מגיד משנה/גזלה ואבדה/ג
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
הגוזל חבית של יין מחברו וכו'. מימרא מפורשת במרובה (דף ס"ה) ובהמפקיד (דף מ"ג):
נשברה מאליה. מפורש שם:
ב[עריכה]
היתה שוה בשעת הגזלה וכו'. מפורש שם במרובה ובמשנתנו דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה כדמוכח בפרק המפקיד (בבא מציעא דף מ"ג):
ג[עריכה]
הגוזל חותל וכו'. מימרא שם מפורשת בהשואל במציעא (דף צ"ט:) בשם שמואל.
ומ"ש אבל בהקדיש וכו'. מפורש ג"כ שם:
ד[עריכה]
גזל בהמה והזקינה וכו'. במשנה בהגוזל (דף צ"ו:) מפורש:
או כחשה וכו'. מפורש בגמרא:
או שגזל מטבע ונסדק. מפורש בגמ':
או פסלו המלך. בגמ' (דף צ"ז) מחלוקת ופסק כרב יהודה:
או שגזל פירות והרקיבו כולן. מפורש בגמ' (דף צ"ח:) ודוקא כולן כדאיתא בגמרא וכמ"ש רבינו בסמוך:
אבל אם גזל בהמות וכו'. מפורש בגמרא:
או שגזל עבדים וכו'. טעם העבדים מפני שדינן כדין הקרקע שאינה נגזלת והכי פסק רב בגמרא (דף צ"ו:) וכן עיקר. וכבר כתבו המפרשים דבכל דין תורה דינם כקרקע:
או שגזל מטבע. משנה שם:
והרקיבו מקצתם. מפורש בגמרא:
תרומה ונטמאת וכו' גזל חמץ ועבר וכו'. מפורש במשנה:
בהמה שנעבדה בה עבירה וכו'. פירוש שנרבעה ופסולה ליקרב על גבי המזבח או שנפסלה ע"י מום:
ומ"ש או שהיתה יוצאת וכו'. מפורש במשנה:
ה[עריכה]
במה דברים אמורים כשהחזיר וכו'. זה יוצא מן המשנה ומפורש בגמרא (דף צ"ח):
לפיכך וכו'. בעיא דאיפשיטא שם בהגוזל (דף ק"ה בסוף). ומה שכתב הרב המשיג ז"ל דאם איתא תותי ידיה פטור אפשר שחלק בהם רבינו דע"כ לא אמרינן הכי אלא דוקא גבי שורי גנבת והוא אומר שומר חנם אני עליו דאף על גב דפטר עצמו מגנבה ואבדה ונשבע על כן והודה כיון דמודה בעיקרו ואמר ליה הילך פטור אבל היכא דכפר ביה אף על גב דבידיה הוא כיון דאי מיגניב ממונא בעי לשלומי השתא נמי ממונא קא כפר ליה וכן פירש רש"י ז"ל בזה הלשון הילך דליכא למימר אילו מיגנב דהא קמיה קאי ושקיל ליה ע"כ, אבל בחמץ אף על גב דתותי ידיה הוא דכיון דכפר ביה והנגזל לא שקיל ליה חייב. זה נראה לי בדעת רבינו ונכון הוא:
ו[עריכה]
הגוזל בהמה ונשא עליה משא וכו'. זה מבואר במעשה דר"נ בהגוזל עצים (דף צ"ו:) על מה שנזכר בזאת הבבא:
ז[עריכה]
התוקף עבדו וכו'. מימרא שם (דף צ"ו) ואמרינן דעביד ביה שלא בשעת מלאכה וזהו מ"ש [ולא בטלו ממלאכה]:
ח[עריכה]
התוקף ספינת חברו וכו'. זה מבואר שם וכלשון אחרון וסובר הרב דאם אינה עשויה לשכר אף על גב דנחית ליה בתורת שכירות נותן פחתה דהא גזלן הוא וכן עיקר ודברי הרב ז"ל אפילו בשהשכר יותר על הפחת:
ט[עריכה]
הדר בחצר של חבירו וכו'. הכי אסיקנא פ' כיצד הרגל (דף כ"א):
ומ"ש ואם החצר עשויה לשכר אע"פ שאין דרך זה וכו'. הוא כדברי ההלכות שכתב הרב אלפסי ז"ל דחצר דקיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר שהוא חייב בשכירות לפי שמדה זו לא נזכרה בגמ' כלל אבל דעת התוספות שהוא פטור. ומ"מ כתבו המפרשים ז"ל שאם חסר הבית בכל שהוא כגון שהיה חדש והשחיר הכותלים וחסרו מערכו אע"פ שהיא חצר שאינה עשויה לשכר כיון שהוא מחסר קצת מגלגלין עליו את הכל והכין מוכח בגמרא:
י[עריכה]
מי שהיה לו צמר וסמנין שרויין וכו'. הגיה הר"א ז"ל זאת הבבא ואמר דהכי איבעי ליה למימר משלם לו דמי מה שהפסיד בצמר ומחשב לו שבח סמנין שעל גבי הצמר ואם תפס הניזק מה שחסרו וכו'. ויהיה פירוש המאמר כך כגון שהצמר נגרע מערכו אשר היה מתחלה והוא שלא נחשב שבח הצבע עתה בכלום זהו שמשלם לו אבל אינו משלם לו דמי הסמנין כלל אע"פ שחסרו מן הסמנין דאמרינן יש שבח סמנין על גבי הצמר וכו':
ואם תפס הניזק במה שחסרו וכו'. בעיא ולא איפשיטא שם בהגוזל עצים:
יא[עריכה]
השולח יד בפקדון וכו' או ע"י עבדו. מפורש בהמפקיד (דף מ"ד) בברייתא:
חשב לשלוח יד וכו'. משנה בהמפקיד (מ"ט:) ופסק כב"ה.
ומ"ש וכיון ששלח בו יד אע"פ שלא חסר וכו'. זה מחלוקת אמוראים בגמ' ופסק כפסק ההל' דשליחות יד אינה צריכה חסרון:
יב[עריכה]
הגביה את החבית ליטול ממנה רביעית וכו'. פי' דוקא הגביהה דקני בהגבהה אבל הטה אותה לא כמו שמפורש במשנה. והנה הר"א ז"ל השיגו וז"ל א"א לא מחוורא גבן הא מילתא וכו'. ועתה אפרש שנינו סוף המפקיד הטה את החבית ונטל הימנה רביעית ונשבר אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל הימנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה זה לשון המשנה ואמר עלה בגמרא הגביהה ונטל וכו' אמר שמואל לא נטל נטל ממש אלא כיון שהגביה ליטול אע"פ שלא נטל לימא קסבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון אמרי לא שאני הכא דניחא ליה דתהוי האי חבית כולה בסיס להאי רביעית בעי רב אשי הגביה ארנקי וכו'. והר"ם ז"ל פירש בשהגביה על דעת ליטול ממנה רביעית וכן פירוש רבינו יהונתן ז"ל בפירוש ההלכות וסובר ג"כ דאיבעיא דארנקי אפילו למ"ד שליחות יד אינה צריכה חסרון היא דדילמא אחר שהוא לא היתה כוונתו לשלוח יד בכולו לא מיקרי בכי הא שליחות יד לחייבו על השאר. מיהו קשה לזה קצת דהא בההיא דשמואל אמר לימא קסבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון אלמא אי ס"ל דאינה צריכה חסרון אפילו בלא טענת בסיס מתחייב בכל וכן הדין בארנקי וזה דעת הרב אלפסי ז"ל שהשמיט בעיא זו דרב אשי דארנקי. וי"ל דכי דחו ה"ק לא לעולם דין צריכה חסרון או אינה צריכה אינו תלוי בכך וכו':
יג[עריכה]
היו פירות מופקדים וכו' כיצד הטה את החבית במקומה. פירוש שלא הגביהה ממקומה ודבריו מפורשים במשנה שהבאתי דהטה את החבית:
יד[עריכה]
הכופר בפקדון בבית דין וכו'. מימרא דרב ששת בהגוזל עצים (בבא קמא דף ק"ה:).
ומה שכתב אם היה ברשותו. מפורש שם:
טו[עריכה]
השואל שלא מדעת הבעלים וכו'. עיקר המחלוקת בהמוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ"ח) דרבי יהודה וחכמים ופסק כחכמים וכן כתב הרב ז"ל בהלכות שם ובפרק המפקיד במציעא (דף מ"ג):
היה כלי ביד בנו של בעל הבית וכו'. זה מפורש במשנה ובגמרא (דף פ"ז:) וכחכמים. והעבד דינו כקטן כל זמן שלא החזירו ליד בעלים וזהו ברור:
טז[עריכה]
החוטף משכון מיד הלוה וכו'. יצא לו לרב מן המשנה שבפרק כל הנשבעין (שבועות דף מ"ו) דאמר הנגזל כיצד היו מעידים אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות וכו' והר״א ז״ל העמידה בדאשתכח דלא הוה (חייב) כלום ואין נראה כן מלשון המשנה דאמר שלא ברשות וכן נראה מדברי הרב אבן מיגש ז״ל שפירש זה לשונו שם שלא ברשות הבעלים ושלא ברשות ב״ד ויתר דברי הרב ז״ל המשיג אינן מוכרעין:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |