מחצית השקל/אורח חיים/רא

מחצית השקל ‏ אורח חיים רא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(ב) (ס"ק ב) למי כו' קשה כו' שמברכים לבעה"ב. רצה לומר דמלשון רמ"א משמע דקאי על דעת המחבר שכתב שרשות ביד בעל הבית לוותר על ברכתו והיינו שמברך בעצמו וכ' על זה רמ"א וה"ה כו' רצה לומר דה"ה כה"ג רשאי לוותר ועל זה קשה דהא כה"ג אינו מוותר וגם הם צריכים לברך בעה"ב. ודע דבספר ל"ח כתב שכל ימיו תמה למה אנו משנים נוסח הברכ' לבעה"ב ממה שנאמר בש"ס:

(ג) (ס"ק ג) לא כו' דחייב מיתה ודרשו מדכתיב ולמשנאי אהבו מות א"ת למשנאי אלא למשניאי ור"ל שמשניאים ומבזים בעיני הבריות כבוד התור' ומקדים לכהן ע"ה:

(ד) (ס"ק ד) לפתוח כו' אין מחייבין אותו עשרה זהובים. כתב בפרישה שם לאו דוק' עשרה דהא העולה לתורה מברך ב' ברכות אחת לפניה ואחת לאחריה ועבור כל ברכה חייב עשרה זהובים. אלא ר"ל אין מחייבים אותו עשר' זהובים ר"ל החיוב עבור ברכ' שאחז"ל עשר' זהובים וממיל' העולה לתורה מגיע ך' זהובים:

דקר' כו' ז"ל הטור שם דבקריא' כלם חייבים זה כמו זה ואפילו כהן ועמד ישראל תחתיו אין לחייבו י' זהו'. והא דאמרינן וקדשתו לכ"ד שבקדוש' הוא אסמכת' ולא גבינן מיני' בב"ד עכ"ל:

וצ"ע דבגיטין כו' דתנן כהן קור' ראשון מפני דרכי שלום. ופריך את אמרת מפני דרכי שלום הא דאוריית' היא דכתי' וקדשתו כו' ומשני מפני דרכי שלום אין הכהן יכול למחול לקרו' אחר דלא ליתי לאנצוי:

וכן יסד בחרוז כו' וכ"פ בי"ד סי' רנ"א ס"ט לענין פדיון שבוים או לפרנס' או לכסות ויש שם לוי וישראל ואין בכיס של צדקה כדי שניהם הלוי קודם לכל הדברים הנ"ל:

דאין לימוד למחצ'. והדרישה בי"ד הקש' על הטור דכאן בא"ח משמע דעת הטור דאין ללוי קדימה ושם בי"ד סתם כדעת האומר דקודם לישראל לכל הנ"ל ותי' וז"ל ונראה דכאן (ר"ל בי"ד) מיירי לענין להחיותו ודאי יש ללוי דין קדימה לכ"ע דהיום או מחר יבנה בית המקדש ויחזור הלוי לעבודתו ולדוכנו משא"כ בא"ח דאיירי לענין לכבדו לפי שעה ואין החיות תלוי בזה סביר' ליה לרמ"א דאין לו קדימה כו' עכ"ל ע"ש מ"ש עוד:

(ה) (ס"ק ה) מקצר כו' דוק' באורח כו' וכוס ברכת המזון. דאז החיוב לברך בעה"ב:

(ו) (ס"ק ו) כוס כו' משום דממהרים כו' רצה לומר אע"ג דאפי' אחר יברך יענה הוא אמן ויקבל שכר כמו המברך. פסק רמ"א כדבריו לענין מילה. דאם כיבד לא' למול בנו ובא אחר ומלו דפטור מליתן יו"ד זהובים למי שכיבד האב ואפי' תפס מפקיני' מיניה דהא היה יכול לענות אמן ואם לא ענה איהו דאפסיד אנפשי':

וי"ל דמ"מ הדין אמת כו' ר"ל ניהו דבטור כ' הטעם דגדול העונה אמן מן המברך וכאן סתם שצריך לחזור אחר כוס כו' ע"כ צריך לומר דממהרים למברך ושוין המברך והעונה לענין קיבול שכר י"ל דדמ"א פסק כוותי' בח"מ ולא מטעמיה דהעונה גדול מן המברך אלא אע"ג דס"ל דשוין מ"מ פטור:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.