לחם משנה/שכנים/ג

לחם משנה ‏ שכנים ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

נשבע בנקיטת חפץ וכו'. אע"ג דכשאומר שפרע בתוך זמנו גובה המלוה בלא שבועה משום דחזקה אין אדם פורע בתוך זמנו ואפילו שהלוה קיים וטוען ברי וכדכתב הרב"י ז"ל בהלכות טוען ונטען סימן ע"ח דנראה כן מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דעד אחד מעיד שהוא פרוע וכו' יע"ש. ובגמרא משמע דמדמי הא דחזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו להא דמתני' מטעמא דמי יימר דמחייבי לי רבנן ומהך טעמא אמרינן דחזקה דלא פרע מ"מ י"ל דלא מדמינן לגמרי דהכא בעינן שבועה והתם לא בעינן שבועה ולא אהני טעמא דמי יימר אלא לדמותו להתם דכי היכי דהתם אינו נאמן ה"נ אינו נאמן האומר פרעתי כשישבע חבירו בנקיטת חפץ:

ג

מי שהיה לו חורבה וכו'. נראה מדברי ה"ה ז"ל דרבינו ז"ל לא רצה לאוקומי הך סוגיא בשדות משום דקשה ליה בזה מקום שנהגו שלא לגדור מאי אהנו בתקנתן אי אחד בונה ומחייב בגדרים ולכך העמידו בחורבה ואיירי בסתמא דעל הסתם אין מחוייב לגדור אלא אם גדר לו הכל שאז ישלם לו. וקשה דאיך כתב רבינו ז"ל דנותן לו חצי ההוצאה שהוציא עד ארבע אמות הא אין כאן היזק ראייה בחורבה ודי בעשרה טפחים כדי שלא יהא נתפס כגנב וכ"ת היכא דרוצה זה להשתמש בה הא בגמרא לא משמע הכי דקאמר אגר נטירא איכא בינייהו משמע דלא הוי טעמא אלא משום שמירה ולא משום היזק ראייה ואם נאמר דרבינו סובר דדברי הגמרא איירי בדבר שאינו עשוי להשתמש ואין הטעם אלא משום שמירה ואיהו קא מיירי בדבר דאיכא היזק ראייה דוחק הוא זה דודאי דבריו הוו דברי הגמרא וא"כ הסוגיא דחוקה לישבה שם מטעם היזק ראייה אלא מטעם שמירה וכנראה מדברי רש"י ז"ל:

ד

וכן אם הניקף עצמו וכו'. כתב ה"ה ז"ל ויש מי שכתב שאם גדר המקיף בגזית והניקף בלבנים וכו' קשה לראשונים דלא סבירא להו הכי אלא דלר' יוסי אפילו עמד ניקף וגדר בכל שהוא מגלגלין עליו כל ההוצאה אמאי לא קאמר בגמרא דאיכא בינייהו הך בין ת"ק לר' יוסי דלת"ק בעינן שיגדור כעין מה שגדר האחר כדי שישלם לו ההוצאה כולה ולר' יוסי אפילו גילה דעתו וגדר בכל שהוא מגלגלין עליו כל ההוצאה וזהו שאמר מגלגלין עליו את הכל וי"ל דלא ניחא לגמרא לאוקמי פלוגתא בהכי:

ה

אין רואין אותו אלא ביום וכו'. נראה דלאו טעמא דמשום דבלילה אינם הולכים בני ר"ה דא"כ גבי פתח כנגד פתח בר"ה דמצי למפתח ומשום דבני ר"ה חזו ליה לימא הכי דבני ר"ה הולכים ביום ולא בלילה ואתה רואה אותי ביום ובלילה אלא טעמא ודאי דכיון דהוא גבוה ארבע אמות בני ר"ה לא מצו למיחזי אלא ביום שהאור רב אבל בלילה לא ולהכי התם דהוא נמוך מארבע אמות מצו בני ר"ה למיחזי בין ביום ובין בלילה וזו היא כוונת הרשב"א ז"ל שהביא ה"ה ז"ל:

ז

ובונה העליון לבדו וכו'. במלת לבדו שהוסיף רבינו ז"ל על לשון הגמרא הוכיח כפירוש השני שכתב ה"ה ז"ל דעד סילוק היזק ראיית התחתון מסייע התחתון ומשם ועד ארבע אמות בונה העליון לבדו ולא היה לו לה"ה ז"ל לכתוב ולשון המחבר כלשון הגמרא דהרי גילה דעתו כפירוש השני כדכתיבנא אלא שמ"מ היה לו לבאר יותר ואולי זהו טעמו של ה"ה ז"ל:

אין העליון זקוק לתחתון כלל וכו'. כתב ה"ה ז"ל ופירש ן' מיגאש ז"ל שכך היתה הקושיא לר"נ אמאי בעל החצר אין זקוק לבעל הגג למחיצה וכו'. נשמר ה"ה ז"ל שלא נפרש קושיית הגמרא לבעל הגג דאמאי אין זקוק הוא לבעל החצר מחיצה כלל נימא דצריך עשרה אבל לעולם דהעליון אין זקוק לתחתון כלל ועם זה לא היה קשה על רבינו ז"ל אלא בזה אנו אומרים דודאי התחתון זקוק לעליון לארבע אמות משום היזק ראייה ומ"ש בגמרא אין זקוק לו היינו לתחתון דוקא וכדכתב הרב"י ז"ל בח"מ:

י

בני הנהר משקין על הסדר וכו'. ממ"ש רבינו ז"ל על הסדר נראה דמפרש מ"ש בגמרא בפרק הניזקין בדמיזל כולי עלמא ל"פ היינו דמשקה כל אחד מהן על הסדר וכ"כ ה"ה ז"ל ודלא כרש"י ז"ל שכתב כולי עלמא ל"פ שכל הרוצה לדלות ידלה ולרש"י ז"ל קשה דכשהקשו בגמרא ממתניתין דבור הקרב לאמה ותירצו באמה המתהלכת ע"פ בורו כלומר שאינו צריך לסכור הנהר אלא אזיל כפשטיה א"כ סוף סוף תיקשי אמאי מתמלא ראשון נימא כל הרוצה לדלות ידלה כמו שאמרו למעלה גבי בדמיזל כ"ע ל"פ וכו' דפירש שם כל הרוצה לדלות ידלה. ויש לי תירוץ לדעתו ואין כאן מקומו:

ובור הקרוב לאמה מתמלא ראשון וכו'. אם כוונת רבינו ז"ל כנראה לכאורה מדברי ה"ה ז"ל דאע"ג דמן הראוי לומר כל דאלים גבר מ"מ מפני דרכי שלום כשיבואו לפנינו לשאול נאמר שהקרוב קודם א"כ למה העתיק רבינו ז"ל עצמו מעניינו וכתב הדין גבי בור הקרוב לאמה בדינא דקאי הוה ליה למימר ומ"מ מפני דרכי שלום עליון קודם. לכך נ"ל לומר דסובר ה"ה ז"ל בדברי רבינו ז"ל דאין דין זה דמפני דרכי שלום אלא בבור הקרוב לאמה דוקא אבל בדין דבני הנהר לא אמרינן הכי אלא כל דאלים גבר וטעמו אבאר עם שנקדים קושיא אחת בדברי ה"ה ז"ל שמפרש דברי הגמרא שתירצו באמה המהלכת על פני בורו כלומר שהבור קדם ודלא כפירוש רש"י ז"ל שפירש שמתמלא בדרך הלוכה וא"צ לסכור הנהר ולדברי ה"ה ז"ל קשה לי צריך לסכור הנהר או לא אם צריך לסכור מאי מקשה אי הכי מאי למימרא טובא אשמעינן דסוכר הנהר ועוד שתירץ מצי א"ל סכר מסכר אדרבה היה לו לומר מצי א"ל לא תסכר הנהר ואם א"צ לסכור הנהר מאי מקשה לרב ולמה הוצרך לתירוץ הא אמר לעיל בדמיזל כ"ע ל"פ. ונ"ל לומר דודאי א"צ לסכור אבל כיון דהמקשה היה סבור שהבור נעשה אחר שבאה האמה ה"ז כקדם וסכר דשלא כדין עשה לעשות הבור אחרי כן וכדכתב הרשב"א ז"ל הובא בב"י בח"מ וכיון שכן מקשה ליה לרב דה"ז כסכר ואמרינן דמתמלא ראשון ותירץ דהבור קדם ואין זה סכר ועם זה נתרץ הקושיא שהקשינו ונאמר דכיון דהבור נעשה אחר העברת האמה כדמשמע מדברי המקשה הוי כקדם וסכר לפי המסקנא דקי"ל כל דאלים גבר מתמלא ראשון מפני דרכי שלום דה"ז דומה לאלים דכבר סכר ולכך כתב רבינו ז"ל כאן דמתמלא מפני דרכי שלום אבל לא בדין הקודם דבני הנהר כל זמן שלא סכר לא אמרינן לעליון שיסכור מפני דרכי שלום אלא כל דאלים גבר. זה נ"ל נכון בדברי רבינו ז"ל וה"ה ז"ל ודוק:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף