מחצית השקל/אורח חיים/קפא

מחצית השקל ‏ אורח חיים קפא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) מ"א כ' ב"י כו' עכ"ל משמע כו' נוטל ראשונים כו' חדא מדנתן טעם דמה"ט צריך ליטול מים אחרונים בנדון דא"ח ולבטל סעודה כיון דעכשיו חל כבר עליו חובת מים אחרונים ועדיין לא חל סעודה ג' לכן צריך לעשות מה שהוא חל עליו החיוב עכשיו. ולפ"ז בנדון של מ"א דחל עכשיו עליו חיוב מים ראשונים ועדיין לא חל חיוב מים אחרונים צריך ליטול מים ראשונים ועוד דאל"כ ה"מ הא"ח לומר נ"מ כפשוטה דרוצה לאכול ואין לו מים כ"א ליטול פעם א' צריך לבטל מים ראשונים משום מים אחרונים ויאכל בלי נטילה ראשונה וצ"ע א"כ מאי חומרא כו' דהא בכל פעם מה שהוא החיוב עליו עכשיו צריך לעשו' ולדחו' האחרת אם החיוב מים ראשונים ידחו האחרונים ואם החיוב עכשיו מים אחרונים יודחו מים ראשונים. וצ"ל דאסור כו' וא"כ שפיר איכא באחרונה יותר מבראשונה דהראשונה פעמים שנדחים מפני האחרונים וכנדון שכ' הא"ח בסעודה שלישית אבל לא משכחת שאחרונים ידחו מפני ראשונים. ועסי' קס"ג דאם אין מים ר"ל ברחוק ד' מילין לפניו ולאחריו מיל אוכל בלי נט"י אלא יכרוך ידיו במפה ויאכל:

דאין חובה כ"כ דליכא אלא משום זוהמא ולא חמירי כ"כ כראשונים שהם משום סרך תרומה וכדעיל ר"ס קנ"ח. כ' רי"ו מוזגים כו' ועסי' קס"ו ר"ל דתנן ר"פ אלו דברים בש"א נוטלים לידים ואח"כ מוזגים הכוס ובה"א מוזגים את הכוס ואחר כך נוטלים לידים ומיירי במים ראשונים ואמרי' בברייתא לחד לישנ' מ"ט דב"ה משום דצריכים תיכף לנטילה ברכה ואי הוי נוטלים תחלה הוי המזיגה הפסק ואפ"ה יש מחלוקת הפוסקים בסימן קס"ו די"א שאין צריך ליזהר מלהפסיק בין נטילה להמוציא דלא קי"ל כהאי לישנא דברייתא אלא כאידך לישנא שנתן טעם אחר לב"ה והא דאמרי' בעלמא תיכף לנטילה ברכה קאי על מים אחרונים הרי דבמים אחרונים לכ"ע צריך להיות תיכף לנטילה ברכה ולא יהיה הפסק ביניהם ועכ"פ מוכח מדברי הברייתא דעכ"פ המזיגה מקרי הפסק וא"כ במים אחרונים לכ"ע צריך למזוג תחלה ואח"כ ליטול ידיו. מיהו מסידור כו' פי' שסידר תחלה בסי' זה דין מים אחרוני' ובסי' קפ"א סידר דין הכוס משמע דכן ראוי להיות הנטילה קודם המזיגה וצ"ל דס"ל כמ"ש מ"א רסי' קס"ו דוק' מזיגה בחמין דצריך התבוננות שלא ירבה ושלא יחסור מקרי הפסקה ולא סתם מזיגה:

מ"מ בגמ' משמע כמ"ש רי"ו כנ"ל דמשמע דבכל מזיגה הוי הפסק:

(ס"ק א) אלא כו' שרי יש"ש וכ' שם הטעם דאחרוני' הבאים להעביר הזוהמא וא"כ כיון שרוחץ מתוך הכלי ניהו דהמים היו מעבירים הזוהמא מעל ידיו מ"מ שוב נדבקו המים עם הזוהמא בידיו משא"כ אמצעיים דהיינו בין גבינה לאכילת בשר דאין באים כ"א להעביר מאכל הדבוק בידיו מהני אפי' רוחץ תוך כלי דעכ"פ עובר המאכל מעל ידיו ושוב אין המאכל נדבק בידו:

(ג) (ס"ק ג) שהיד כו' שכריסו של תינוק נכווית וא"כ הגדול אין ידיו נכווית לפי שעור ידיו קשה ואפ"ה אסור לרחוץ בהם:

ורש"ל כו' בצוננים דאיכ' מ"ד בגמ' דס"ל הכי:

(ה) (ס"ק ה) לה' אחרונים כו' עיין בט"ז ס"ק ב':

(ו) (ס"ק ו) מנגב כו' דוקא המברך כו' וכ' שם בסי' יו"ד פכ"ה הטעם שאינו ראוי לברך ברכה השם בלי ניגוב ומשום הכון לקראת אלקיך ישראל אבל אחרים א"צ ניגוב עכ"ל וא"כ דוקא לדידהו שלא היה מברך כ"א א' והשאר יצאו בשמיעה כמ"ש סי' קפ"ג סעיף ו' אבל לפי מנהגינו עפמ"ש האחרונים שם שאפי' מזמנים יחד מ"מ כ"א מברך לעצמו א"כ כולם צריכים ניגוב אפי' למהרש"ל:

(ח) (ס"ק ח) יש כו' דליכא מלח סדומית האידנא אולם מהרש"ל פ' כל הבשר ססי' יו"ד כתב וז"ל כתב ר"י אומר הרמב"ם אע"פ שעכשיו אין לנו מלח סדומית יש מלח אחר כמלח סדומית ואם יעביר ידיו ע"ג עיניו יסמא את עיניו ע"כ. והוא היה אב לכל הטבעיים ע"כ נראה שאין להקל עכ"ל רש"ל:

(ט) (ס"ק ט) הוי כו' על היין וידיו מלוכלכות כו' אע"ג דהנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח היינו בסתם ידיו אבל כיון שהם מלוכלכות צריך ליטלן וכדלעיל סי' קנ"ח סעיף ה' אלא דשם כתב רמ"א מותר ליטול ובס"ח כתב דצריך לקנח:

(י) (ס"ק י) וצריך כו' וכ"כ היש"ש דנהג לשטף הכוס ורחץ כו' דהיינו אחר ששטף הכוס שפך המים ההם על ידיו דלא כמובן מלשון רש"ל שם שהיה רוחץ בעת השטיפה דהא כתב רש"ל גופי' הביאו מ"א בס"ק א' דאין לרחוץ מ"א מתוך הכלי:

ועמ"ש ס"א בשם רי"ו ר"ל שכתב די"ו שמוזגים הכוס ואח"כ נוטלים לידים ומרברי מהרש"ל נראה להיפך כיון שרחץ ידיו מן הכוס במי השטיפ' ע"כ ימזוג הכוס אחר הרחיצה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.