לבושי שרד/אורח חיים/תקמח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תקמח

ש"ע ס"א בתוך הרגל. בין ביו"ט בין בחול המועד.

מג"א סק"א כמו שכ' סי"ו ר"ל כמו בסי"ו בנקבר קודם החג נחשב שמיני עצרת שבעה ימים לענין גזירת שלשים ה"נ בנקבר ברגל דאע"ג דאחר הרגל מתחיל האבילות מכל מקום שמיני עצרת נחש' שבעה ימים לענין ל' וכ"מ דעת הש"ך בי"ד סימן שצ"ט סק"ו אבל הג"מ מחלק דאין שמ"ע נחש' לז' ימים אא"כ נקבר קודם הרגל וכן פסק הט"ז בי"ד שם סק"ד ובסימן זה סק"ד:

שם דדמי לשגג ולא נהג. דין שגג ולא נהג אבילות הוא בסימן זה ס"ו ואינו מובן ראייתו משום דהא שם לא כ' בש"ע רק שאין הרגל מבשל האבילות ודינו כדין קובר מתו ברגל ע"ש וזהו לכ"ע גם בקובר מתו ברגל דאין שמיני עצרת מבטל האבילות אבל שיהיה שמ"ע נחש' לענין ל' לז' ימים או לא אין מבואר וכמדומה דלהמ"ב ורש"ל גם שם נחש' לז' ימים כיון שכ' שם שדינו כדין קובר מתו ברגל וצ"ע:

הג"ה ס"ב עיין בי"ד סימן שצ"ט צ"ע דלא נזכר שם מזה כלום:

ס"ג יו"ט האחרון. משא"כ י"ט שני של גליות בתחילת פסח או חג לא גרע מח"ה ופשוט:

שם יום ראשון של תורה דוקא כשהוא יום מיתה וקבורה הוא מן התורה.

סק"ג מ"א ז' מתי מצוה. שהם מפורשים בתורה אבל אותם שהוסיפו עליהם בי"ד סימן שע"ד אין אבלותם אלא דרבנן. כ"כ בי"ד סימן שנ"ט סי"ג:

סק"ו בבשר ויין. דין אנינות הוא כ"ז שלא נקבר:

סק"ז אין רוצים. דלאו ברצונו תליא מילתא דכל שאפשר לו לקוברו חיי' להטפל בקבורתו וחל עליו אנינות ולכן מ"ש בש"ע ואינו רוצה היינו שאין יכולת בידו ומ"ש בש"ע אחר כך והוא רוצה לקוברו היינו שיש יכולת בידו מיהו ק"ק במ"ש בש"ע בסמוך גם בי"ט שני לשון זה והוא רוצה לקברו וזה מיותר כיון שמותר לקוברו חל עליו אנינות אף על פי שיש לו איזה אונס שאינו יכול לקוברו בו ביום. וכן משמע מלשון המחבר בי"ד סימן שמ"א ס"א דבי"ט א' כ' אם רוצה לקוברו ע"י עממין נוהג אנינות ובי"ט שני לא כ' אם רוצה אלא כ' דכיון שהוא בעצמו יכול (ר"ל מותר) לקוברו חל עליו אנינות ועי' לעיל תקכ"ו ס"ד ודוחק לומר דמ"ש הש"ע כאן בי"ט שני אם רוצה לקוברו בא למעט אונס גמור כגון מת בתפיסה וכהאי גוונא כמבואר בי"ד סימן שמ"א דלמה לו לאשמעינן דינים אלו בי"ט כיון דבחול נמי דינא הכי וצ"ע קצת. ודע דכל דברי הש"ע בסעיף זה הוא מהרא"ש במועד קטן דכ"ג ושם לא כ' אם רוצים לקבור רק בי"ט ראשון אבל בי"ט ב' כ' סתם דחל אנינות ע"ש:

סק"ח בלילה שלפניו. כיון שאין דרך לקבור בלילה כ"כ ט"ז בי"ד סימן שמ"א סק"ג:

שם שנוהגין לעשות כמבואר לעיל ס"מן תקכ"ו ס"ד בהגה אם כן אינו כחול ממש ולכן עכ"פ בלילה יש להקל:

שם אפילו אינו רוצה. כבר כתבתי בזה בסק"ו ע"ש:

הג"ה ס"ח הרחיצה לדידן. נתבאר בי"ד סימן שפ"א דלהמחבר אין אסור רחיצה רק כל שבעה ורמ"א שם כ' דהמנהג לאסור כל שלשים:

שם צריך להמתין יש לומר אף לסברא הראשונה בס"ג דאם חל יום ה' או ו' בערב הרגל לא ירחץ עד הלילה אבל בדין זה שחל שביעי בערב הרגל מודים:

ס"ט עד שיגערו בו ר"ל דאסור כל י"ב חודש עד שיגערו ואין הרגל מבטל אלא מה שתלוי בגזירת ז' או למ"ד:

סי"ד שמגלח בערב יוה"כ. שהוא יום ז' וכמבואר לעיל ס"ח:

ט"ז סק"ב ומדין אבילות אסור ס"ל לרמב"ן דאף מה שמותר מחמת רגל אסור מחמת אבל דאל"כ לא היה הרגל עולה למנין ל' אבל הרא"ש ס"ל דמה שאין בו איסור מחמת רגל אין בו איסור מחמת אבל ואפילו הכי עולה למנין ל' וע' בט"ז בי"ד באורך:

סק"ג בי"ד סימן שצ"ט. ס"ק זה צריך להיות מצויין בס"י בהגה וכיון לדברי המ"א סקט"ז:

בט"ז סק"ה בהנץ החמה. דמקצת היום ככולו. ע"ש בט"ז באורך:

שם בלילה שעה א'. ר"ל במוצאי שבת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.