מגיני שלמה/שבת/מב/ב

מגיני שלמה שבת מב ב

דף מ"ב ע"ב

ד"ה ואם נתנוהו מבע"י מותר. הלשון דחוק דהל"ל אבל מבע"י נותנין נ"ל דמזה ראיי' קצת לדברי הרמב"ם והרשב"א ז"ל שהבי' בין הר"ן ז"ל בשמ' דתנאי מהני למוקצה מחמת איסור דבזה מיושב קושיא זו דאי תני ומבע"י נותנין א"כ ע"כ ר"ל שנותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן דאי לאו הכי לא קמ"ל מידי וא"כ תו לא הוי מצי למתני ואין ניאותין ממנו דכיון דנתנו מבע"י לקבל בו הוי תנאי ואפשר דמועיל יותר דעשה מעשה. אבל השתא דתני ואם נתנוהו מבע"י ר"ל ואם כלי מונח שם מבע"י אין צורך ליטלו ועיקר רבותיה דרשאי להניחם שם כדפי' רש"י אבל הנתינה ליכא רבותא דלאו אדעת' דהכי אותביה וע"ז תני ואין ניאותין ממנו כיון דלא אותביה אדעתא דהכי וע"כ נקטי בהאי לישנא דס"ל לתנא דזהו יותר חדוש מהא דמותר ליתן לכתחלה מבע"י:

ד"ה הצלה שאינה מצויה פי' שאינו ניטל וגרסינן בהא ברייתא טבל וק' לריב"א דאי גרס טבל אמאי אותביה אביי לר"י מברייתא אחרת כו'. וע"ק דבפ' כל כתבי כו' ולי הצעיר קשה איפכא לפי' ריב"א ז"ל למה לא אותביה אביי לרבה מהך ברייתא דאלימא טפי דבהא ברייתא דמייתי אביי לא משמע כ"א דלדבר הניטל התירו כדפריך כל קושיותיו הכי ניצוצים ונר וקורה וכן כולם. ובאמת מאן נימא לן דבריית' אחרת היא דלמא היא היא ואביי אמרה בלשונו ולא לשון הברייתא אלא לשונו הרי חבית של טבל שנשברה שרי להניח כלי תחתיה דסמך אמאי שהביא כבר הברייתא וכיוצא בזה פי' התו' לעיל גבי ספל הרי הוא כאמבטי שהוא ברייתא ואביי הוא שקיצרה אע"פ דבברייתא דלקמן לא הוזכר אמבטי נקטה אביי בלישניה להדין היוצא ממנה ואפשר דאורחיה דאביי נגד רב יוסף שהיה ר"י סיני והברייתות שגורין בפיו ולא הזכיר אביי כ"א הדין דתני בהכי ור"י ידע הבריית' ה"נ דכוותה גם מפ' כל כתבי לא קשה מידי דהא ע"כ ברייתא דלקמן אף לדברי התו' היא ברייתא אחרת. א"כ גם ברייתא זו היא אחרת. אע"ג דתני בה בראש גגו כמו פ' כל כתבי דכיון דנשברה מחמה קתני מאן פסקה דמיירי דווקא שא"א לסמכה כיון דע"כ פירושה דלא נשברה לגמרי ולכן פריך שפיר אבל בראש גג פשיטא דשיבר לגמרי ושם מהני שמניח כלי תחתיה ועי"ל דמברייתא דלעיל לא ק' מידי די"ל דבהפסד מרובה מותר לבטל כלי מהיכנו כמ"ש התוספות לקמן דף מ"ב ע"ב ד"ה כבר תירגמא לענין אין כלי ניטל ומה לי איסור זה או איסור ביטול וא"כ ברייתא דלעיל דמיירי בנשבר בראש גגו יעלה לסמוך החבית שלא תשבר לגמרי וילך לאיבוד. ולכן התירו. ומשום הכי פריך מהאי ברייתא דלא תני בראש גגו וא"כ האי נשברה א"א לפרש נשבר לגמרי ונפלה לשני' דאין כלי מהני להניח תחתיה כיון דמיירי אפילו באנחה ע"ג קרקע אלא ע"כ שנסדקת ומטפטפת וא"כ אפשר לסמכה שלא תשבר יותר או אין צריך סמיכה כלל אלא שמציל הטיפין:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף