מגדל עוז/ערכין וחרמין/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ ערכין וחרמין ד

א

שדה שירשה כו' עד הוא הערך הכתוב בתורה. דברי רבינו מפרק אין מקדישין (דף כ"ד כ"ה) ובהרבה מקומות:

ב

וכמה הוא כל מקום עד ויזרענו. פ' יש בערכין (דף י"ד)  :

ולא יקרב זריעתו עד מעריכין אותה. במס' ערכין פרק אין מקדישין (דף כ"ד כ"ה)  :

ג

כבר ביארנו בהלכות שקלים עד נותן תשעה וארבעים. ביאורו בהלכות שקלים בתחלתן וההלכות בבכורות פ' יש בכור (דף מ"ט ב') ובמציעא פרק הזהב (דף נ"ב) ובקמא פ' ד' וה' (דף ל"ו) ובפרק קמא דקדושין (דף י"ח)  :

ד

החומר הוא הכור כו' עד זרע חומר שעורים. בערכין פרק אין מקדישין ומקצת פרק ערבי פסחים ובמסכת עירובין:

ה

כיצד דרך החשבון כו' עד בשתי שנים או יתר. פרק אין מקדישין (דף כ"ה)  :

ו

כיצד דרך החשבון כו' עד בשתי שנים או יתר. פרק אין מקדישין (דף כ"ה)  :

ז

כיצד דרך החשבון כו' עד בשתי שנים או יתר. פרק אין מקדישין (דף כ"ה)  :

ח

נשאר בינו לבין היובל וכו' עד אתה מחשב חדשים: כתב הראב"ד ז"ל אמת שכך כתוב בספרים וכו': ואני אומר מה שאצלו באולי אצלי בודאי שגזירת הכתוב הוא בערכין פ' אין מקדישין (דף כ"ה) גמ' מתני' דאין מחשבין דגרסינן תנו רבנן מנין שאין מחשבין חדשים עם ההקדש ת"ל וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים ומנין שאם (רצה הקדש) לעשות חדשים שנה עושה והיכי דמי כגון דאקדשה בפלגו דארבעין ותמני תלמוד לומר וחשב לו (הכל) מ"מ ע"כ. ופירש"י ז"ל השנים הנותרות כל מה שנותר חשוב שנים לעשות חדשים שנה לחשב אותן חדשים שיצאו כאילו הן שנה והוי רווחא דידיה והיכי דמי דאקדשה בפלגו דמ"ח דאי חשבת לחדשים שיצאו שנה גמורה הוו להו פחות משתי שנים ואינה נגאלת עכ"ל. וכבר פירש הוא ז"ל למעלה תחלת הפרק באותה שמועה עצמה פירוש מרווח באורך והביא מה שאמרו רב ושמואל בבכורות פרק יש בכור דהמקדיש פחות משתי שנים לפני היובל אין כאן דין גירוע ואם בא לגאלה נותן חמשים שלמים דגבי גירוע כתיב ע"פ השנים הנותרות ונגרע עכ"ל. למדנו כי הכל לתועלת ההקדש וכדברי ר"מ ז"ל אלא שהראב"ד ז"ל היה מפרש באולי לחדשים הבאים כשנים ורש"י ז"ל פירש החדשים היוצאים וכשאינה נגאלת הוה ליה רווחא דהקדש וכדאסיקנא שמעתא דעצה טובה קמ"ל וכן כתב ר"מ ז"ל בסמוך ומה שאמר בת"כ פרשת בהר סיני פ"ז כך הוא מניין אם רצה לעשות חדשים שנה יעשה תלמוד לומר וחשב עם קונהו משנת המכרו לו והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו ע"כ. ונמצאו דברי ר"מ ז"ל נכונים על דרך הגמרא ומקובלים מפי הראשונים:

ט

לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ"ד)  :

י

לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ"ד)  :

יא

לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ"ד)  :

יב

לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ"ד)  :

יג

לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ"ד)  :

יד

היו בה מקומות נמוכות כו' עד שראוי להן: כתב הראב"ד איני יודע מהו בפני עצמן שהרי נמדדין עמה לפי הגמרא: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק אין מקדישין (דף כ"ה) דתנן היו שם נקעים עמוקים י' טפחים או סלעים גבוהים י' טפחים אין נמדדין עמה פחות מכן נמדדין עמה ע"כ. ואקשינן עלה בגמרא וליקדשו באנפי נפשייהו וכו' עד דמסיק אמר מר עוקבא הכא בנקעים מלאים מים עסקינן דלאו בני זריעה נינהו דיקא נמי כו' והכי נמי מייתי לה בבבא בתרא והרבה מקומות בתלמוד הנה עיניך רואות כי כשאין שם מים שהם ראויין לזריעה נמדדין בפני עצמן ולכך כתב בבא ראשונה במלאים מים ובבא זו בשאינן מלאים מים:

טו

היתה מלאה אילנות אע"פ שלא פירש וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב"ד זה אינו כן וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ורב הונא הוא דאמרה פרק יש בערכין (דף י"ד) וסוגיין נמי הכי אזלא בההיא שמעתא וס"פ המוכר את הבית (דף ע"ב) ופ' המוכר את הספינה ויש להם פנים לזה ולזה וכולם דברי אלהים חיים:

טז

המקדיש את השדה עד והקרקע לפי מדתה. פרק יש בערכין (דף י"ד)  :

יז

המקדיש את השדה עד והקרקע לפי מדתה. פרק יש בערכין (דף י"ד)  :

יח

המקדיש את השדה עד והקרקע לפי מדתה. פרק יש בערכין (דף י"ד)  :

יט

המקדיש שדה אחוזה עד יפלו לקדשי בדק הבית. פרק אין מקדישין (דף כ"ה)  :

כ

גאלה המקדיש וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מאי חוזרת והרי היא תחת ידו עכ"ל: ואני אומר הקורא מיהר לקרוא לפניו ולא נתן דעתו אולי על הבבא הראשונה שכתב רבינו משה ז"ל סמוכה לזאת המקדיש שדה אחוזה והגיע יובל ולא נפדית כו' ועתה בזאת אמר שגאלה קודם שיגיע היובל והיא משנה שלימה כלשונו פרק אין מקדישין דתנן הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל ע"כ. ומה שהוסיף רבינו משה ז"ל מלת המקדיש לפי שהיה לו לכתוב בסמוך לה וכן אם גאלה בנו של מקדיש כו' כאשר היא סמוכה במשנה גאלה בנו כו' וכבר פרסמתי כמה פעמים דסדרא דתלמודא נקט ואתי ולכך קראו משנה תורה וזה פשוט:

וכן אם גאל בנו כו' עד תהיה ללוים: כתב הראב"ד ז"ל תמה אני על זה וכו': ואני אומר גם הנוסחאות שלנו מתחלפות והנוסחא המדוייקת שבידינו מקובלת מפי רבותינו נ"ע וגם בספרים הישנים כר"מ ז"ל וז"ל פרק אין מקדישין גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחיו או אחד מן הקרובים וגאלה מידן אינה יוצאה מידו ביובל ע"כ. ושאר הגירסאות מוגהות אצלנו בשיורי ספרינו:

כא

גאלה המקדיש וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מאי חוזרת והרי היא תחת ידו עכ"ל: ואני אומר הקורא מיהר לקרוא לפניו ולא נתן דעתו אולי על הבבא הראשונה שכתב רבינו משה ז"ל סמוכה לזאת המקדיש שדה אחוזה והגיע יובל ולא נפדית כו' ועתה בזאת אמר שגאלה קודם שיגיע היובל והיא משנה שלימה כלשונו פרק אין מקדישין דתנן הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל ע"כ. ומה שהוסיף רבינו משה ז"ל מלת המקדיש לפי שהיה לו לכתוב בסמוך לה וכן אם גאלה בנו של מקדיש כו' כאשר היא סמוכה במשנה גאלה בנו כו' וכבר פרסמתי כמה פעמים דסדרא דתלמודא נקט ואתי ולכך קראו משנה תורה וזה פשוט:

וכן אם גאל בנו כו' עד תהיה ללוים: כתב הראב"ד ז"ל תמה אני על זה וכו': ואני אומר גם הנוסחאות שלנו מתחלפות והנוסחא המדוייקת שבידינו מקובלת מפי רבותינו נ"ע וגם בספרים הישנים כר"מ ז"ל וז"ל פרק אין מקדישין גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחיו או אחד מן הקרובים וגאלה מידן אינה יוצאה מידו ביובל ע"כ. ושאר הגירסאות מוגהות אצלנו בשיורי ספרינו:

כב

האשה שהקדישה שדה אחוזתה וכו' עד אין הכהנים יכולים להוציא מידה: כתב הראב"ד ז"ל מסתברא שהאשה יותר מוחזקת וכו': ואני אומר תמהני אם יצא דבר זה מפי רבינו הראב"ד שהרי זו בעיא דרבי זירא היא בגמרא פרק אין מקדישין וסלקא בתיקו דגרסינן בעי רבי זירא אשה מי מעמיד לה שדה בעל מוקים לה שכן יורשה או דילמא בן מוקים לה שכן נוטל בראוי כבמוחזק תיקו ע"כ. וכיון דסלקא בתיקו וממונא הוא וקי"ל בכולי תלמודא כל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע המוציא מחבירו עליו הראיה יפה כתב רבינו משה ז"ל ואינה צריכה לפנים דכל סברא דלא סברה תלמודא לאו סברא היא דאם איתא הוה ליה לתלמודא למימר מסתברא אלא ודאי לא יצא מפיו:

כג

המקדיש שדהו כו' עד לכל אחיו הכהנים. פרק הגוזל עצים (דף ק"ט)  :

כד

כשתצא השדה לכהנים עד למשמר היוצא. פרק המקדיש (דף כ"ח)  :

כה

המקדיש את האילנות כו' עד ואין אלו שדה: כתב הראב"ד ז"ל זו היא שמעתא דרב פפא וכו': ואני אומר גם אני השיבותי למעלה כי זאת היא מימרא דרב הונא פ' יש בערכין וסוגיין דשמעתא כוותיה בכל דוכתא ואת לא תזוז מינה:

אבל המקדיש את הטרשים כו' עד כשאר ערכין ודמים. פרק יש בערכין (דף י"ד)  :

וכשיגיע היובל תחזור לבעלים כו' עד מקדיש דבר שאינו שלו. פרק אין מקדישין (דף כ"ז)  :

כו

המקדיש את האילנות כו' עד ואין אלו שדה: כתב הראב"ד ז"ל זו היא שמעתא דרב פפא וכו': ואני אומר גם אני השיבותי למעלה כי זאת היא מימרא דרב הונא פ' יש בערכין וסוגיין דשמעתא כוותיה בכל דוכתא ואת לא תזוז מינה:

אבל המקדיש את הטרשים כו' עד כשאר ערכין ודמים. פרק יש בערכין (דף י"ד)  :

וכשיגיע היובל תחזור לבעלים כו' עד מקדיש דבר שאינו שלו. פרק אין מקדישין (דף כ"ז)  :

כז

כל שדה ששמין עד יבא ויקח. פרק שום היתומים (דף כ"א)  :

כח

הלוקח שדה מאביו עד סוף הפרק. בערכין (דף י"ד) ובגיטין פרק השולח (דף מ"ח) ובבתרא סוף פרק המוכר את הבית (דף פ"ב)  :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.