מגדל עוז/שכנים/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שכנים ג

א

כותל חצר המבדיל עד של שניהן. פ"ק דב"ב (דף ה'):

ב

כותל חצר המבדיל עד של שניהן. פ"ק דב"ב (דף ה'):

ג

כותל חצר המבדיל עד של שניהן. פ"ק דב"ב (דף ה'):

ד

אבל אם היה הכותל של זה שבנה ובחלקו בנה יראה לי כו' עד בכותלים: כתב הראב"ד ז"ל זה המשפט מעוקל וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ"ק דבתרא ומ"ש כאן מסברתו רבים עומדים בסברתו ומה שתמה הראב"ד ז"ל מפני שהרויח לו המקום אתמהה והלא התלמוד אומר כן כונס לתוך שלו ובונה כי מאחר שאין מנהג העיר לבנות כבר היה מרווח בלא הוא וגם לא הצריך התלמוד לגלגל עליו את הכל אלא כשגילה דעתו בגדר הניקף הגדר הרביעית דניחא ליה כדמשמע סוגיא דשמעתין ואף להם שמפרשים עמד המקיף כבר אמר טעם עיקרי שאינו יכול להשתמש בכותלים וכדאמרינן בגמרא שאם בא לסמוך אינו סומך וכ"ש דמצי א"ל לא בעינא דתתרע אשיתאי ואפילו כי עבד ליה המלטה כדאוקימנא מ"מ שמעינן מינה דאי לא עבד ליה המלטה אינו יכול לסמוך וכ"ש בזה. ומ"ש הראב"ד ז"ל שיכתוב לו שטר סברת קדמונים הוא קרובה לפשרה אבל מן הדין לא מצאנוהו בתלמוד אלא אדרבה מצי אמר לא בעינא לנטורי שטרא וזכה בסברא:

וכן אם הניקף עצמו וכו' עד תמיד. פ"ק דבתרא:

ה

אבל אם היה הכותל של זה שבנה ובחלקו בנה יראה לי כו' עד בכותלים: כתב הראב"ד ז"ל זה המשפט מעוקל וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ"ק דבתרא ומ"ש כאן מסברתו רבים עומדים בסברתו ומה שתמה הראב"ד ז"ל מפני שהרויח לו המקום אתמהה והלא התלמוד אומר כן כונס לתוך שלו ובונה כי מאחר שאין מנהג העיר לבנות כבר היה מרווח בלא הוא וגם לא הצריך התלמוד לגלגל עליו את הכל אלא כשגילה דעתו בגדר הניקף הגדר הרביעית דניחא ליה כדמשמע סוגיא דשמעתין ואף להם שמפרשים עמד המקיף כבר אמר טעם עיקרי שאינו יכול להשתמש בכותלים וכדאמרינן בגמרא שאם בא לסמוך אינו סומך וכ"ש דמצי א"ל לא בעינא דתתרע אשיתאי ואפילו כי עבד ליה המלטה כדאוקימנא מ"מ שמעינן מינה דאי לא עבד ליה המלטה אינו יכול לסמוך וכ"ש בזה. ומ"ש הראב"ד ז"ל שיכתוב לו שטר סברת קדמונים הוא קרובה לפשרה אבל מן הדין לא מצאנוהו בתלמוד אלא אדרבה מצי אמר לא בעינא לנטורי שטרא וזכה בסברא:

וכן אם הניקף עצמו וכו' עד תמיד. פ"ק דבתרא:

ו

גג הסמוך לחצר חבירו עד אם נכנס לרשותו: כתב הראב"ד ז"ל משאר הגגין פירוש שאין ראויין לתשמיש עכ"ל: ואני אומר זה דעת מפרשים קדמונים נ"ע ומכללם רבותינו בעלי התוס' ז"ל שפירשו כל גגין שבתלמוד בגגין שלהם דוקא שהיו רגילים להשתמש בהן וכדמשמע להדיא פ"ק דסוכה העושה סוכה בראש גגו וכמו שמשתמשין בהן היום בא"י אבל אנו שאין אנו משתמשין בגגין כלל שהן מכוסים ברעפים לא אמנם ר"מ ז"ל לא עלה זה על דעתו בספריו שהוא לא כתב אלא מה שאמר התלמוד והן הגגין שמשתמשין בהן ובכאן פירושו בשאר הגגין שאינן סמוכים לחצר וכדאיתא פ"ק דבתרא כמו שהעתקתי אותו בפ"ב וזה פשוט:

ז

שתי חצירות זו למעלה מזו עד אין זקוק לתחתון כלל: כתב הראב"ד ז"ל אין דבריו ברורים כלל עכ"ל: ואני אומר דברי ר"מ ז"ל ברורים ומבוארים הם פ"ק דבתרא גמרא מתניתין דסמך לו כותל אחד כו' דגרסינן איתמר שתי חצירות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה כנגדו ועולה ועליון בונה כנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע לו מלמטה ועולה תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע לו מלמטה ובונה ואם היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו ע"כ וכן הלכה כרב חסדא דתניא כוותיה וזה פשוט כדעת ר"מ ז"ל וכי יבא דבר הראב"ד ז"ל כבדנוהו:

ח

מי שהיה כותלו סמוך עד שלא אמר אלא לדחותו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי"ז) ופ"ק דב"ב:

ט

חמש גנות המספיקות מים עד ולמטה. במציעא פרק המקבל:

חמש חצירות וכו' עד ולמעלה. פ"ק דבתרא:

י

בני הנהר וכו' ובור הקרוב לאמה עד מפני דרכי שלום: כתב הראב"ד ז"ל בגמרא מעמיד אותה וכו': ואני אומר מ"מ יפה עשה רבינו משה ז"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ובר מן כל הניזקין בדברים שאמרו במשנה משום דרכי שלום גרסינן עלה בגמרא איתמר בני נהרא רב אמר תתאי שתו ברישא ושמואל אמר עילאי שתו ברישא ושקיל וטרי עלה ממתניתין דבור הקרוב כו' עליה דרב ומהדרינן תרגמה שמואל אליבא דרב באמה מהלכת ע"פ בורו ומקשי ליה ודחי ליה ומסיק אמר רב תחליפא השתא דלא איתמר הילכתא לא כרב ולא כשמואל כל דאלים גבר כלומר דלא איתמר הילכתא כרב דהא שמואל פליג עליה ואע"ג דתרגמה למילתיה לא ס"ל כוותיה ולא כשמואל דאפשר לומר דשמואל כרב ס"ל דאי לא ס"ל כוותיה דרב משכוני אחרי דרב למה ליה לכן כל דאלים גבר ומ"מ מתניתין דבור הקרוב כדקיימא קיימא ואוקימתא דשמואל לא קיימא מתרי טעמי חדא דקי"ל בכל דוכתא רב ושמואל הלכה כשמואל בדיני ואי תרגמה אליבא דרב איהו לא סבירא ליה ועוד דהא פסק רב הונא דלא כתרווייהו הילכך קיימא מתניתין כפשוטה כמ"ש ר"מ ז"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.