מחצית השקל/אורח חיים/קצט

מחצית השקל ‏ אורח חיים קצט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (סק"א) ע"ה גמור דבגמ' כו' בא ליישב תיבת גמור דמשמע דאיכא ע"ה שאינו גמור. ואם אינו קורא ק"ש א"מ עליו (ש"ג) דהש"ג כ' הטעם דמה"ט מזמנים על ע"ה דסמכי' אהאי תנא דאמר איזהו ע"ה כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית וכיון דרוב ע"ה דידן קורין ק"ש לכן מזמני' מליהם ומה"ט כ' דאם נמצא ע"ה שאינו קורא ק"ש אין מזמנים דהא ליכא תנא לסמוך עליו ולזמן עליו ולטעם ר"י ר"ל הטעם שכתב מ"א ר"י אמרה שאם לא היינו מזמנים עליהם היו פורשים מן הצבור כו' אין חילוק בע"ה ואפי' אינו קורא ק"ש שייך ה"ט ומזמנים עליו זה דעת כ"ה:

וביחיד לא אכפת לן. אפי' יפרוש מן הציבור:

(ב) (סק"ב) ולא טבל כמ"ש בי"ד סי' קכ"ד ס"ב דכ"ז שלא טבל כראוי כדינו המבוא' בי"ד סי' רס"ח אוסר יין במגעו בשתיה. הרי דעדיין לא נקרא ישראל וה"ה לענין זימון:

דלא גרע מע"ה בזמן התלמוד. אלא דעכשיו מזמנים על ע"ה שלא יפרוש מן הציבור לגמרי כמ"ש בס"ק א' ואלו בלאו הכי פורשים מ"ה:

(ד) (סק"ד) משום כו' ולכן אפי' יש ג"ע כו' בא ליישב ת"ל דאפי' עם אנשים כשרים אין מצטרפים נשים לזימון כמ"ש ריש סעיף זה ולכן כ' דנ"מ אם יש ג' עבדים דא"צ לצירוף הנשים דבאנשים כשרים שרי ובעבדים אסור:

(ה) (סק"ה) אע"פ כו' ומ"מ צריך שיבינו בהמ"ז כו' לבוש. בא ליישב קושית הל"ח שהקשה עמ"ש רמ"א אע"פ שאין מבינים דהא כ' הרב"י ר"ס קצ"ג כששנים אוכלים וא' א"י לברך יברך היודע ויוצא את שאינו יודע ודוקא כשהאינו יודע מבין לה"ק ורמ"א לא חלק עליו. לזה תירץ הלבוש דמ"ש בסי' קס"ג ר"ל שמבין הבהמ"ז. ומ"ש רמ"א פה אע"פ שאין מביני' ר"ל שאין מבינים ברכת הזימון אבל בהמ"ז מבינים:

ול"ח כ' דרוב כו' ור"ל שחולק על רמ"א שכת' אע"פ שא"מ. וזה הוציא מתשובת הרא"ש שכתב דנשים יוצאים בשמיעת בהמ"ז של אנשים והוי ס"ל לרמ"א אע"ג דאין דרך נשים שמבינות לה"ק אע"כ אפי' אין מבינות יוצאים:

ולזה כ' ל"ח דאינו כן אלא דטעם הרא"ש דסתם נשים מבינות קצת אבל אי אין מבינות כלל באמת אין יוצאים ועמ"ש מ"א סי' קצ"ג ס"ק א'. ובס' א"ר כ' טעם הלבוש דמחלק בין בהמ"ז ובין ברכת הזימון דבהמ"ז א"צ להבין דסמכינן על הפוסקים דנשים בזימון רשות ולכן בצירוף יש לסמוך על הפוסקים דא"צ להבין וע' עוד שם מ"ש:

(ו) (סק"ו) הפעוטות כבן ט' או כבן י' ראיתי אגב גררא בספר ש"ע עם באר הטיב החדשי' שכ' וז"ל הפעוטות כבן שש או כבן שבעה והמ"א כ' כבן ט' או כבן י' אפשר דט"ס היא עכ"ל. ולענ"ד אינו ט"ס ודאי בכ"מ שהוזכר פעוטות שיעורו כבן ו' ובן ז'. אבל כאן כיון שכתב הרב"י בשם הרי"ף שכ' הטור משמו דשיעור קטן הוא כבן ט' או כבן יו"ד. כ' ע"ז הרב"י נראה דלאו דוק' דהרי הרמב"ם כ' כבן ז' ובן ח' ולא משמע דפליגי אלא ודאי כל תינוק שיודע למי מברכים מזמנים עליו והוא שהגיע לעונת הפעוטות דהיינו בן ז' ובן ח' כו' אבל מצאתי להרשב"א שכ' ע"ד הרי"ף בן י' ובן ט' נראה מפני שהוא זמן חנוכו. ולפ"ז גם בן ז' ובן ח' דנקט הרמב"ם משום דזמן חנוכו אבל בציר מהכי כו' אין מזמנים עליו:

וכ"ד הריב"ש בתשו' שאפי' לדברי המתירים כו' ושיהיה בן תשעה או בן עשרה או לכל הפחות גדול מבן שש כו' עכ"ל הרב"י. וכיון שיש דעות חולקות גם הרשב"א כ' שכן דעת הרי"ף דבעי' דוקא בן ט' ובן י' החמיר מ"א וצריך שיהא בן ט' ובן י' ולא כ' בלשון מחלוקת הפוסקי' כיון שאפשר שגם הרב"י מודה דבעינן ט' ויו"ד וכן דרך רמ"א במקום שאפ"ל שגם המחבר סבירא ליה כן אף שאין האמת כן והמחבר חולק מכל מקום לא כ' רמ"א בלשון י"א כשנודע כ"ש כאן שאפשר גם הרב"י הכי ס"ל שצריך בן ט' ויו"ד וסתם דבריו כי הכל לפום חורפי' דתינוק:

בין לג' ובין ליו"ד. ר"ל אע"ג דלענין אם א' אכל ירק לצרף לג' לא הותר כ"א א' אכל ירק אבל לצרף ליו"ד אפי' ג' אוכלי ירק מצטרפים לז' שאכלו פת כמו שכתב סי' קצ"ז לענין קטן אין חילוק:

כיון דל"מ פטר נפשיה ר"ל חיובו גדול דל"מ פטר נפשיה לכן בעינן דוקא גדול לצירוף:

(ז) (ס"ק ז) מחזקינן כו'. פירוש אין צריך כו' דלא תטעה מ"ש רמ"א מחזקינן ליה כגדול שהביא ב' שערות ר"ל שדינו כגדול שהביא ב' שערות ואפי' אי ידעינן שלא הביא ב' שערות מצטרף ע"ז כתב מ"א אלא ר"ל בסתם מוקמינן ליה אחזקה שהבי' ב"ש דבשלמ' דרבנן סמכינן על החזקה שרוב בני י"ג מביאים ב"ש:

קודם י"ג לא מהני דשומא בעלמא נינהו:

וביש"ש כו' לכן סמכינן אחזקה. דהוי לשיטתיה מלתא דרבנן וצ"ע כו' מדפסקו האיבעיא לחומרא. ר"ל דאיבעיא להו בדף כ' ע"ב נשי' חייבות בברכת המזון מן התורה או מדרבנן ונ"מ אי מוציאות אנשים חייבים מדאורייתא מוציאות. ואי' דרבנן אין מוציאות דלא אתי דרבנן ומוציא דאורייתא (דנשים אינו בכלל הערבות כ"כ הרא"ש) וכתב לעיל סי' קפ"ו כיון שהם ספק אי מוציאות לאנשים. ואי הא דקטן דאין חיובו מן התורה א"י להוצי' הגדול אינו אלא מדרבנן ה"ה באשה אפי' אין חייב' מן התורה מה שאין מוציאים לאיש הוי מדרבנן וכיון דהא בעי' לא אפשטא ה"ל לילך לקולא דמוציאות דהוי ספק דרבנן:

ועוד דבסעיף ב' שם בסי' קפ"ו וכ"ה בגמ'. דפריך מהא דתנן בן מברך לאביו. אע"ג דהבן קטן ואינו חייב רק מדרבנן ואפ"ה מוציא לאביו שחייב מן התורה. ומשני שלא אכל האב כדי שביעה דגם האב אינו חייב אלא מדרבנן כיון שאינו יודע כו' דהא צריכין שהבן יוציאו גם אם שניהם יודעים מצוה לחלק:

כמ"ש ר"ס קצ"ג. דשנים שאכלו מצוה לחלק ואפי' הכי אם א' מהן אינו יודע לברך יברך היודע ויוציא את שאינו יודע הרי דדחינן מצוה דרבנן שאמרו מצוה לחלק כדי שלא יתבטל האינו יודע מבהמ"ז. ובקטן לא שייך ערבות. וכמבואר בסוטה ע"פ המנין שחשב שם לענין ערבות ע"כ קטנים לא היו בכלל ערבות ע"ש:

במלחמות פ"ג. על אבעיא הנ"ל אי נשים בבהמ"ז חייבים מן התורה:

(ח) (ס"ק ח) וחרש כולי עסי' נ"ה ס"ח דלענין תפלה הדין כן וה"ה לענין זימון:

ובתשובת מהרי"ל כו ר"ל דהל"ח נדחק ליישב לשון רמ"א ולמ"א נראה מדסתם רמ"א וכן בליקוטי מהרי"ל שמשם נובע דינו של רמ"א כ' ג"כ סתם חרש ושוטה והוא דוחק שנתכוון דוקא לחרש המדבר כו' וכן שוטה שאינו שוטה גמור אלא שהתלמיד שכתב לקוטי מהרי"ל טעה בכוונת מהרי"ל ולעולם דעת התלמיד בלקוטי מהרי"ל אפילו חרש ושוט' גמור מצטרף. דהבין מ"ש מהרי"ף בתשובה למ"ד דקטן וכו' ה"נ חרש וכו' אך לא קיי"ל הכי. והוי ס"ל להתלמיד דמ"ש ולא קיי"ל הכי קאי דוקא אקטן המוטל בעריסה. אבל חרש ושוטה אפילו לדידן מצטרף דעדיפי מקטן המ"ב. וה"ק מהרי"ל כיון דאיכא מ"ד דאפילו קטן המ"ב מצטרף אע"ג דלא קיי"ל הכי מכל מקום ה"נ חרש ושוטה לדידן דעכ"פ מצטרפי וכה"ג כ' מהרי"ל לענין תפלה אם א' מעשרה ישן מ"מ מצטרף דהא איכא מ"ד דאפילו קטן המ"ב מצטרף ואף דלא קי"ל כוותיה מ"מ בישן דעדיף אפילו לדידן מצטרף הביאו מ"א לעיל סי' נ"ה ס"ק ח' ע"ש אבל באמת אין זה כוונת מהרי"ל דחרש ושוטה לא עדיפי מקטן המ"ב וכמו לדידן קטן המ"ב אינו מצטרף ה"ה חרש ושוטה ומהרי"ל לא כתב דחרש ושוטה מצטרפין אלא למ"ד דקטן המ"ב מצטרף ומה שסיים מהרי"ל ולא קיי"ל הכי קאי בין אקטן ובין אחרש ושוטה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.