מגיד משנה/שאלה ופיקדון/א

מגיד משנה ‏ שאלה ופיקדון א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

השואל כלי או בהמה וכיוצא בהם וכו'. זה פשוט בהרבה מקומות ובמשנה (דף צ"ג) בהשוכר שואל משלם את הכל:

בד"א כשנאנס שלא בשעת מלאכה וכו'. זה הנמצא בספרי הרב ז"ל שהחילוק (הזה) הוא בין נאנסה בשעת מלאכה לנאנסה שלא בשעת מלאכה הוא דבר מתמיה שלא נזכר בגמרא שעת המלאכה אלא מחמת מלאכה ושלא מחמת מלאכה והכוונה שכל שלא שינה בה מהמלאכה ששאלה והיא נתייגעה מחמת המלאכה שעשה בה ומתה אפילו שלא בשעת מלאכה פטור וכבר השיגוהו בזה הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל והדין עמהם דודאי כל שלא עשה בה מלאכה יותר מדאי ולא שינה בה למלאכה אחרת ומתה מחמת המלאכה אפילו שלא בשעת מלאכה פטור שאל"כ היה להם להזכיר בגמרא מתה בשעת מלאכה ועיקר:

או שרכב עליה וכו'. פירוש כגון ששינה ממה ששאלה אפילו היתה מלאכה זו שעשה בה קלה ממלאכה ששאלה חייב וזהו שאמרו בגמרא (דף צ"ו) דלא שנית הכוונה שום שינוי, ואפילו באותה מלאכה אפשר לו לשנות ויתחייב כגון ששאלה לחרוש וחרש בה ביום ובלילה שלא כדרך כל הארץ וכן כל כיוצא בזה וכ"כ ז"ל:

וכן השואל בהמה וכו'. כבר נתבאר זה ומבואר בגמרא:

ב

השואל בהמה וכו' אם היה המקום וכו'. בגמרא זיל אייתי סהדי וכו' ופירשו ז"ל במקום רואים היה ולפיכך הצריכו להביא עדים ולא האמינו בשבועה דבמקום רואים צריך להביא ראיה ויפטר וכאיסי בן יהודה וכמו שנתבאר פרק שלישי מהלכות שכירות:

שאלה ממנו וכו' ואם לאו ישבע השואל וכו'. זה מבואר בהלכות וכ"כ ז"ל דכל שלא במקום רואים ישבע ויפטר:

ג

השואל כלי מחבירו ונשבר וכו'. פסק הלכה בגמרא פ"ק דב"ק (דף י"א) ובפרק השואל ופירשו ואם נפחתו דמי שברי הכלי מעת שנשבר עד עמדם למשפט הפחת למשאיל כמו שפחת נבלה לניזק כמבואר פ"ז מה' נזקי ממון וכ"כ ז"ל, עוד כתב הרשב"א ז"ל ואם אמר לו שואל למשאיל טול שברים שלך או בוא והטפל בנבלה שלך ונאנסו לאחר מכאן נאנסו למשאיל דשברים דידיה נינהו וכל זה בכלל פחת נבלה וכ"כ הרמב"ן ז"ל עכ"ל:

ד

השואל בהמה חייב במזונותיה משעה שמשכה וכו'. פרק השוכר (דף צ"א) גבי שוכר את הפרה משעת משיכה חייב במזונותיה וכמו שנתבאר פי"ב מהלכות שכירות והוא הדין לשואל ופשוט הוא ומפורש בהשואל בהלכות:

ואם כחש בשרה וכו'. מימרא דרבא בפרק השואל (דף צ"ו ע"ב):

ה

השואל כלי מחבירו וכו'. פי' שלא אמרו פ״ק דמכות (דף ג' ע"ב) המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתבעו פחות מל' יום אלא בהלואה שניתנה להוצאה אבל שאלה שהיא חוזרת בעין אין לה זמן וכן פירש״י ז״ל בשבת פרק שואל (שבת דף קמ"ח) גבי מה שאמרו השאילני לא אתי למיכתב וכן הכריחו הרמב״ן והרשב״א ז״ל. ותוספתא הכתובה בסוף הפרק מוכחת כן שלא כדברי קצת המפרשים ז״ל שהיו אומרים שסתם שאלה כסתם הלואה ל' יום. ודברי רבינו עיקר:

שאלו לזמן קצוב כיון שמשך וכו'. פסק כר"א דאמר פרק השואל (דף צ"ט) דמשעת משיכה אין המשאיל יכול לחזור בו ותניא כוותיה:

ואפילו מת השואל וכו'. מימרא פרק אלו נערות (כתובות דף ל"ד ע"ב) ופרק הגוזל (בבא קמא דף קי"ב) הניח להם אביהם פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה:

ודין הוא וכו'. בגמרא כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות כך תיקנו משיכה בשומרים ואולי שדבריו אלו פירוש לזה שהוא ז"ל נותן טעם לדבר מדעתו:

הניח להן אביהן פרה שאולה אין חייבין באונסיה. מימרא דרבא פרק אלו נערות (כתובות דף ל"ד ע"ב) ופרק הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קי"ב) ופירוש דוקא באונסיה אין חייבין אבל כשומרי שכר הן עליה להתחייב בגניבה ואבידה. והטעם שאפי' נשתמשו בה פטורין מאונסין כיון שהם עצמן לא שאלוה והיא חוזרת בעינה ואפי' לא נשתמשו בה חייבין עליה כשומר שכר הואיל ויש להן הנאה שבידן להשתמש בה כל ימי שאלתה דומה למה שנתבאר פ״ז שהמפקיד מעות אצל שולחני ויכול להשתמש בהן שהוא עליהן כשומר שכר כך כתב הרשב״א ז״ל. ואע״פ ששם אם נשתמש חייב באונסין זהו כשהוא היה הלוה והם מעות שאינן חוזרין בעינן, אבל כאן אע״פ שנשתמשו הם לא היו שואלין ועוד שהיא חוזרת בעיניה. ובפ״ב אעורר על הכרעת רבינו:

חשבו שהיא של אביהם וכו' משלמין דמי בשר בזול. באותה מימרא שם ופירוש בזול פחות שליש משויה דומה למה שהסכימו הגאונים כמה שנתבאר פ"ו מה' זכייה ומתנה כך פירשו ז"ל:

ואם הניח להן אביהם נכסים וכו'. בגמ' שם אחריות נכסים פירוש קרקע בדוקא והטעם לפי שמדין הגמרא מטלטלין של יתומים אינן משתעבדין לבעל חוב אבל מכיון שתקנו הגאונים להיותן שוים לקרקעות לכל שיעבוד אין חילוק בין מטלטלין לקרקעות ולפיכך כתב הרב נכסים.

ומ"ש ומתה או שטבחוה משלמים את דמיה מנכסיו. השיגוהו הרמב"ן והרשב"א ז"ל בחלוקה הראשונה דהיינו מתה וזה לשון הגמרא מתה אין חייבין באונסיה כסבורין שהיא של אביהן טבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול הניח להן אביהן אחריות נכסים חייבין לשלם איכא דאמרי ארישא ודלא כרב פפא א"ד אסיפא וכדרב פפא דאמר רב פפא היתה פרה שאולה לו וטבחה בשבת פטור ע"כ ופירוש מאן דמתני לה ארישא היינו מתה אין חייבין באונסיה אם הניח להן אביהם נכסים חייבין לשלם והיינו דלא כרב פפא דלרב פפא אינו חייב באונסיה עד שעה שנאנסה והיינו דטבח בשבת פטור מפני שהחיוב והתשלומין באין לו כאחת. וכיון שכן כאן אפי' הניח להן אביהם נכסים פטורין דהא בשעת האונס כבר מת משאיל. ואיכא דמתני לה אסיפא דוקא דהיינו אכלוה אבל ברישא פטורין והיינו דרב פפא והטעם דבאכלוה חייבין מפני שפשע אביהם כשלא הודיען ולפי זה יש תימה בדברי רבינו למה פסק כלשון ראשון דלא כרב פפא ולא כלשון אחרון שאינן חלוקין ולפיכך פסקו ז"ל כלשון אחרון ועוד אני רואה מקום תימה בדבריו ז"ל שהוא פסק הא דרב פפא פ"ג מהלכות גניבה וא"כ היאך פסק כאן כלשון ראשון כנגד רב פפא. ובודאי שיש לרבינו שיטה אחרת בלשונות אלו וצ"ע:

ו

השואל כלי מחבירו לעשות בו וכו'. מבואר בהשואל (דף צ"ט):

ז

האומר לחבירו השאילני קרדום לעדור וכו'. מימרא בהשואל:

שאלו לעדור בו פרדסים הרבה שלו עודר וכו'. פירוש שאמר לו השאילני לעדור בו פרדסיי אבל אם אמר לו לעדור בו פרדסים אינו עודר בו אלא שנים שמיעוט פרדסים שנים אבל כשהוא אומר פרדסיי כל פרדסיו בכלל. וכ"כ הרשב"א ז"ל:

ואפי' נשחת כל הברזל בעדירה מחזיר וכו'. בגמרא (דף ק"ג) ומהדר ליה קתיה:

ח

השואל מחבירו וכו'. מימרא שם ופירש בה כפירוש ההלכות:

ואין השואל רשאי לחזור וכו'. בגמרא ומהדר ליה קתיה ופירש רש"י ז"ל לכשיפחת שלא יהא ראוי יחזיר לו שבריו ע"כ וזו כדברי רבינו. ויש מי שפירש שאפילו נשבר מתקנו ומשתמש בו ואינו מחזיר לו לעולם אלא הקתא שהוא הבית יד כדאמרי' קתא דמגלא:

ט

האומר לחבירו השאילני שוקת וכו'. מימרא שם:

אמר לו השאילני מקום השוקת וכו'. גם זה באותה מימרא שם:

י

השואל פונדק מחבירו וכו' עד סוף הפרק. תוספתא פרק השוכר:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף