מגיד משנה/שאלה ופיקדון/ב

מגיד משנה ‏ שאלה ופיקדון ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

השואל בבעלים אפילו נגנב וכו'. מחלוקת רב אחא ורבינא בהשואל (דף צ"ה) ופסק כדברי המיקל על השואל וכן בהלכות:

ובלבד וכו' כמו שביארנו. פ"א מהלכות שכירות:

ואחד השואל את הבעלים וכו'. מפורש במשנה (דף צ"ד):

אפילו אמר לחבירו השקני וכו'. מימרא שם:

ב

השאיל בהמתו וכו'. מעשה שם:

ג

מלמד תינוקות והנוטע לבני המדינה וכו'. מימרא מפורשת שם (דף צ"ז):

ד

הרב שהוא מקריא ברצונו וכו'. מפורשת שם כל הבבא וביום הפרק אינו יכול להשמט להם לדבר אחר ולפיכך הוא כשאול להם ובשאר ימות השנה כיון שהם קבועים לבא לפניו והוא מלמדם אי זה דבר שירצה הם כשאולין לו:

ה

האומר לשלוחו צא והשאל וכו'. זו בעיא וסוגיא שם בהשואל (דף צ"ו) ופסק כרבינו חננאל ז"ל וההלכות:

אמר לעבדו וכו'. זה מפורש שם:

נשאל העבד וכו'. זה פשוט שאין בידו לחוב רבו וזהו שאמרו אמר לעבדו צא והשאל עם פרתי:

ו

השואל מן האשה. פירוש פרה מנכסי מלוג שלה. שקנין פירות. פי' שיש לבעל בנכסי מלוג אינו כקניין הגוף ומפורש הדין שם ובהלכות:

ז

השואל מאשתו וכו'. מפורש שם והטעם שבכל זמן האשה עם בעלה במלאכתו:

או שותפין ששאלו זה מזה וכו'. נראית הכוונה ששניהם שאלו האחד מחבירו אבל תמהתי על לשון שותפין. ודין שנים ששאלו כאחד זה מזה כבר ביארתיו פרק עשירי מהלכות שכירות:

ח

שאל מן השותפין וכו'. דבר של שותפין. וכן השותפין ששאלו. פרה לחרוש בה קרקע של שותפות לשון רש"י ז"ל ובעיי דלא איפשיטו נינהו ופסק בהן ז"ל כדרכו בשאר תיקו האמורים בגמרא.

ומ"ש ז"ל פשע בה השומר ה"ז משלם. אע"פ שפשיעה בבעלים פטורה ובדין זה הדבר ספק אם הוא בבעלים אם לא דעתו ז"ל שהפושע הוא כמזיק כמ"ש בביאור פ"ב מהלכות שכירות וכיון שהוא כמזיק ואין שם ראייה ברורה לפטרו חייב לשלם. וכבר כתבתי שחלקו עליו ז"ל:

ט

השואל את הבהמה בבעלים לרבעה או להראות בה. פירוש שהוא עשיר ואלו הדינין בעיות בגמרא ולא איפשיטו ובגמרא לא הזכירו בעלים באלו השאלות אלא שאלה לרבעה מהו לראות בה מהו פחות משוה פרוטה מהו שתי פרות לעשות בהן שוה פרוטה מהו שאל מן השותפין ונשאל לאחד מהו ונראה דעת רבינו שכולן כששאלן בבעלים הם והכל נמשך אחר שאל מן השותפין שהיא בדין שאלה בבעלים אבל רש"י ז"ל פירש הד' בעיות ראשונות בשלא בבעלים וז"ל שאלה לרבעה הוא עצמו מהו מי מיחייב באונסיה או לא ע"כ. והטעם מי אמרינן שאלה שחייבה תורה באונסין דוקא כדשיילי אינשי וכן בכולן ולפי פירוש זה בשאלה בבעלים ודאי פטור:

י

שאלה בבעלים ושכרה שלא בבעלים וכו'. בעיא (דף צ"ח ע"ב) באם תמצא לומר ופסקה הרב כדרכו בכל הגמרא לפסוק כאם תמצא לומר והשאר בעיות לא איפשיטו ופירש"י ז"ל שאלה בבעלים וקודם שהחזירה חזר ושכרה הימנו ובשעת שכירות לא היתה עמו במלאכתו ונגנבה או שאבדה מהו עכ"ל. וכן פירש הרמב"ן ז"ל:

ומ"ש רבינו שהשכירות תלויה בשאלה. לשון הגמרא שכירות בשאלה מישך שייכא. ופירש"י ז"ל כל חיובי שוכר ישנן בשואל ולא הוסיף כלום ומחמת משיכה הראשונה באו וההיא בבעלים ופטור הוא עכ"ל:

יא

אשה ששאלה ואחר כך וכו'. בעיא דאיפשיטא ופירושו בה נכון וכן פירשו הראב"ד והרמב"ן והרשב"א ז"ל:

ואם הודיעה את בעלה שהיא שאולה ה"ז נכנס תחתיה. זה לא מצאתי מבואר בגמרא בפירוש אבל סברת הרב ז"ל היא נכונה דודאי כיון שהוא כלוקח לא יפה כחו מכחה שהרי הוא בא מחמתה וכיון שהודיעתו ונשתמש בה חייב ואינו דומה ליורשין שאמרנו למעלה שאפילו נשתמשו בה אין חייבים באונסין וכפי דעת הרשב"א ז"ל דהתם ירושה שהיא ממילא ויכולין לומר זכות אב אנו יורשין להשתמש בה שלא בקבלת חיוב האונסין ואפשר ג"כ שרבינו חלוק על הדין הנזכר למעלה אלא שהיה לו לבאר שם. ובהשגות כאן א"א והוא שקיבל אותה על עצמו בשאלה ע"כ. ולדברי רבינו כל שנשתמש בה אחר ידיעתו הרי הוא כשואל אבל ודאי אם לא נשתמש בה אי אפשר לכופו להיות כשואל וזה פשוט:

כל שאמרנו שהיא שאלה בבעלים וכו'. זה פשוט שהרי כל השומרים שוין בדין הבעלים כמו שנתבאר פרק ראשון מהלכות שכירות:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף