ביאור הגר"א/אורח חיים/תקמח

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקמח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א הקובר כו'. שם כ' א':

ב

ס"ב במקומות כו'. בה"ג והביאו הרא"ש וכל הפוסקים דלא עדיף משבת אע"ג שאינו נוהג עולה והטעם כ' בה"ג דשבת אף שנאמר בו עונג לא נאמר בו שמחה ע"ש:

אם כו'. שם כ' בטור דעולה:

ג

אם היה כו'. שהקשו על בה"ג מכתובות שאמר שם מכניסין את המת כו' ואי יום ראשון דאורייתא היאך מקילין ביום ראשון ותי' הרא"ש דאין אבילות מדאורייתא אלא יום מיתה וקבורה וכמ"ש בזבחים ק' א' רב מרי אמר כו' ושם קוברים ביום המחרת ולכך מותר בתשמיש ביום המיתה וכן יום הקבורה נדחה מפני שבעת ימי המשתה:

הואיל כו'. בה"ג וכמש"ש י"ד ב' אבל אינו נוהג אבילותו ברגל אי כו' אתי עשה כו' ודוקא ביו"ט ראשון וחה"מ אבל בי"ט אחרון ל"ל עשה כיון שהוא מדרבנן:

ואבילות יום כו'. כמ"ש הרי"ף בספ"ב דברכות דיום ראשון דאורייתא ושאר ימים אפילו לילה הראשונה מדרבנן כמש"ש בגמרא מ"ט דר"נ קסבר כו' ובספ"ט דפסחים אונן טובל כו' קסבר אנינות לילה דרבנן כו' וכן בפי"ב דזבחים ס"ל לר"ש ורבי דאנינות לילה דרבנן ור"י ס"ל דאורייתא ומ"ש במ"ק שם אי אבלות דמעיקרא אתי עשה כו' לרווחא דמילתא אפילו למ"ד אנינות לילה מדאורייתא ומת בערב הרגל וז"ש בס"ב דמונה מיו"ט השני כיון שאינו ביום המיתה הוא גם כן דרבנן:

אבל אם כו'. רמב"ם וכמ"ש בפ"ק די"ט מי לא מודה ריב"ז כו' ובספ"ג דעירובין ע"ש ושם:

ויש חולקין כו'. דמ"ש אנינות יום ראשון דאורייתא לד"ה היינו לענין אכילת קדשים ומ"ש בברכות שם קסבר כו' ה"ק כיון דמדרבנן הוא לענין אכילת קדשים מקילינן נמי לענין אבילות ובלא"ה לא היה מקיל וכן אנינות קודם שיקבר המת לענין שאסור בו הוא גם כן מדרבנן ואין ענין לאנינות דאורייתא וראייתם מדאמרינן בבכורות מ"ט א' ולענין אבל אינו כן דא"ש הלכה כו' ואם איתא ביום ראשון שהוא דאוריי' ה"ל להחמיר בספקו וכן כל הקולות דמקילין באבל והא דקאמר אתי עשה לאו מדאורייתא אלא עשה דרבנן כמ"ש בר"ה בפ"ד מ"ט שבתון עשה כו' ואעפ"י שאינו אלא משום שבות וכן טבול יום הנכנס למחנה לויה עובר בעשה שאמרו בזבחים גם כן מדרבנן כמ"ש בפסחים ובריש יבמות:

ד

ס"ד זה שאמרנו כו'. כתובות ד' א' ועתוס' שם ד"ה א"ר יוחנן והרמב"ן בסת"ה מביא ראיה מן הירושלמי ע"ש:

מיהו כו'. אע"ג שבחתן שם אמרו הוא ישן כו' ומשוי שם מועד וחתן כנ"ל הא אמרו רב אשי אמר מי קמדמית כו' כיון דאקילו בה רבנן כו' ופירש הרא"ש משום דאקילו בה הרבה שהתירו להכניס המת לחדר כו' ובועל כו' משא"כ כאן ע"ש:

ה

ס"ה אע"פ שאין כו'. ירושלמי פ"ג דברכות תני אם רצה כו' וכמו שפירש הרא"ש ברכות שם ופ"ג דמ"ק סימן ק"א ע"ש:

ו

ס"ו בבתיהם. רי"ו וכמש"ש היתה מלאכתו ביד אחרים כו' אלא דשם דוקא בקבולת שקיל קודם אבילותו ודלא כתו' שם י"ט ב' ד"ה ומלאכתו כו':

מנין הימים. שם כ' א' שלשה ימים האחרונים אין רבים כו':

ז

ס"ז וימי הרגל כו' הרי כו'. שם כ"ד ב':

ח

ס"ח וא"צ כו' ר"ל אף לס' ראשונה שבס"י שלרחוץ אסור עד הלילה כאן מותר כמש"ש הכל מודים כשחל שלישי כו' עד הערב וכפרש"י שם וש"מ דכאן לאבא שאול מותר ביום ומ"ש סמוך לערב היינו לסברא ראשונה שם אבל לסברא האחרונה שם צ"ל דכאן מותר אף בבוקר וכמש"ש תוס' שם ד"ה שאסור ועמש"ש:

ואצ"ל כו'. דבזה אף רבנן מודי כמ"ש שם:

אבל בתוך הרגל כו'. שם י"ז ב':

ואם חל כו'. שם:

ט

ס"ט הא דרגל כו'. עתוס' שם כ"ב ב' ד"ה עד כו':

י

ס"י ואם חל כו'. שם י"ט ב' הכל מודים וכ' בה"ג דל"ד שלישי דה"ה שאר ימים לבר משביעי והא דנקט שלישי משום דלת"ק קודם שלישי הרגל אינו מבטל כמש"ש ועתוס' שם והרא"ש:

מותר כו' אבל כו'. כפרש"י שם ד"ה שאסור כו' והקשו תוס' שם מ"ש מיום השביעי דאמרינן מקצת יום ככולו ומותר בגזירת שלשים ביום דאמרי' מגלח בערב הרגל ותי' הראב"ד שאני רחיצה דאפשר בלילה וז"ש מותר לכבס ולא כו':

ויש מתירין. כפירוש דל"ד עד הערב אלא עד אחר תפלת כו':

ולדידן כו'. כנ"ל דלהכי לא נקט יום א' או ב' וכן להכי לא נקט אלא רחיצה:

יא

סי"א ר"ה וי"כ כו'. שם כ"ד ב' אדבריה כו' אע"ג שאמרו שם אנא מסתברא אמרו כו' מ"מ כן הלכה כמ"ש בס"פ יוצא דופן ע"ש:

יד

סי"ד ומגלה כו' וה"ה כו'. ומש"ש הרי כאו י"ד לענין שבוע שלישית כמ"ש בי"ד סימן שצ"ט סי"ב:

יז

סי"ז אלא שבשבת כו'. כמו בקובר ברגל אף שאינו עולה וכן בחתן:

יח

סי"ח שמע שמועה דחוקה כו'. דא"צ לנהוג בדיני אבילות אלא לסימן בעלמא ונוהג בלילה וע' ברא"ש סימן ע"ו בשם הרמב"ן ודייק שם ממ"ש ש"מ אבל אסור בנעילת הסנדל ר"ל דאינו אסור אלא בנעילת הסנדל ע"ש:

יט

סי"ט שמע כו'. ע' תוס' שם י"ז ב' ד"ה כשחל כו' וכן אוקמינן בירושלמי שם פ"ג הלכה ה' לחד אוקימתא דאמר שם חל יום השמיני שלו להיות בשבת מגלח ע"ש היך אפשר תיפתר שגררתו חיה ונתייאשו מלבקש כו' אית דאמרי שבאתה לו שמועה קרובה בשבת:

אם כו' שאין הרגל כו'. כמש"ש כ"ד ב' הלכך יום א' לפני החג כו' וכנ"ל סט"ז ואף שעלו קודם לשמיני עצרת י"ד יום אינה מבטלת גזירת שלשים הואיל ולא נהג גזירת ל' כלל וכ"ש במי שלא ידע כלל ועוד שאם שמע ביום ל' אע"ג דאמרינן מקצת יום ככולו ולא אמרינן לזה שהיו שמועה רחוקה וראיה ממ"ש שמע שמועה קרובה בשבת ולמ"ש כו' וע"כ ששבת הוא יום שלשים דאי יום כ"ט היאך נעשית במ"ש רחוקה הא עדיין גזירת שלשים עליו בתחילת ליל מ"ש אף כל הלילה ואמרו שם שמע שמועה קרובה במוצאי רגל ולמוצאי רגל כו' ואם איתא היאך משכחת להאי אי במת שבעה קודם רגל אפילו ברגל רחוקה היא לזאת הסברא ואי בתוך שבעה אפילו לאחר הרגל קרובה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.