(ב) (ס"ק ב) אינו רשאי וב"ח פסק כר"ה כו' דלא כהבנות הרב"י בכוונות רב האי דמיירי דוק' כשהדבר נחוץ מאד והב"ח טען ממ"נ אי יש בו סכנת נפשות מלת' דפשיט' ואי אין בו סכנה אי אית' דאיכ' איסור' מי התיר לו משום שהדבר נחוץ א"ו דיש בו היתר גמור:

ומ"ש בסי' קצ"ג סעיף ד' כצ"ל דאפילו לא ברכו רק ברכת מוצי' ועדיין לא אכלו כזית אין רשאים לחלק. וכן משמע מפירש"י גבי פרח כו' בדף נ' אהא דאמר ר"ה ג' שבאו מג' חבורים אין רשאים לחלק (והוא מובא בסי' קצ"ג סעיף ה') אמר רבא לא אמרן אלא אקדימו הני הנשארים שפירשו מהן אותם הג' ואזמין עלייהו (ופי' רש"י וז"ל כגון אם היה ד' בכל חבורה ונשאר בכ"א כדי זימון והפורשי' הללו היו צריכים לצאת קודם שגמרו החבירים סעודתן) אבל אזמין עלייהו בדוכתייהו פרח זימון מינייהו. (ופירש"י ז"ל כגון שנצטרפו אלו עמהם לזימון כדאמר לעיל קורין לו ומזמנים עליו וברכו החבורה) ולא היו בכל חבורה כ"א ג' עם הנפרדים (ואלו לא היה שם אלא כדי נברך וברוך הוא כו' עכ"ל ומדכת' רש"י על הא דלא אמרן כו' שהיה ד' בכל חבורה כו' והפורשים היו צריכים לצאת קודם שגמרו כו' למה הוצרך רש"י להודיענו טעם יציאתם. וגם שיציאתם היתה קודם גמר סעודתן. אע"כ דס"ל כר"ה גאון ורש"י רצה לפרש שתהא יציאתן בהיתר לכן כ' שיצאו קודם גמר סעודתן דשרי לר"ה גאון. אבל הט"ז חולק בזה דאין רשאי לצאת אפילו קודם גמר אם לא שהשלישי לא קבע בתחלת האכיל' עם השנים כמ"ש לעיל בסי' קצ"ג ועכשיו יוצא קודם גמר ע"ש:

(ג) (ס"ק ג) לחזור כו' כיון דלא אמר הזן ר"ל דניהו דברכת הזן פוטר פרפר' מ"מ הא אחר אכיל' הפרפר' לא אמר הזן דמה ששמע הזן היה קודם אכילת הפרפרת:

ומ"מ יזהר כו' ועמ"ש סי' קפ"ג במ"א ס"ק י"א שט"ס היא בתוס' וצ"ל שהרי לא סעד עיין שם:

וצ"ע כו' ולמה כתב כאן הרא"ש וטור דחוזר לראש. ר"ל מתחלת ברכת הזן ור"ל שהרא"ש אחר שהבי' דברי רש"י הנ"ל שהבאתי בס"ק א' שכ' אי אזמין עלייהו פרח זימון מהם כגון שנצטרפו אלו עמהם לזימון כדאמר לעיל קורין כו' ואלולא היו שם אלא כדי נברך וברוך שאכלנו. הקשה הרר"י דהא מלת' דפשיט' כו' וגם לא שייך פרח זימון שהרי זמנו כו' וכתב ע"ז הרא"ש וז"ל מ"ש הרר"י דמלת' דפשיט' היא כו' לק"מ דרבות' קמ"ל שאע"פ שאכלו אלו ג' ביחד ואח"כ גמרו סעודתן כו' אפ"ה אין יכולים לזמן דפרח זימון מינייהו אפי' על מה שאכלי אח"כ כיון דזמנו כבר על תחלת הסעוד' וכ"א חוזר למקום שפסק עכ"ל וכיון שהרא"ש והטור פסקו כר"ש דברכות הזימון עד הזן ואם יצא וקוראים לו צריך לעמוד שם עד סוף ברכת הזן וכמ"ש רמ"א בסי' זה אם כן מ"ש הרא"ש וכ"א חוזר למקום שפסק היינו לשיטתיה לתחלת נודה לך ששם פסק וקשה כיון שאכלו אחר שנצטרפו לזימון ניהו דפרח זימון מנייהו מ"מ ה"ל להתחיל מתחלת ברכת הזן כמ"ש כאן דהא על האכיל' שאכלו אחר כך לא ברכו בדכת הזן:

ונ"ל דהרא"ש קאי לפירש"י כו' ר"ל כיון דהרא"ש בא ליישב קושית הרר"י על פי' רש"י לכן כתב הרא"ש בתירוצו לשון השייך לפירש"י אף לדידי' ניח' ולפי' רש"י א"ש מ"ש הרא"ש וכ"א חוזר למקום שפסק דרש"י פסק דברכ' הזימון עד נברך כרב נחמן וכמ"ש רש"י ואלו לא היו שם אלא כדי נברך וברוך כולי וכן העתיק הרא"ש לשון זה של רש"י וא"כ אי חוזר למקום שפסק היינו לתחלת נודה לך ששם פסק לשיטת רש"י. מ"מ לדינ' בין לרש"י בין להרא"ש צריכים לחזור לתחלת נודה לך. כתב הטור כולי וכתב הב"ח כולי אבל אם הי' ה' בחבורה כו' ר"ל דהב"ח דוק' נקט שבפעם שניה מצטרף אלו ב' אחרים שלא הוקבע תחלה עמם אבל כה"ג שהיו תחלה ה' כו' שוב לא יוכל לזמן כו' דפרח זימון מכולהו. ועיין ר"ס קצ"ד בהג"ה ולכאורה ראייתו מסי' קצ"ד שכתב שם שלשה שאכלו כאחד ושכח א' ובירך לעצמו אפ"ה השנים מזמנין עליו. ועז"כ רמ"א שם ואם הא' זימן עם אחרים אף שנים הנשארים א"י לזמן עכ"ל. וע"כ דגם מהשני' פרח זימון אם השלישי זימן עם אחרים והטעם כיון דלא חל חיוב הזימון על השנים אלא משום שנצטרפו תחלה עם השלישי והוי שלשה. וכיון שהשלישי כבר זימן פקע חיובם בשלמ' אי שכח ובידך בלא זימון עדיין לא פקע מהם הזימון אע"ג דמן השלישי פקע דאפילו מזמנים השנים עליו אינו יוצא ידי זימון היינו משום דאין זימון לאחר שבירך בהמ"ז והוי מעוות שא"י לתקן אבל חיוב הזימון עדיין עליו אלא דלגבי דידי' אי אפשר לתקן אבל גבי השני' מהני מה שחיוב הזימון עדיין על השלישי ולא פקע זימון מהשנים. מה שא"כ כשהשלישי זימן עם אחרים לא נשאר חיוב זימון אפי' על שניים הנשארים כיון דחסר להם השלישי המצרפם לזימון וה"ה הכא אם הפסיק לשנים א"כ יצא ידי זימון הוא א"כ א"א לצרף א"ע לשנים הנשארים דכבר פקע גם מהשנים חובת זימון כיון דלא הי' חיוב אלא מצד השלישי וכדלעיל בסי' קצ"ד. בשלמ' אי באו עכשיו שנים אחרים מן השוק ומצטרפים עם השלישי אף שהשלישי כבר זימן עם שנים מ"מ כיון דהשת' תחלת סעודת השנים וחל עתה חיוב זימון עליהם ומצרפי' להשלישי כי עדיין לא פקע מהשנים חיוב הזימון דהא מעולם לא נתחייבו עד עכשיו. וכן אם היו ז' או ה' והפסיק א' לשנים יוכל להפסיק לב' אחרים כי לא פקע זימון מהם אף שהג' כבר יצא ידי זימון מ"מ מהשנים לא פקעי כיון דאין חיובם מצד השלישי שהפסיק לב' דהא מלבד הוא נתחייבו בזימון דהא בלעדו ששה או ז'. ובס' אבן העוזר חולק עליו והאריך בראיות ותוכן סברתו דאפילו היו רק ה' ופסק לשנים מהם אפ"ה יכול לפסוק לשנים הנותרים ניהו דהוא נפטר מזימון ע"י שפסק לשנים הראשונים מ"מ הם יכולים לזמן עליו דלא גרע מאכל עלה ירק דאין חיוב זימון עליו ואפ"ה כיון דחיוב ברכה אחרונ' עליו מזמנים עליו וה"ה הכא ניהו כשהפסיק לשנים יצא ידי זימון מ"מ צריך לברך בהמ"ז דהא דברי מ"א אמורי' ע"ד הטור דמיירי שאכל אח"ז לאחר שהפסיק וא"כ צריך לחזור לראש בהמ"ז ויש עליו חיוב בהמ"ז למה לא יצטרף וכי גרע מעלה ירק ומסי' קצ"ד בהגה"ה אין ראיה דשם כיון שזימן עם שנים אחרים יצא ידי זימון וידי בהמ"ז ולא נשאר עליו חיוב כלל לכן א"א לצרכו שוב להשנים הנותרים משא"כ הכא דעדיין חייב לברך בהמ"ז ראוי שיצטרף שיזמנו עליו שנים הנותרים ע"ש ולפי עניות דעתי יש קצת ראיה למ"א מס"ס קצ"ד סעיף ו' ג' חבורות שהיו בכ"א ד' ופי' אחד מכל חבורה ונצטרפו לחבורה אחרת וזמנו ג' הנשארים פרח זימון מינייהו כיון שחבריהם זמנו וה"ה אם כו' הרי כיון שכ"א מן הפורשים מן הארבע לא חל עליו חיוב זימון תחלה אלא ע"י צרופם עם ג' הנשארים ועכשיו זמנו ג' הנשארים פרח הזימון גם מן הרביעי שפירש מהם אע"פ שהו' נצטרף עם אחרים אינו רשאי לזמן עם אחרים מי פקע זימון מיניה וה"ה הכא כיון דלא חל תחלה חיוב ב' הנשארים מן החמשה אלא ע"י צירוף ג' האחרים והם כלם זמנו פרח זימון גם מהשנים האחרונים הנותרים:

כתב הטור כו' ונ"ל דאפי' יש חמשה כו' משמע דאם ששה דהם רוב שוב אין מצטרפים ועיין בספר ח"מ:

(ד) (ס"ק ד) כשרוצה כו' דתחלה לא נתכוין לפטור כו' דאף ששמע בשעה שהפסיק שמע מן המברך ברכת הזן מ"מ כיון שהי' דעתו לאכול אחר זה ע"כ נתכוין שלא לצאת בברכתו דאם כן איך יאכל אחר שבירך ברכת הזן:

(ה) (סק"ה) בלא כו' דאם לא כו' צריך ברכה דהא הסיח דעתו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.