מגיד משנה/שכנים/ג

מגיד משנה ‏ שכנים ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כותל חצר המבדיל בין שני שותפין וכו'. משנה פ"ק דב"ב (דף ה'):

רצה האחד והגביה הכותל יתר על ד' וכו'. במשנה שם.

ומ"ש ומחייבין אותו ליתן חלקו בשתי אמות שהוסיף. הוא פירוש דברי ר"נ דגמרא דאמר למאי דסמך סמך למאי דלא סמך לא סמך ויש שפירשו במשך שאם היה משך הכותל שביניהם עשר אמות וזה בנה כנגדו ובגבהו במשך ה' אין מחייבין אותו ביתר מכאן וגם זה אמת:

וכן אם חקק וכו'. זה כתב בפירוש אקבועי כשורי האמור בגמרא (דף ז'). ודע שבפריעת חצי ההוצאה אפילו בעל כרחו של חבירו זוכה בחצי הכותל לפי שהמקום של שניהם וזכתה לו חצירו וכיון שהוא בנוי על חלקו מיד כשגילה דעתו דניחא ליה מחייבין אותו כן כתבו ז"ל:

ב

אחד מן השותפין וכו'. במשנה שם (דף ה'):

ומה שכתב ונשבע היסת. פשוט הוא שבכל כפירה יש שבועת היסת:

אבל אם בא לתבוע אותו וכו'. מפורש במשנה.

ומ"ש נשבע בנקיטת חפץ. הוא כדין הנשבעין ונוטלין ואפילו במלוה בשטר אי אמר ליה אשתבע דלא פרעתיך משתבע ליה וכמו שיתבאר פי"ד מהלכות מלוה ולוה:

ג

מי שהיה לו חורבה בין חורבות חבירו וכו'. לשון המשנה (דף ד' ע"ב) המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר וכו' וראיתי למפרשים ז"ל שפירשו בשדות ובמקום שלא נהגו לגדור וכ"נ קצת מהמעשה האמור בגמרא (דף ה') מרוניא ורבינא והקשו ז"ל א"כ כשגדרו מארבע רוחותיו למה מחייבין אותו וא"כ מה הועילו חכמים בתקנתן נמצא האחד מקדים ובונה ומחייב בגדרים ותירצו שאם עמד ניקף ומחה במקיף שלא ישלם לו מדמי הגדרים כלום פטור והמחבר כתב הדין בחורבה ודבריו נראין:

לפיכך אם גדר לו רוח וכו'. מסקנא דגמרא ובהלכות:

ד

אבל אם היה הכותל של זה שבנהו ובחלקו בנה יראה לי שאין מגלגלין עליו אלא דבר מועט כמו שיראו הדיינין שהרי אינו יכול להשתמש בכתלים. בהשגות א"א זה המשפט מעוקל וכו'. ודעת המחבר שאין מחייבין אותו בחצי ההוצאה אלא מפני שזוכה בחצי הכותל לפי שנבנה במקומו וכמ"ש למעלה בחצר לפיכך כל שלא נבנה במקומו ואם ירצה הלה אפילו בפריעת חצי ההוצאה אינו זוכה בחצי הכותל עכשיו אם המקיף רוצה אינו זוכה בחצי הכותל ואינו פורעה אלא מה שההנהו זה נראה לדעתו ז"ל:

וכן אם הניקף עצמו וכו'. ג"ז שם ומוסכם בהלכות ויש מי שכתב שאם גדר המקיף בגזית והניקף בלבנים שאין מחייבים אותו אלא בלבנים שאין אתה מחייבו אלא מחמת גילוי דעתו והרי גילה דעתו שדי לו בגדר לבנים ולא כ"כ הראשונים ז"ל:

ה

וכן שני בתים זה בצד זה וכו'. פירוש שאינן משופעין והדין מימרא פ"ק (דף ו' ע"ב) אמר אביי שני בתים בשני צדי ר"ה זה עושה מעקה לחצי גגו וכו' וחילוק זה שכתב המחבר בין עשויין לדירה לאינן עשויין הרבה מהמפרשים כתבוהו לחלק בין זו דאביי לאותה דר"נ שנזכיר בסמוך אבל יש שכתבו בהן חילוק אחר ואמרו דהא דאביי דבעי מעקה ד' אמות הוא כשהגגין רחוקים זה מזה וכמו שאמר בשני צדי ר"ה וכל שהן רחוקין כל שזה משתמש אינו מרגיש בביאת השני וסבור שלא יבא ולפיכך צריך מעקה גבוה ארבע אמות וההיא דר"נ דאמר מחיצה י' בגגין הסמוכין זה לזה דכל שחבירו בא להשתמש בגגו ירגיש ויצניע עצמו ודי במחיצה י' כדי שיתפס עליו כגנב ולזה הסכים הרשב"א ז"ל:

ואע"פ שבני ר"ה וכו'. מפורש בגמרא וכתבו ז"ל מהא שמעינן דשתי חצירות הסמוכות זו לזו ואע"ג דעליונה גבוה ארבע אמות התחתון זקוק לו להיזק ראיה דגגין אלו ודאי בשגבוהין ארבע אמות הן דאי לא שפיר קא"ל הא בעית איצטנועי מבני ר"ה איצטנע מינאי וכדתנן בפרק חזקת פותח פתח וכו' ואמרינן מאי טעמא דאמר סוף סוף הא בעית איצטנועי מבני ר"ה ותו שמעינן מינה דהיזק ראיה אין לו שיעור ואפי' בית רחוקה מבית וגג מגג וגג מחצר רחוקים כמה זקוקים הם לארבע אמות כל שזה יכול לראות בתשמיש חבירו עכ"ל הרשב"א ז"ל:

ו

גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו וכו'. מימרא דשמואל שם וכתב הרשב"א ז"ל נ"ל שבעל החצר מסייע עמו עד עשרה טפחים למעלה מחצרו שאף הוא זקוק לו לי' ליתפס כגנב עכ"ל:

אבל בין גג לגג וכו'. בהשגות א"א פירוש שאינן ראויין לתשמיש ע"כ ופשוט שזו כוונת המחבר:

אבל צריך לעשות מחיצה וכו'. מימרא דר"נ שם והלכתא כוותיה בדיני:

ז

שתי חצירות זו למעלה מזו וכו'. פלוגתא דרב הונא ורב חסדא שם בזה הלשון אמר רב הונא תחתון בונה מכנגדו ועולה ועליון בונה מכנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע למטה ובונה תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה ע"כ ורש"י ואבן מיגש ז"ל פירשו ר"ה אמר התחתון בונה את הכותל מלמטה עד שמגיע לעליון כדי שלא יהא עליון נפסד בשפלותו של חתתון ורב חסדא אמר עליון מסייע לתחתון אבל עיקר הפירוש כך הוא שתי חצירות זו למעלה מזו אפילו גבוה האחת כמה התחתון ניזק מעליון בהיזק ראיה והכל לפי אורך התחתונה וקיצורה וסברת רב הונא שלא יהא עליון נפסד בשפלות התחתון ומ"מ מקצוע התחתון מקרקעית העליון מחצית רחב הכותל וכו' רב חסדא סבר עליון מסייע מלמטה ועולה שאם אין יסוד אין בנין ובונין שתיהן בשיתוף עד סלוק היזק ראיית התחתון שלא יוכל לראותו אפילו כשהעליון עומד ומכאן ואילך בונה העליון לבדו עד תשלום ארבע אמות מכנגד חצירו וקי"ל כרב חסדא דתניא כוותיה ובהשגות א"א אין דבריו ברורים ע"כ ולשון המחבר כלשון הגמרא אבל היה לו לפרש:

ואם היתה חצירו למעלה וכו'. זה נמצא בספרי המחבר ולשון הברייתא היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו והקשו ממנה לר"נ דאמר בין גג לגג זקוק למחיצה י' ואמרו מאי לאו אין זקוק לו כלל לא אין זקוק לארבע אמות אבל זקוק למחיצה י' עכ"ל הגמרא ופירש אבן מיגש ז"ל שכך היתה הקושיא לר"נ אמאי בעל החצר זקוק לבעל הגג למחיצה י' והרי יש לחוש ליתפס כגנב כמו בין גג לגג והאריך בזה ותירצו בגמרא מאי אין זקוק לו לארבע אמות אבל זקוק לו למחיצה י' ואמר שהמחבר פסק למעלה כר"נ תימה הוא איך כתב אין העליון זקוק לתחתון כלל וצ"ע:

ח

מי שהיה כותלו וכו'. בב"מ (דף קי"ז קי"ח) פרק הבית והעלייה משנה שם ואם רצה בהן בעל הגינה ואמר לו הן אם פינה אותן קנה החילוק הזה בין פנאן ללא פנאן מפורש בגמרא שם. והקשו למה לי פנאן והא א"ר יוסי בר חנינא חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו ותירצו היכא דמכוין לאקנויי ליה אבל הכא אישתמוטי בעלמא הוא דקא משתמיט ליה והן הן דברי המחבר אבל יש שכתבו דוקא דפנינהו קמיה דבעל הכותל דכי פנינהו ה"ל למימר ומדלא א"ל ש"מ לאו לדחויי איכוין עכ"ל הרשב"א ז"ל:

ט

חמש גנות המספקות מים וכו'. ברייתא במציעא פרק המקבל (בבא מציעא דף ק"ח) והטעם שאין האחת שותה עד שתשתה את שלמעלה ממנה לפיכך כולן מתקנות עם העליונה:

וכן חמש חצירות השופכות מים וכו'. באותה ברייתא שם ופירוש מים אלו מי תשמיש או מי מטר הם וכל זמן שלא ירדו מים עליונים למטה טוב להם לתחתונים ואם לא תהא מתוקנת למטה יהא נזק לעליונים לפיכך מסייעין עמהם:

י

בני הנהר משקין על הסדר וכו' רצה אחד מהם לסכור וכו'. בגיטין פרק הניזקין (גיטין דף נ"ט ע"ב) במשנה בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום ובגמרא (דף ס' ע"ב) בני נהרא כיצד שותין אמרו שאם הנהר הולך כדרכו על הסדר הם שותין ונחלקו רב ושמואל במסכר ואשקויי דרב אמר נהרא כפשטא ליזיל ושמואל אמר עילאי שתו מיא ברישא דאמרי דאנן קדמינן טפי והקשו לרב מהמשנה שהקרוב מתמלא ראשון ותירצו באמה המהלכת ע״פ בורו [שנינו] פירוש שהבור חפור שם מתחלה קודם שהעבירו שם האמה ואמרו בגמרא כיון דלא איתמר הלכתא כרב או כשמואל כל דאלים גבר וכן פסקו הגאונים ז״ל:

בור הקרוב לאמה וכו'. בהשגות א"א בגמרא הוא מעמיד אותה וכו'. וכבר נתבאר דאליבא דרב העמידוה בדוקא במהלכת על פני בורו אבל לא לשמואל ולפיכך תפסו הרב אלפסי ז"ל והמחבר הביא משנה כפשטה כמה שכתב הר"א ז"ל בהשגות שטוב הוא לחוש לדרכי שלום:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף