כף החיים/אורח חיים/קפא

כף החיים ‏ אורח חיים קפא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מים אחרונים חובה. דאיתא במס' ברכות דף נ"ג סוף ע"ב והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים וכו' והטעם אז"ל במס' חולין דף ק"ה ע"ב מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים ואמר אביי ומשתכח כי קורטא בכורא. ופרש"י ז"ל ואמרו חכמים (במס' ברכות דף מ' ע"א) על כל אכילתך אכול מלח וכיון דנגע במלח כי הדר יהיב ידיה אעיניה מסמי להו ולפיכך צריך לנטלן עכ"ל. והר' יונה כתב בפ' אלו דברים וז"ל אומר הרמב"ם ז"ל שאעפ"י שעכשיו אין לנו מלח סדומית יש לחוש מפני מלח אחר אחר שטבעה כמלח סדומית ואם יעביר ידיו ע"ג עיניו קודם נטילה יסמא את עיניו עכ"ל. ורי"ו כתב בשם רי"ד שאעפ"י שלא אכל מלח חובה ליטול ידיו משום דמים אחרונים (יומא פ"ג ע"ב) הרגו את הנפש עכ"ד. והב"ד ב"י. וזהו הטעמים לפי הפשט וכבר כתבנו בכ"מ כי כל דברי רז"ל הם ע"פ הסוד אלא שמלבישים אותם בדרך פשט כדי לשכך האוזן. ובזוה"ק פ' תרומה דף קנ"ד ע"ב גילה סוד מים האחרונים שכתב וז"ל דבתר דאכיל ב"נ ואתענג אצטריך למיהב חולקא דתמצית לההוא סטרא. ומאן איהו מים אחרונים ההוא זוהמא דידין דאצטריך למיהב לההוא סטרא חולקה דאצטריך ליה וע"ד ודאי אינון חובה. חובה אינון ובאתר דחובה שריין ואיהו חיובא על ב"נ למיהב ליה חולקה דא. וע"ד לא איצטריך לברכה עליה כלל דהא ברכה לאו איהו בההוא סטרא עכ"ל. וכ"כ בסה"מ פ' עקב וז"ל ענין מים אחרונים דע כי ס"א עומד על השלחן כנז' בזוהר פ' תרומה ויכול אז לשלוט עליו יותר משאר זמנים ובפרט בהיות האדם יחידי ואין שם ג' אנשים כדי לברך ברכת זימון כי ע"י ברכת זימון מסלק ס"א משה כנז' פ' בלק בעובדא דההוא ינוקא וצריך להזהר מאד בכוונות מים אחרונים כדי שלא יקטרג עליו אבל ע"י זו המתנה שנותן לו כנודע מסתלק הס"א והולך לו כי בתחלה היה אורח ואח"כ אם לא יכוין בבהע"ז היטב יעשה בעה"ב ויקטרג עליו ובפרט בהיותו יחידי בלי זימון כנז' עכ"ל וכוונת מים אחרונים כבר כתבנו אותה לעיל סימן זק"ן אות כ"א יעו"ש. נמצא שמים אחרונים יש בו חיוב הרבה לפי סודם של דברים שמגרש הס"א וע"כ הזהירו בו רז"ל ואמרו שהוא חובה. ומה"ט נ"ל דאין ליתן ידו על שפמו בעוד שהם לחות ממים האחרונים כיון דאלו המים חלק הס"א. ועיין עוד לקמן אות כ"ז ומ"ש לעיל סימן קנ"ח אות ו' יעו"ש:

ב

ב) וה"ה המודד מלת צריך נטילה כמ"ש בחולין שם ול"ד מידד אלא כיון דנגע במלח צריך נטילה דחיישינן שמא יתן ידיו על עיניו:

ג

ג) כתב רי"ו מוזגין הכוס ואח"כ נוטלין לידים. ומיהו מסידור הטור והש"ע משמע דנוטלין קודם ומ"מ בגמ' משמע כמ"ש רי"ו ואין סדר למשנת הטור. מ"א ריש הסימן ר"ז אות ו' קיצור ש"ע סימן מ"ה אות ב' ומיהו מ"ש מוזגין ל"ד דהא מזיגת כוס בהמ"ז בברכת הארץ כמ"ש לקמן סימן קפ"ג ס"ב יעו"ש. אלא ר"ל שמדיחין וממלאין ונותנין אותו לפני המברך קודם שנוטלין הידים:

ד

ד) שם מים אחרונים חובה ואין צריך לשפוך על ידו אלא פ"א. מרדכי פ' אלו דברים. וגם א"צ שיעור. ס' שלחן ארבע. ב"י עט"ז אות א' ר"ז אות ד' וכ"מ ממ"ש לעיל סימן זק"ן אות כ"א יעו"ש ועיין סו"ב אות א' שכתב בעת רחיצתך תאמר זה חלק אדם רשע מאלהים וכ"כ קצת מהאחרונים אבל הנלע"ד דאין כל אדם יוכל לומר זה דחיישינן שמא יתעוררו נגדו החיצונים וגם בדברי האר"י ז"ל לא נזכר שצ"ל זה וע"כ שב וא"ת עדיף:

ה

ה) כתב הר"י ז"ל בפ' אלו דברים י"א שלא הצריכו מים אחרונים אלא כשאוכל דבר הראוי ליקרב על גבי המזבח ואין זה כלום והר"ן ז"ל בפ' כ"ה כתב י"א שלא הצריכו מים אחרונים אלא בדבר שאינו קרב על גבי המזבח וכתב הב"ח ונקטינן דאידי ואידי בעי מים אחרונים ואין חילוק בין המברך לשומעים כולם צריכים ליטול ידיהם קודם בהמ"ז אם נזהרין במים אחרונים. שכנה"ג בהגב"י אות ב' עו"ת אות א' וכבר כתבנו לעיל אות א' דלדברי הזוה"ק והאר"י ז"ל כל שאכל כזית פת חל עליו חובת מים אחרונים כדי לגרש הס"א יעו"ש. וגם כתבנו לעיל סימן קנ"ח אות ג"ן דאף אם לא אכל כ"א רק פירות אם נתלכלכו ידיו מחמת המאכל צריך לרוחצם כדי לברך בנקיות יעו"ש:

ו

ו) יזהר שיהיו מים האחרונים מעט ולא ירבה בהם כי המה חלק הס"א ואם ידיו מזוהמות הרבה מן התבשיל וכן פיו ושפמו שצריך להם מים הרבה ברחיצתם טוב שירחצם קודם נטילת מים אחרונים אדעתא לאכול עוד אח"כ ויהיו אלו כמו מים אמצעיים וכן יעשה שאחר שירחצם יאכל חתיכת פת מן השלחן כדי שלא תהיה נחשבת רחיצה ההיא למים אחרונים ואחר שיאכל חתיכת הפת וכיוצא יטול מים אחרונים מעט ויברך בהמ"ז. בן א"ח פ' שלח לך אות ט' וכן כתב כף החיים סימן כ"ה אות ב':

ז

ז) שם מים אחרונים חובה ונראה דמ"מ אין החיוב עליו יותר ממים ראשונים דהיינו לפניו ד' מילין ולאחריו מיל כמ"ש לעיל ריש סימן קס"ג יעו"ש. ואם הוא רחוק יותר משיעור הנז' נ"ל דיש לנקות ידיו בעפר או בצרור כמ"ש לעיל סימן ד' סעיף כ"ב יעו"ש. ועיין לקמן אות כ"ו:

ח

ח) [סעיף ב'] אלא בכלי וכו'. ואם אין לו כלי מיוחד למים אחרונים או שמתעצל לקום ואין לו מי שישמשנו יכול לעשות בתוך הקערה של אוכל נפש הרקה כמ"ש בעיקרי הד"ט סימן ט' אות טו"ב אך טוב שיסירנה מעל פניו בעת הברכה ויניחנה מן הצד חוץ מהשלחן כף החיים שם אות ג' וכ"כ לעיל סימן קע"ג אות ט"ו יעו"ש:

ט

ט) שם אלא בכלי וכו'. ומ"מ אין לרחוץ ידיו מתוך הכלי ובאמצעיים שרי. יש"ש. מ"א סק"א וכתב שם הטעם דאחרונים באים להעביר הזוהמא וא"כ כיון שרוחץ מתוך הכלי נהי דהמים היו מעבירין הזוהמא מעל ידיו מ"מ שוב נדבקו המים עם הזוהמא בידיו משא"כ אמצעיים דהיינו בין גבינה לאכילת בשר דאין באין כ"א להעביר מאכל הדבוק בידיו מהני אפילו רוחץ תוך כלי דעכ"פ עובר המאכל מעל ידיו ושוב אין המאכל נדבק בידיו. מחה"ש. ולפ"ז נראה דאם היו מים רבים בענין שאף אם יחזרו המים לידיו לא יהיה בהם זוהמא אף במים אחרונים שרי לרחוץ מתוך הכלי מיהו לפי סודם של דברים שהם חלק הס"א נראה שצריך להיות דוקא ע"י שפיכה:

י

י) שם אלא בכלי וכו'. אבל א"צ כלי ליטול ממנו כמו גבי נט"י הראשונים. לבוש. ור"ל שאפי' כלי הפסול לנט"י הראשונים כמ"ש לעיל סימן קנ"ט כשר למים אחרונים. וכן כתב הכלבו סימן כ"ג בשם הראב"ד אלו דברים שבין ראשונים לאחרונים. ראשונים צריכין רביעית ואחרונים כדי שידיח בהם הידים. ראשונים אין נוטלין אלא מתוך כלי והאחרונים מכל דבר. וא"צ כח אדם. וחציצה אין פוסל בהם. וכל מים כשרים לאחרונים אף שנעשה בהם מלאכה ואף שהם עכורים הרבה ואין הפרה שותה מהני ואפי' חמי טבריא שהם מרים ראשונים אין נוטלין לחצאין אחרונים נוטלין לחצאין ראשונים שפשף בגופו או בכותל צריך נטילה אחרת אחרונים א"צ עכ"ד בקצרה. והביאו א"ר אות ג' וכתב דכולהו הלכתא נינהו וכן מבואר בתה"א ודלא כעו"ת שכתב בשם ש"ג קצת דברים היפך זה עכ"ל ועיין לקמן אות כ"ה:

יא

יא) שם מפני רוח רעה וכו'. ויש סכנה לעובר עליהם לבוש. סו"ב אות ב':

יב

יב) שם נוטל ע"ג עצים דקים וכו'. כדי שלא יתקבצו הרבה במקום אחד. לבוש. עו"ת אות ב' ולפ"ז משמע דאע"ג שלא נטל על גבי קרקע רו"ר שורה עליהם ואין לדרוס עליהם וא"כ אם נטל בכלי צריך לשפכו במקום שאין עוברים שם בני אדם כמו בנט"י שחרית אבל מדברי הש"ע דדוקא אם נוטל בקרקע רו"ר שורה עליהם אבל אם נטל בכלי או על דבר אחר אין רו"ר שורה עליהם וכ"נ דעת האחרונים כמ"ש באות שאח"ז ומ"מ לכתחלה יש ליזהר:

יג

יג) שם על גבי עצים דקים וכו'. או אבנים או קש. כלבו שם. וה"ה כל דבר שחוצץ בינו לקרקע. ס' החינוך. ומשמע דאפילו כשיש רצפה שרי דאין רו"ר שורה אלא על גבי קרקע. מ"א סק"ב. א"ר שם. סו"ב אות ג' ר"ז אות ב' בי"מ אות א' בן א"ח שם אות יו"ד. ומיהו כשיש כלי צריך בכלי דוקא. א"א סוף הסימן יעו"ש:

יד

יד) כתב החייט דבמקום שאין עוברים שם יכולים ליטול ע"ג קרקע ולכן נ"ל דתחת השלחן שרי ואע"ג שלפעמים מסלקין השלחן מ"מ יתנגבו ביני ביני. מ"א שם. א"ר שם. סו"ב שם. י"א בכגה"ט ר"ז שם. ח"א כלל מ"ו אות ג' בי"מ אות ב':

טו

טו) [סעיף ג'] אין נוטלין בחמין שהיד נכוית וכו'. וצ"ע אטו בשוטה עסקינן שיכוה ידיו. ובגמרא איתא שהיד סולדת בהן והוא כל שכריסו של תינוק נכוית הימנו כמ"ש סימן שי"ח סי"ד. מ"א סק"ג. ור"ל וא"כ הגדול אין ידיו נכוית לפי שעור ידיו קשה ואפ"ה אסור לרחוץ בהם. מחה"ש:

טז

טז) שם אין נוטלין בחמין וכו'. אבל פושרין שפיר דמי טור. לבוש. עט"ז ומיהו רש"ל פכ"ה סימן י"א פסק דדוקא בצוננין והביאו מ"א שם. א"ר אות ד' וכ"כ הרא"ה בס' החנוך מצוה ת"ל דמים אחרונים צ"ל מים קרים יעו"ש. והביאו היפ"ל אות ב' ואם היו חמין ונצטננו עיין בדברינו לעיל סימן ק"ס אות ל"ב שכתבנו דיש פלוגתא בזה יעו"ש ונראה דלמים אחרונים לכולא עלמא שרי:

יז

טוב) [סעיף ד'] א"צ ליטול אלא עד פרק שני וכו'. וטעמא לפי שאין מגיע למעלה משם לכלוך המאכל. ב"י. לבוש. מ"א סק"ד. והיינו שני פרקי האצבעות א"א אות ד' ח"א כלל מ"ו אות א' ואם המאכל מגיע למעלה מזה צריך לרחצו. כלבו שם. א"ר אות ה' מאמ"ר אות ד'. ומיהו בס' שלחן ארבע כתב שי"א שצריך ליטול עד מקום שהאצבעות כלים. והביאו ב"י וכ"כ לעיל סימן זק"ן אות כ"א בשם האר"י ז"ל שבמים האחרונים צריך ליטול י"ד פרקי היד דהיינו כל האצבעות שיש בהם י"ד פרקים כידוע וגם כתבנו שם הכוונות שלהם יעו"ש וכ"כ בסידור הרש"ש ז"ל יעו"ש. וכבר כתבנו לעיל סימן כ"ה אות ע"ה דדבר שלא נזכר בהדיא בגמרא ונחלקו בו הפו' דעת המקו' יכריע יעו"ש. וגם בדעת מרן ז"ל נמי י"ל אלו היה רואה דברי האר"י ז"ל בשה"מ היה פוסק כמותו וע"כ לענין דינא צריך ליטול כל האצבעות דהיינו עד כף היד כדברי האר"י ז"ל שכתב סודם של דברים:

יח

חי) [סעיף ו'] אם המסובין רבים עד חמשה וכו'. הטעם משום דחז"ל שיערו שא"צ זמן לעיין בבהמ"ז אלא כדי נטילת ארבעה ולפיכך במשך זמן שיטלו הארבעה יעיין בבהמ"ז. ב"י. עו"ת אות ד' ושמעינן מינה דהא דאמרינן תיכף לנט"י ברכה ל"ד תיכף ממש אלא בכדי שיעור זה. ומיהו אפשר למיפסק ממש בכדי לא מפסקינן אלא תכף לנטילה ברכה. ב"י בשם הרשב"א. עו"ת אות ד' ט"ז סק"ג. מ"א סק"ה:

יט

יט) שם מן המברך וכו'. ושוב אין מכבדין זה את זה. ב"י בשם הרא"ש ט"ז סק"ד. א"ר אות ז' וה"ה כשנוטלין ידיהם בין תבשיל לתבשיל אין מכבדין ל"ח פ"ג שאכלו אות ל"ד בשם תהר"י. זכ"ל אות מ':

כ

כ) שם ואם הם יותר וכו'. שאם היה המברך נוטל תחלה היה צריך להפסיק הרבה בין הנטילה לברכה שכן שיערו חכמים שדי לו בעיון הברכות אם ימתין בכדי שיטלו ד' ואם ימתין יותר הוי הפסק בין נטילה לברכה וכבר אמרו חז"ל תכף לנטילה ברכה והאי תכף ל"ד אלא בכדי שיוכל לעיין בברכות. לבוש. ומסיק הב"ח דאפילו בד"ת אין להפסיק בין נטילה של מים האחרונים לבהמ"ז יעו"ש. והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ד' עו"ת אות ה' א"ר אות ט' וכ"כ לעיל סימן קע"ט אות א' בשם האר"י ז"ל יעו"ש. וכתב מהר"א אזולאי בשם הירושלמי כל מי שתוכף לנט"י ברכה אין השטן מקטרג באותה סעודה והביאו הברכ"י אות ג' יעו"ש. ומיהו מזמור למנצח ופסוקי אברכה וכו' לא הוי הפסק כיון שהם לצורך הברכה וכמ"ש לעיל סימן זק"ן אות כ"ב בשם האר"י ז"ל יעו"ש:

כא

כא) שם ואם הם יותר וכו'. והאדנא שכולם מברכין כ"א בפ"ע ברכת המזון אע"ג שא' מברך בקול רם והם רבים אפילו הכי צריכין להמתין מלברך בהמ"ז בלחש עד שיתחיל המברך בקול רם משום ברכת הזימון ואע"ג דהוי יותר מכ"ב אמה וכדומה. מש"ז אות ג':

כב

כב) [סעיף ז'] אין מברכין שום ברכה וכו'. במרדכי פ' אלו דברים כתב דיחיד אינו מברך עליהם אבל ג' שאכלו שמזמנין צריך לברך. והביאו ד"מ אות ב' וגם י"א שאם היו ידיו מזוהמות מברך כמ"ש בטור אבל מסתמיות דברי הש"ע משמע דאפילו אם הם ג' או יותר שמברכין ברכת הזימון או שהיו ידיו מזוהמות אין לברך על מים אחרונים. וכ"מ מדברי הזוה"ק שהבאנו לעיל אות א' דהא דאין מברכין עליו משום שהוא חלק הס"א יעו"ש וא"כ לפ"ז לא שייך לחלק בין יחיד לרבים או לידים מזוהמות דבכל ענין אין לברך וכן עמא דבר:

כג

כג) [סעיף ח'] ולהרמב"ם מנגב וכו'. וביש"ש פכ"ה סימן יו"ד כתב דוקא המברך צריך לנגב ולא האחרים. מ"א סק"ו. והאדנא שכולם מברכין בלחש כולם צריכים לנגב. א"א אות ו' וכ"כ מחה"ש:

כד

כד) [סעיף ט'] בכל מיני משקין משמע אפילו ביין מותר מיהו בלבוש כתב חוץ מיין שאעפ"י שמנקה אין נוטלין בו משום בזיונו של יין וכ"כ הר"ז אות ח' ועיין לעיל סימן ק"ס סעיף י"ב והב"ח כתב דלא נהגינן לנקות הידים לא בשמן ולא ביין יעו"ש. וכ"כ העו"ת אות ו' ובנ"ץ האריך כאן וכתב ומיירי באין לו מים כ"א משקין אז מותר הא יש לי מים אין ליטול במשקין. א"א אות ט' וכ"כ מאמ"ר אות ז' יעו"ש. ח"א כלל מ"ו אות ב' חס"ל אות ח' בן א"ח פ' שלח לך אות י"א:

כה

כה) שם בכל מיני משקין. וה"ה במים הפסולין לראשונים. מ"א סק"ז ר"ז שם ח"א שם בי"מ אות ר' דה"ח אות ד' וכ"כ לעיל אות יו"ד יעו"ש. מיהו הריא"ז והב"ד בש"ג פ' אלו דברים כתב דכמו שבמים ראשונים אינם נוטלין אלא במים הראויים לשתיית בהמה וצריכין שיהיו מכח אדם אף מים אחרונים כיוצא בהם עכ"ד. והביאו כנה"ג בהגב"י. ונראה לענין דינא כיון דדעת האחרונים להתיר הכי נקטינן רק דלכתחלה יש ליזהר וכ"כ החס"ל אות ו':

כו

כו) ואם עבר ולא נטל יטול לאחר בהמ"ז. חס"ל אות ח' בן א"ח שם. ונראה דה"ה אם היה בדרך ולא היה לו מים ליטול וגם לא שאר משקין ובירך בהמ"ז דיטול אח"כ. ועיין לעיל אות ז':

כז

כז) [סעיף יוד'] יש שאין נוהגים ליטול וכו'. דליכא מלח סדומית האדנא ומשום ידים מזוהמות ליכא דאין מקפידין על כך טור בשם התו' מ"א סק"ח עט"ז אות ג' אמנם איתא בילקוט ראובני ס' ויקרא דאיוב לא עשה כס' מים אחרונים והא גרמא ליה היסורין יעו"ש. והביאו כף החיים סימן כ"ה אות ד' וכ"כ בשו"ת רבי יעקב ממרויש סימן כ"ה שהיה שואל ומשיבין לו מן השמים דמים ראשונים ואחרונים דבר שבקדושה הם וכל דבר שבקדושה המקיל בו מקילין ימיו ושנותיו עכ"ל. וכ"כ הברכ"י אות ז' בשם מהר"א אזולאי והביאו הזכ"ל אות מ' חס"ל אות א' כף החיים שם אות ח' ועי"ש אות ט' שדחה ס' האומרים אם יש זימון א"צ מ"א יעו"ש. ומ"ש המו"ק לחלק בין זמן התלמוד לזמנינו לפי שהיו אוכלים באצבעותיהם כבר השיב על דבריו הפתה"ד אות ג' והיפ"ל אות ג' יעו"ש וכ"מ מדברי הזוה"ק והאר"י ז"ל שכתבנו לעיל אות א' דלא יש חילוק ובכל ענין צריך ליטול יעו"ש:

כח

כח) שם לדידיה הוו ידים מזוהמות וכו'. אין ליתן לכתחלה לברך ברהמ"ז לקטוע אצבע או למוכי שחין דלא גרע מידים מזוהמות. חות יאיר סימן קע"ו. י"א בהגה"ט. זכ"ל אות מ' בי"מ בדיני מי המברך אות ב':

כט

כט) שם וצריך ליטול קודם וכו'. ואפילו רוצה לברך על היין וידיו מזוהמות צריך לקנחם קודם. ס"ח סימן נ"ח ותתנ"ג. מ"א סק"ט. זכ"ל שם וה"ה כל הברכות אם מזוהמות אסור לברך. א"א אות ט' וכ"כ לעיל סימן קנ"ח אות ג"ן יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---