חתם סופר/מגילה/ג/א

חתם סופר מגילה ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולא הוו ידעי הי באמצע תיבה והי בסוף תיבה. יל"ד הול"ל הי בתחלת תיבה ומ"ש אמצע דנקט ונ"ל ליישב ג"כ ק' רש"י ותו' דה"ל לשנויי ר"ח בסתומות ור' ירמי' בפתוחות עכנ"ל דמדר"ח מוכח דשניהם היו כבר מאז ומוכח ג"כ דאין סתומה בתחלת תיבה אך הי באמצע לא הוו ידעי לכן משני הי באמצע תיבה דוקא דהנה מה משמיענו ר"ח דשתים אלו עמדו בנס אלא משום שהם מרמזים על התורה כמ"ש במדרש תרומה תורה מ שניתנה למ' יום אם תחשוב ג"פ מ' יום שהיה בהר הרי ק"כ גי' סמ"ך במילואו לכן ב' אלו עמדו בנס להורות כי התורה אין לה התחברות ושייכות לעה"ז כ"א ע"ד נס זהו כוונת דברי ר"ח אלא דקשה א"כ דחשבי' סמ"ך במילואו גם המ"ם תחשוב במילואו לשמנים ולאיזה חשבון תרמוז והתי' לזה הוא כך ס' היא אות הראשונה של תיבת סמ"ך ומושכת אחריה מ"ך וה"ל ק"ך משא"כ ם' סתומה הוא אות אחרונה של תיבת מ"ם ואינה מושכת כלום ואינה עולה כ"א לחשבון ארבעים וא"ש וא"כ מוכח מזה אעפ"י דר"ח מיירי מסתומה מ"מ ע"כ מוכח שהיה אז פתוחה והיא באה דוקא בתחלת התיבה דאלת"ה א"כ כשתכתוב ס' במילואו ע"כ תכתוב שני ממין וה"ל פ' אע"כ מ' תחלה ואחרי' ס' ומוכח הכל ופריך שפיר והוצרך לשנויי מ"מ לא הוה ידעי כשבאים ג' אותיות כגון שמה אי כותבי' באמצע פתוחה או סתומה וק"ל:

אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמרה יל"ד טובא דהא אי הוה כתיב כמספד הדדרמון וכמספד בקעת מגידו שפיר הוה ידעי' הספדו של הדדרמון הי' אצל אחאב ובקעת מגדו היינו יאשי' ומה מקרא חסר עכשיו רק תיבת כמספד השני ובא התרגום והוסיף עליו זה התיבה ובאמת כה"ג מצינו טובא שתיבה א' מושכת אחרת עמה ומאי רבותא דיהונתן מעתה ועוד מאי סתרי תורה יש בזה הלא מקראות כאלו חסרי פשט ישנם בנביאי' טובא ומ"ש דנקט קרא דזכרי' דוקא תו יל"ד על הפסוק דרוצה להפליג ההספד הי' לו להפליגו כהספדו של מרע"ה או אהרן הכהן דכתי' ויבכו אותו כל בית ישראל ועוד קשה הא הספדו של אחאב הי' רנה דכתי' ויעבור הרנה בקרב המחנה ומני' ילפי' באבוד רשעים רנה ושמעתי מאמ"ו בעה"מ ס' הפלאה נ"י דבפ' החליל קאמר הש"ס דהאי הספידא יהיה בשחיטת היצה"ר הללו בוכים והללו בוכים ולא יצויר הספד שיהיו הרשעים וגם הצדיקים בוכים דהרשעים בוכים באבוד רשע והצדיקים בוכים בהעדר הצדיק ח"ו לכן קאמר ביום ההוא יהיה הספד נפלא מצורף משני הספדים כהספדו של אחאב שספדוהו הרשעים וכהספדו של יאשי' שהספדוהו הצדיקים ודפח"ח. מ"מ למ"ד התם בסוכה דההספד הוא על משיח בן יוסף לא שייך הנ"ל הדק"ל וי"ל דהנה ידוע ענין משיח ב"י הוא בהיות לפנים בישראל נתחלקו לב' ממלכות ומלכי ישראל נקראו ע"ש יוסף הרשיעו מאוד אין בהם עושה טוב גם אחד ע"כ לע"ל יעמיד משיח א' מבניהם צדיק ונשגב והוא יהרג על קידוש שמו הגדול לכפר על אחיו ומשם יקבל בן דוד המלכות הכללי על כל ישראל ולא יחצו עוד לב' ממלכות והנה מאז במות מלך ישראל לא הספידוהו בית יהודה כי מה להם ולו ומכ"ש כי רובם היו צדיקים ומלכי ישראל רשעים היו וכן בהיפוך משא"כ לע"ל אצל זה ההספד מיתת הצדיק הגדול הזה יהיו כולם שוים כמבואר בקרא וספדו בית דוד ע"ש והנה אמרו חכמי המחקר כי ידיעת ההפכים א' ועד"מ אם נאמר זה שמח שמחה נפלאה במיתת רשע עריץ הוה ממש כאלו אומר שספד הספד גדול במיתת צדיק גדול והכל חד לכן כיון דההספד היותר גדול שבכל מלכי יהודה הצדיקים הוא הספדו של יאשי' בן אמון דכתיב אמרו עליו השרים בקינותיהם וירמ' קנן עליו איכה יועם ובהיפך זה מצינו שמחה במות אחאב אפי' אנשי ישראל שמחו עליו דכתי' ויעבר הרנה בקרב המחנה והרי ידיעת ההפכים א' כשם שנוכל לומר אנשי אחאב שמחו במיתתו כך נוכל לומר שספדו הספד גדול על מיתת יאשי' אעפ"י שלא הי' בדור ההוא כלל מ"מ הכל א' כנ"ל ויאשי' בצדקתו ואחאב ברשעת מקבלים זא"ז והא"ש דלא מצינו כהספד שיהי' שוים שני המשפחות בית ישראל ובית דוד על מלך א' כמו שיהי' לע"ל על משיח ב"י הצדיק לכן אמר יגדל המספד כי גדול ונפלא הוא ולא מצינו כיוצא בו רק על צד הקירוב והוא כהספדו של הדדרמון אשר גרם הספד בבקעת מגדו כי שמחתו אשר גרם בהריגת אחאב היינו ממש כהספד בבקעת מגדו על מיתת מלך יהודה וא"ש הכל כפשוטו ולא נצטרך לדברי יהונתן בן עוזיאל ששני הספדים הי' ונוסף תיבה א' במקרא וגם צריך להכניס סוד גדול במקרא לפרשו על מיתת יצ"ה דוקא כדברי אמ"ו הנ"ל הללו והללו בוכים כי זה ענין של מיתת יצ"ה איננו מובן כפשוטו והוא סוד מסתרי התורה בענין עירוב המדות וברורן ולדברינו יהי' הכל כפשוטו אך מה נעשה הרי יהונתן ב"ע אמר תרגום שלו מפי חגי זכרי' ומלאכי והרי מקרא זה בזכרי' נאמר והרי זכרי' הבין וידע דברי עצמו יותר ממה שנפרש אנחנו בו והא"ש דחז"ל שגלה סתרי תורה וגם דברי ר' יוסף צודקים דלא ידע לפרשו אלולי תרגומו כי הי' טועה בפירושו לפרשו כפשוטו כנ"ל והאמת כפי' יהונתן וא"ש הכל ודוק:

משפחה ומשפחה להביא משפחות כהונה ולוי'. ואין להק' אימא לרבות ת"ח שיתבטלו מת"ת דקיל מעבודה ומנ"ל לכהני' שיבטלו מעבודתן י"ל דמשפחה שייך אכהני' ולוי' דוקא וא"כ צריך לומר הא דנקט וישראל במעמדן שגירות לישנא נקט. ויש לעיין מ"ט מבטלין עבודתן למה לא יקדימו קריאתן לי"א י"ב וי"ג אותן הכהנים שיהי' משמרתן בפורי' יקדימו ויקראו ומכ"ש ירושלם שהיא מוקפת וזמנה בט"ו א"כ אותן הכהני' יקדימו ליום י"ד שהוא זמן קריאה לרוב העולם וק"ו מכפרי' שמשום הספקת מים ומזון נתנו להם להקדי' לי"א כ"ש שמשום עבודה יקדימו לי"ד שהוא זמן קריאה לרוב העולם וי"ל כדלקמן י"ט א' כיון שהם בעיר המוקפת ביום ט"ו צריכי' לחזור ולקרות עמהם אעפ"י שכבר קראו וק"ל:

תוד"ה מבטלין כו' נלע"ד כוונת התו' דאין שום סברא לדחות מ"ע דאורי' מפני מקרא מגלה וע"כ ביש שהות לעביד עבודה ואפ"ה שייך דחי' משום שדוחין מצות עשה של זריזין מקדימין לעבודה וזריזין מקדימין בתחלה למגלה בציבור משום פרסומא ניסא וא"ל שגם הציבור ימתינו על הכהנים י"ל דרבי' עדיפא אפי' במצוה דרבנן כדמוכח בברכות גבי ר"א ששחרר עבדו ע"ש בתו' אע"ג דעבודה נמי מיקרי מצוה דרבי' עי' בביצה גבי ונתקלקלו הלוים בשיר כו' וק"ל:

והיכי עביד הכי. נלע"ד דבלא"ה לא הוה מצי להקשות ולהוכיח דת"ת עדיף מעבודה משום דהי' מוכח דע"כ ליתא להך דרשא דעתה באתי דאיך לא הי' חשש שזהו שד אע"כ הי' בטוח בעבודה ות"ת שלו שאז אין שליטה למזיק כידוע לכן מקדים דהא דלא חשש לשד משום שאמר שר צבא ה' ולא מפקי שם שמים לבטלה וא"כ איתא להך דרשא ושפיר הקשה ודוק:

שר צבא ה' עתה באתי. בשמעתין דהמלאך בא לענשו על ביטול תורה ופשטא דקרא לא משמע כן אלא לסייעו אתא ויש לישב עפ"י מדרשי חז"ל שזה המלאך הי' מט"ט שר הפנים שכבר דחאו משה ואמר להקב"ה אם אין פניך הולכי' אל תעלנו מזה וגם יהושע רצה לדחותו ואמר המלאך רבך דחני ואתה מבקש לדחני וא"כ י"ל שזה הי' ענשו על ביטול תורה שיהי' ההתנהגות מעתה ע"י מלאך ולא ע"י השכינה בעצמה וזהו מרומז בתשובתו עתה באתי בשביל ועתה כתבו לכם השירה הזאת כמ"ש תו' פי' בשידוע שאלו זכינו לנבואת פנים אל פנים בלי אמצעי כמשה רבינו לא היינו צריכי' לכתיבת התורה כלל וע"ז אנו משתוקקים ישקני מנשיק' פיהו אבל כיון דנסתלקה נבואת פא"פ ולא נתנבאו אלא ע"י אמצעי ע"כ הוצרכו לכתוב תורת משה והיינו דרמז עתה כתבו לכם ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף