מגיד משנה/מכירה/יט

מגיד משנה ‏ מכירה יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אסור למכור לחבירו קרקע או וכו'. דינו של הרב ז״ל פשוט הוא בטעם שלא יהיה זה פחות משאר האונאות שהן אסורות וה״ז כמום, ובפ' שבועת העדות (שבועות דף ל"א) אמרינן ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו זה הלוקח שדה שיש עליו עסיקין וכיון שהלוקח לא טוב עשה נראה שאסור למוכר למכור אותם בסתם ולא יודיעו, ופירוש עסיקין עוררין מלשון התעשקו עמו:

ב

המוכר קרקע לחבירו וכו'. לשון הגמרא פ״ק דמציעא (דף י"ד) ופרק קמא דב״ק (דף ח':) ופרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צ"ב צ"ג) אמר [אביי] ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו מ״ט דא״ל חייתא דקיטרי פירוש שק מלא קשרים סברת וקבילת מאימתי הוי חזקה מכי דייש אמצרי וא״ד אפילו באחריות נמי כלומר אפילו באחריות משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו דא״ל אחוי טרפך ואשלם לך ע״כ. ופירוש המחבר כך הוא ראובן שמכר שדהו וקנהו שמעון באחת מדרכי הקניות עד שלא החזיק בה פי' נשתמש בה. וכבר ידעת דעת המחבר דשימוש הויא חזקה לקנות כדאיתא פ״א וכאן אפילו לאחר קנייה יכול לחזור בו קודם תשמיש ואע״פ שנתן דמים ושיטות הרבה יש בזה:

ג

כל המוכר קרקע וכו'. כך הוא מסקנא דשמעתא פ"ק דמציעא (דף י"ד) דאחריות טעות סופר הוא אפילו בשטרי מקח וממכר:

ד

בד"א בשהוציא המקח וכו' אבל אם העכו"ם וכו'. זה החילוק מימרא (דף מ"ה) פרק חזקת הבתים בשם אמימר שאין ישראל חייב באחריות מכר אם העכו"ם טורפה וכן הדין לעולם אינו חייב אא"כ תצא ממנו בדינינו וכדאמרינן לעיל אחוי טירפך פירש"י ז"ל שבדין טרפוה ממך וכן עיקר ואפילו היה הטורף ישראל אם טרף שלא כדין אינו חייב לו:

ה

המוכר קרקע לחבירו והתנה עמו וכו'. מ"ש אפילו בא העכו"ם וגזלה מחמת המוכר חייב לשלם. הטעם הוא לפי שהוא אונס מצוי וכיון שקבל עליו כל אונס זהו בכלל:

אבל אם נפסק הנהר שהיה וכו'. מימרא גבי מעשה בגיטין פ' מי שאחזו (גיטין דף ע"ג) מסקנא שם:

ו

ומ"ש והוא הדין לכל תנאי שבממון. פשוט הוא שלמדין מדבר לחבירו בכל כיוצא בזה:

ז

מעשה באחד ששכר מלחים וכו'. מעשה שם פרק מי שאחזו (גיטין דף ע"ג):

ח

המוכר קרקע לחבירו וכו'. פרק חזקת (בבא בתרא דף מ"ד:) ופסק כרב זביד וכן בהלכות:

ט

ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וכו'. מימרא פ״ק דמציעא (דף י"ד) ופ״ק דב״ק (דף ח':) ובפ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צ"ב צ"ג).

ומ"ש שלא באחריות. פסק כאיכא דאמרי דהתם דאפילו שלא באחריות. וכתבו קצת המפרשי' ז"ל נפקא מינה היכא דהויא אפותיקי מפורש ללוי שיכול לסלקו ראובן במעות ולא שמעון וצדדין אחרים והרמב"ן ז"ל כתב בסוף דבריו ואין צורך לכל זה אלא נפקא מינה דאיהו ידע למיטען טפי:

י

ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וכו'. מימרא בכתובות בפ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צ"א צ"ב) ופסק כרבא.

ומ"ש שאע"פ שלא קבל וכו'. הוא כפי גירסת ההלכות והגאונים x נהי דאחריות דעלמא לא קיבל עליה אחריות דנפשיה מי לא קביל עילוייה:

אבל אם בא בעל חוב של יעקב וכו'. פירוש אביו של ראובן וכגון ששדה זו באה לראובן בירושה מיעקב אביו והוא מוכרה לשמעון שלא באחריות וחזר וקנאה ממנו באחריות וטרפה בעל חוב של יעקב. וגם זה מפורש שם בכתובות ובהלכות:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף