דרישה/אורח חיים/תקמח

דרישה ‏ אורח חיים תקמח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ב"י בד"ה מ"ש שאין אבילות כו' הביא לשון הרא"ש וסוף דבריו ומיהו בהא פליג ירושלמי אגמרא דידן דמשמע התם אפילו בשבת כו' וי"א דגמרא דידן איירי בשחרית והתם איירי לעת ערב דשייך אז למימר דמחשיכין על התחום ולא בשחרית ואח"כ כתב ול"נ דודאי בחול שיכול לעשות צרכי המת כו' ע"ש וצ"ע דהא לא הוסיף בתירוצו ממה שתירצו י"א והכל עולה בקנה א'.

מ"ש ב"י בד"ה והוי יודע כו' וז"ל וע"פ זה היה אפשר לומר דליכא פלוגתא בין בה"ג לרבינו תם לענין דינא ומ"ש בה"ג הקובר מתו בי"ט האחרון נוהג בו אבילות היינו דברים שבצינעא דאילו מת בשאר ימי הרגל אינו נוהג אפילו דברים שבצינעא ולעד"נ דלא אפשר כלל לומר הכי כיון דטעמא דבה"ג דיום ראשון הוא דאורייתא כמ"ש בה"ג בהדיא והביאו ב"י בריש סי' זה וא"כ היאך אפשר לומר לבה"ג דבי"ט האחרון אינו נוהג אלא דברים שבצונעא ובשאר ימות הרגל אינו נוהג כלל כיון דיום ראשון דאורייתא יש לו לנהוג אפי' דברים של פרהסיא.

ב"י בד"ה ואם נהג כו' ז"ל ל' רבינו אינו מכוון כו' ולעד"נ דלשון רבינו הוי מכוון שפיר וסובר רבינו דטפי הוי רבותא כשחל יום שמיני בשבת ערב הרגל משביעי' שחל להיות ערב הרגל וטעם סברא זו הוא ע"פ מ"ש ב"י עצמו בסימן זה בד"ה ומ"ש רבינו אם חל יום א' שכתב דטפי יש להתיר כשחל יום שלישי בערב הרגל מבשביעי שחל להיות בשבת ערב הרגל דשאני התם גבי שביעי שחל להיות בשבת ערב הרגל לכך אסרו לגלח ביום ששי כיון דלמחר אכתי לאו רגל הוא הילכך לא מצי לבטל איסור התגלחת משא"כ ביום הסמוך לרגל ממש דמפני כבוד הרגל מבטל מיניה איסור תגלחת כו' וכה"ג יש לפרש דברי רבינו הכא ג"כ דלרבותא כתב וכי אם חל יום ח' בשבת ערב הרגל ר"ל לא מיבעיא כשחל יום ז' ערב הרגל דמותר לגלח כיון דהוי סמוך ממש לפני הרגל משום כבוד הרגל התירו אלא אפי' כשחל יום ח' בשבת ערב הרגל אפ"ה מותר לגלח בע"ש אע"ג דלמחרת לא הוי רגל מ"מ כיון דע"ש יום שביעי הוא מותר לגלח ואע"ג דבגמרא משמע איפכא דטפי הוי רבותא יום שביעי מיום ח' שחל להיות בשבת ערב הרגל יש לומר דסברא זו הוא אליבא דת"ק דפליג אאבא שאול וסובר דלא אמרינן מקצת היום ככולו ולא אמרינן דרגל מבטל ממנו שלשים לכך הוי רבותא טפי בח' שחל להיות בשבת ערב הרגל דלא צריך למימר מקצת היום ככולו ולכך מודים חכמים בזה אבל רבינו כתב לפי מאי דאיפסק הלכה כאבא שאול דאמר מקצת היום ככולו וא"כ הוי רבותא טפי בח' שחל להיות בשבת ערב הרגל ולא הוי ע"ש סמוך לרגל ואפ"ה מותר לגלח כנ"ל ליישב דברי רבינו: מ"ש ב"י בד"ה ומ"ש רבינו ואם חל יום ראשון כו' ולפיכך היה נ"ל שט"ס יש בדברי רבינו וצריך למחוק ולספר כו' וע"ש והאריך הרבה לתמוה על רבינו ולעד"נ דגירסת הרא"ף הוא עיקר דגרס ואם חל יום שביעי או יום ו' שלו בערב הרגל ולפ"ז נראה ליישב דברי רבינו דמה דנקט חל ו' שלו להיות ברגל לאו משום התירא דלגלח נקיט דלספר ודאי אסור עד תשלום ל' יום דכל שקבר את מתו פחות משבעה ימים לפני הרגל לא בטלה ממנו גזירת ל' אלא משום היתירא דלכבס שהזכיר אח"כ נקט ולצדדין קתני וה"ק אם חל יום שביעי שלו או יום ו' שלו מותר לספר ר"ל ביום שביעי ולכבס אפי' ביום ו' וכה"ג כתב ב"י בהדיא ליישב דברי הרמב"ם בסי' תקל"א ע"ש כן נראה ברור בעיני:

מעבר לתחילת הדף ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.