מראי מקומות/מגילה/ג/א
שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה[עריכה]
מאי שנא משאר מצוה עוברת[עריכה]
המפרשים התקשו בדברי הגמרא, שהלא פסק הרמב"ם (ת"ת פ"ג) שכל מצוה עוברת שאי אפשר לעשותה בידי אחרים, דין הוא שמפסיקין מתלמוד תורה לעשותה. וצ"ב מה נתחדש בדין קריאת המגילה יותר משאר מצוה עוברת.
הריטב"א יישב שחידוש הגמרא הוא שאף באופן שיכול לקרות המגילה לעצמו, מכל מקום חייב לקיים מצות הקריאה ברוב עם בציבור, אף שמבטל בכך מלימוד תורה.
מדוע חשיב ביטול תורה והלא מגילה מכ"ד כתבי הקודש[עריכה]
עוד התקשו המפרשים מדוע נוקטת הגמרא בלשון מבטלין תלמוד תורה והלא אף קריאת המגילה תורה היא שהרי היא מכ"ד כתבי הקודש.
בערוך השולחן (סימן תרפז) יישב שכוונת הגמרא להליכה לבית הכנסת שבאותה שעה מבטל תורה ואינו לומד.
בשו"ת בית אפרים (או"ח סימן סח) יישב שלא ניתנה מגילת אסתר ליכתב אלא למצוות קריאה בלבד אך לא על מנת ללמוד בה. והיינו שבקריאת המגילה אין מקיימים מצוות תלמוד תורה אלא רק קיום מצוות קריאת מגילה.
- ותמה על דבריו האבני נזר (או"ח סימן תקיז) וכי בחינם טרחו חכמי הש"ס לדרוש את המגילה, אלא ודאי שמקיימים בכך מצוות תלמוד תורה. והוסיף: ולא אאמין שיצאו דברים אלו מפי אותו צדיק.
רבי שלמה קלוגר (תרפ"ז) יישב עיקר הקושיא למאן דאמר מצוות צריכות כוונה, שאי אפשר לקיים באותה שעה שתי מצוות, שמאחר שמכוון למצווה זו על כרחך מבטלת הכוונה את קיום המצווה האחרת.
הרש"ש מיישב שכוונת הגמרא באופן שהרב לא שמע קריאת המגילה ותלמידיו שמעו, והולך לשמוע קריאתה אף שעי"ז יהיו התלמידים בטלים.
בספר ברכת אברהם יישב שקריאת המגילה אף שמקיים בה מצוות תלמוד תורה מכל מקום הוה ביטול תלמוד תורה באיכות ולכן חשיב "מבטלין תלמוד תורה".