מהר"צ חיות/מגילה/ג/א
מהר"צ חיות 
מגילה ג א
גמ' תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע. נ"ב הנה לפ"ז קשה לי איך תרגם אונקלוס ריש פ' תצא (דברים כא יב) ועשתה את צפרניה ותרבי ית טופרי הרי דעת ר' אליעזר בספרי שם ובש"ס יבמות (מ"ח ע"א) דתקוץ וא"כ תרגם אונקלוס שלא כשיטת ר' אליעזר וצ"ע:
שם יונתן מפי חגי זכריה ומלאכי. נ"ב אין הכוונה מה ששמע מפיהם דהרי חגי זכריה ומלאכי קדמו ליונתן תלמיד הלל הזקן יותר מן שלש מאות שנה רק הפי' שאסף בתרגומו הביאורים שהיו מקובלים בעל פה מן הנביאים הללו וכן הורגלו בכל עת לשמש בלשון זה (עי' ר"ה יט ע"ב קידושין מב ע"א יבמות טז ע"א) ועי' רמב"ם פ"י מהל' כלי המקדש ה"ב ולא יחגרו ביזע פי' יונתן מפי הנביאים ממקום שמזיע ע"ש:
שם משפחה ומשפחה למאי אתא. נ"ב ראוי להתעורר דבדברי ר"י בר חנינא לא נזכר רק משפחות כהונה ולויה מבטלין ובאין לשמוע מ"מ ואולם בדברי ר"י אמר רב וכן בברייתא נזכר ג"כ ישראל במעמדם. ונ"ל דהנה רבי יוסי בר חנינא קאי על המקרא לדרוש משפחה ומשפחה ופשיטא דלא משמע רק שתי משפחות ועוד דישראל אינם נקראים משפחה. מה שאין כן ר"י אמר רב וכן הברייתא דלא קאי על דרשת המקרא רק נקטו דבריהם לדינא תפסו שפיר בלשונם גם ישראל במעמדם דהרי ק"ו הוא ומה כהנים ולוים מבטלים מכ"ש ישראל וזה אמת. ועי' ג"כ פני יהושע כאן:
שם מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה. נ"ב חכם אחד[1] בתשובת מורי הגאון בית אפרים (סי' ס"ז) הקשה דאיך שייך לשון מבטלין תלמוד תורה דהרי קריאת מגילה נקראת גם כן תורה ואי דקאי על ההילוך הרי קיימא לן מגילה בזמנה קורין אותה ביחיד ע"ש.
ולי נראה כיון דאמרינן (לקמן ה ע"ב) רבי בטברי' הוה ונהי דלרבי פשיטא ליה דמוקף חומה מימות יהושע בן נון הוא מכל מקום מספקא ליה ואפשר עוד לשאר בית רבי דמספקי להו וקרי בי"ד ובט"ו ואם כן לא הוי מגילה בזמנה ושוב נופל שפיר לשון מבטלין תלמוד תורה היינו על ההליכה דלא היה ידוע להם זמנה:
רש"י ד"ה וישראל במעמדם. תשמרו להקריב לי במועדו האיך שומר. נ"ב דברי רש"י הללו תמוהים דהרי ממקום שהביא רש"י (תענית כו ע"א) לא דייקו הן במשנה והן בברייתא מלשון תשמרו רק מקרא אחרינא דכתיב צו את בני ישראל את קרבני לחמי ואיך קרבנו של אדם קרב ע"ש וצע"ג:
- ↑ הוא הג"מ רבי יעקבקא סג"ל לנדא בן הנודע ביהודה.