מגיני שלמה/כתובות/פז/ב
מגיני שלמה 
כתובות פז ב
ד"ה אמר רבא שתי תשובות תימא לרשב"א כו' ולי נראה דיש לישב דלמא נתן לה מעות דרך הלואה לא בפרעון כתובה וטוען שנתקבלה כתובתה בזה והיא צריכה למעות עתה ואישתמוטי קא מישתמטא סברא השתא דצריכ' לדידי אגבה כתובתי ולכי הוו לי זוזי פרענא ליה ועוד נ"ל דלפי' רש"י ז"ל פ"ב ובב"מ בהא דרבה דקאמר ובכולי בעי דלודי ליה דקשי' ליה נימא מגו דחשיד אממונא כו' א"ש דרב' ס"ל כשינויא דאביי דפ"ק דב"מ דסבר דאמרינן מגו דחשיד אממונא כו' כדפי' רש"י ז"ל שם וא"כ ליכא לאקשויא מידי לרמי בר חמא דדלמ' רמי בר חמא לא ס"ל כאביי כ"א כסתמא דתלמודא דמסיק דלא אמרינן מגו דחשיד כו' וקושית התוס' על רש"י בפ"ב דמכלתין ופ"ק דב"מ אישב בב"מ אי"ה וק"ל:
שם ד"ה או דלמ' עד תימא לי א"כ כל שעה כו' נ"ל לישב דלא חיישינן להכי כיון דק"ל דאפי' בלא פוגמת אי טעין ואמר אשתבע לי דלא פרעתיך מישתבע כדאית' בשבועו' הדיינין והביאה רש"י ז"ל לעיל א"כ יראה לפחות דלמא יאמר לה אישתבע לי דמחויבת לישבע דלא עדיפ' בהא דפוחת' מלא פחתה כלל דתשבע אי טעין והא אינה יכולה לישבע שהרי קבלה מקצת א"כ תפסיד כל הכתובה שהרי כבר הודת שאין כתובתה אלא מנה והשת' תודה שקבלה מנה א"כ נתפרעה כל כתובתה דמטענה ראשונה א"א לה לחזור דאפילו למ"ד פ' חזקת הבתים דטוען וחוזר וטוען בהא מודה דהא דמי' לגמרי לאומר של אבותי ולא של אבותיך דלכ"ע אין חוזר וטוען כיון שסותר דבריו הראשונים לגמרי ה"נ כיון דבתחלה אמרה לא התקבלתי כלום ואינה אלא מנה א"א לפרש שכוונתה היתה שקבלה מקצתה שהרי אמרה לא התקבלתי כלום ופשיט' דפוחתת צריכה לפרש דלא נתקבלה כלום ולא סגי באומרת אינה אלא מנה כיון שהוא טוען שנתקבלה כל כתובתה א"כ ע"כ צריכה לטעון שלא נתקבלה כלום דאל"כ מה בכך שאינה אלא מנה מ"מ הוא אומר שגם מנה זו התקבלת ואם נאמר שאינה אומרת לא קבלתי כלום אלא אומרת שלא נתקבלה כל כתובתה ואינה אלא מנה ויכולה לפרש אח"כ שכוונתי היתה אינה אלא מנה משום שקבלתי המותר. זה אין נראה דערמה מפורשת היא כיון שאומרת שלא נתקבלה כל כתובתה משמע הא קצתה קבלה א"כ איך פטרינן לה משבועה ועוד פשיט' דלא פטרינן לה משבועה כיון שאין פוחתת בהדי' דאינה אלא מנה פשיט' דיש לפרש בתרי אנפי ולא אשתמע מינה אמנה יותר מפרעון דיש לפרש דאינה אלא מנה משום פרעון ופשיט' דצריכה לפרש כדמפרש בבריית' בהדי' לא התקבלתי כלום ואינה כו' וא"כ לא תוכל לתרץ דבריה ואם אח"כ תודה שקבלה וכבר אמרה שאינה אלא מנה א"כ כבר נתקבלה כל כתובתה ואע"ג דהוא אמר בתחלה שכתובתה שלימה מ"מ הודאתה לחייב עצמה מהני דהוי כאומר מנה לך בידי והלה אומר ודאי לי שאינך חייב לי כדאמרינן גבי טענו חטין והודה לו בשעורין דפטור אף מדמי שעורין כיון שהודה שאין לו בידו שעורין ועוד שבכאן לא הודה שכתובתה יותר אלא שאמר שנתקבלה כל כתובתה ויכול לומר משום שלא היתה אלא מנה ואותה המנה נתתי לך ועוד נראה דלא חשו חכמים שתפחות כיון שהיא משימה עצמה רשעה בזה דהא אמרינן פ"ב דאסור לאדם שישהא שטר אמנה בתוך ביתו משום אל תשכון כו' ואמרינן נמי דעדים משום הכי לא מהמני דאין אדם משים עצמו רשע ודוק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |